משבר ההוראה מחריף: מנכ"לית משרד החינוך בריאיון
(צילום: גיל יוחנן, סטס קופולו)
על אף נתוני משרד החינוך שמצביעים על מחסור חסר תקדים של לפחות 6,000 עובדי הוראה, מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר אמרה היום (שני) באולפן ynet כי "פתיחת שנת הלימודים אפשרית, גם אם לא במיטבה", כלשונה.
בשל משבר כוח האדם במערכת החינוך, המשא ומתן בין הסתדרות המורים ומשרדי החינוך והאוצר על גיבוש הסכמי שכר חדשים עדיין מתנהל בעצלתיים, והמשמעות היא שעובדי הוראה עדיין לא יודעים מה תהיה המשכורת שלהם בשנה הבאה, כחודש לפני תחילת שנת הלימודים.
9 צפייה בגלריה
"החסם שעומד בפני אנשים שרוצים לעבוד בחינוך הוא השכר". הפגנת עובדי ההוראה, במאי
(צילום: מוטי קמחי )
על כך אמרה שטאובר כי "חשוב שהסכמי השכר ייחתמו מהר, ממש בימים הקרובים. אלפי בוגרים של המכללות להכשרת מורים ותעודת הוראה באוניברסיטאות עדיין לא השתבצו במערכת, ומחכים לשמוע האם הם יוכלו להתפרנס בכבוד מהמקצוע שהם כל כך אוהבים ורוצים לעסוק בו".
מעבר לכך, הוסיפה המנכ"לית: "גם להורים ולתלמידים מגיעה פתיחת שנת לימודים מסודרת, בלי כל המתח הזה שמשאיר את המערכת על קוצים עד הרגע האחרון. זה נכון במיוחד לאחר ששגרת התלמידים השתבשה כל כך בשנתיים האחרונות".
שטאובר ציינה גם כי "הסכמי השכר חשובים לקראת ה-1 בספטמבר, אבל גם להמשך. סקרים שערכו מראים כי מקצוע החינוך קורץ להמון צעירים שרוצים לעבוד עם ילדים ונוער, אבל החסם שעומד בפניהם הוא השכר. בסוף, המשק היום נמצא במצב של אבטלה נמוכה ותחרות, ויש לאותם צעירים הצעות עבודה אחרות בשכר גבוה יותר".
את סבורה שיש תקווה שתגיעו להסכם על השכר?
"לא רק שיש תקווה, יש גם דרך לפעול. הפתרון הוא לשים את הסכומים הנדרשים על השולחן. אי אפשר להמשיך ולדבר על עקרונות, צריכים להביא מסגרת תקציבית שתאפשר למורה מתחיל לקיים את עצמו, ולמורה ותיק לראות אופק כלכלי. מדובר בהשקעה שתשפיע על חוסנה ועתידה של החברה הישראלית".
9 צפייה בגלריה
"שרי החינוך והאוצר פועלים ביחד ורוצים להביא הסכם". ליברמן ושאשא ביטון
(צילום: אלכס קולומויסקי, עודד קרני, לע״מ)
ומי מונע הגעה להבנות? שר האוצר ליברמן?
"נדמה לי ששר האוצר ושרת החינוך פועלים ביחד ורוצים להביא את הדברים לסיכום. זו סוגיה לאומית שדורשת רוח גבית מכל הממשלה, זה לא עניין רק של משרד כזה או אחר".
מנתוני המיפוי של משרד החינוך עולה כי כיום חסרים מאות גננות וכ-1,500 מחנכי כיתות. שטאובר התייחסה לכך ואמרה כי "יש צורך בתכנון אסטרטגי שיביא יותר גננות. אנחנו מדינה שאוהבת ילדים, ובכל שנה גדל המחזור שנכנס לגנים".
בנוגע למחסור במחנכים, המנכ"לית ציינה כי "קשה מאוד לגייס מחנכים מתוך המורים הקיימים. העבודה מול ההורים ומול הילדים שנפגעו מבחינת רגשית וחברתית בשנתיים של הקורונה דורשת מסירות אין קץ ועבודה מסביב לשעון שכמעט לא נגמרת, שגם צריכה להיות מתוגמלת בהתאם".
ההערכה כי המחסור בעובדי הוראה גבוה יותר מ-6,000 מתבססת לפי משרד החינוך על העובדה שהנתונים אינם כוללים מורים שלא מוכשרים ללמד את המקצועות שבהם שובצו או מורים שאינם ראויים ללמד מסיבות שונות. לפיכך, לפי הערכות מנהלים מדובר במחסור של כ-10,000 עובדי הוראה - כפי שכבר נחשף בשנה שעברה ב-ynet.
גם אם משרדי החינוך והאוצר יגיעו להסכמות ושנת הלימודים החדשה תיפתח ב-1 בספטמבר באופן פורמלי, ברור לכול כי מדובר בפתיחה לקראת שנת משברים נוספת, ביטולי שעות לימוד וחמור מכך המשך קליטה והטמעה של מורים שלא היו מתקבלים ללמד ואינם ראויים. בנוסף יש דיווחים על מורים שמלמדים תחומי דעת שאינם מוכשרים ללמד, לימוד שעות חלקיות, מחנכים לשתי כיתות ועבודה של יותר מ-100% משרה.
מהנתונים של משרד החינוך עולה כי בסך הכול מדובר על מחסור של 5,671 מורים וגננות. בגני הילדים מדובר על מחסור של 117 גננות, בבתי הספר היסודיים 2,351 מורים, בחטיבות הביניים 855 מורים, בבתי הספר העל-יסודיים 1,245 מורים ובחינוך המיוחד מדובר על מחסור של 1,103 מורים וגננות.
עוד עולה מהנתונים בין היתר כי בבתי הספר היסודיים חסרים 1,295 מחנכי כיתות, 424 מורים לאנגלית ו-251 מורים למדעים. בחטיבות הביניים קיים מחסור של 196 מורים למתמטיקה ו-247 מורים לאנגלית. בחטיבות העליונות חסרים 200 מחנכים, 200 מורים לאנגלית, 156 מורים למתמטיקה ו-131 מורים ללשון.
במשך שנים נהגו מנהלי בתי הספר לצאת לחופשת הקיץ לאחר שכבר סגרו את מערכת השעות לשנת הלימודים הבאה, אך בשנים האחרונות מדובר במשימה בלתי-אפשרית בשל המחסור האדיר במורים. בשנים האחרונות התריעו המנהלים על המחסור, אך במשרד החינוך התעקשו שמדובר בעניין נקודתי ורק השנה הודה המשרד שקיים משבר חמור.
מנהלי בתי ספר סיפרו כי הם מוותרים על חלק ממקצועות החובה ודוחים את הלמידה בהם לשנה לאחר מכן, אחרים הודו שקיבלו מורים ללא תעודת הוראה ומורים שאינם ראויים. "אנחנו מקבלים כל מורה שנושם", אמרו מנהלים. "בשל המחסור המורים מראיינים אותנו ומציבים תנאים לעבודה, ולא אנחנו המנהלים בהתאם לצרכים ולדרישות שלנו".
"הורה קם בבוקר ולא יודע אם יהיה גן"
לא רק בתי הספר הגנים נמצאים בסימן משבר לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. ארגוני מעונות היום המפוקחים קיימו אתמול בבוקר מסיבת עיתונאים שבה הודיעו: "לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר". יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך, מור דקל, אמרה היום באולפן ynet: "כבר לפני, כשהכריזו על מעבר של מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, זעקנו שהמעבר הזה חייב להיות מלווה בתקציב ראוי, אחרת משבר כוח האדם שקיים כבר שנים ימשיך להחמיר".
משבר מעונות היום - האם ייפתחו ב-1 בספטמבר?
(צילום: סטס קופולו)
דקל הוסיפה כי "יש פה פצצה מתקתקת שלצערי התפוצצה לנו בפנים, ואנחנו צריכים לפתור אותה עכשיו. לילדי ישראל ולהורים זה לא מעניין שיצאנו לבחירות. אנחנו, ב-1 בספטמבר, צריכים לשים את הילדים במסגרות על מנת לצאת לעבוד". יו"ר ועד הגנים הארצי בהנהגת ההורים, אחז אגם, הוסיף לדבריה של דקל ואמר: "המשבר במעונות מתחבר מאוד למה שקורה בגני הילדים - אנשים לא מגיעים לעבוד, פשוט אין סייעות. הורה קם בבוקר ולא יודע אם יהיה גן או שלא יהיה גן".
הודעת הארגונים הגיעה על רקע המלצת ועדת סל המחירים של מעונות היום משבוע שעבר להעלות את מחירי המעונות שמופעלים על ידי גופים שקיבלו "סמל מעון" מהמדינה. הוועדה המליצה לייקר ב-120 עד 170 שקל בחודש את תעריפי מעונות היום לתינוקות עד גיל שנה במקרה שלא יוגדל תקן מספר המטפלות במעון. אם כן יוגדל התקן – צפויה עלייה של 500 עד 600 שקל בחודש, לצד התייקרות של כ-150 שקל בחודש במעונות לפעוטות בני שנה עד שלוש.
9 צפייה בגלריה
"לא נוכל לפתוח ב-1 בספטמבר". מסיבת העיתונאים של ארגוני מעונות המפוקחים, אתמול
(צילום: חגי דקל )
אגם התייחס להתייקרות הצפויה גם כן, ואמר כי "כל הזמן רוצים שההורים ישלמו יותר ויותר, ואף אחד לא חושב באופן מערכתי. רוצים שנשלם יותר? אז אתם צריכים לתת מוצר הרבה יותר טוב". דקל ציינה מצידה כי "לא ייתכן שבשביל לשפר את המערכת, אחרי הזנחה של שנים מצד השני, בסוף הנטל יחול על ההורים שגם ככה נמצאים בקושי הישרדותי יום-יומי".
דקל הדגישה כי לדעתה "המדינה צריכה להכניס את היד לכיס. הכסף קיים. חייבים למצוא לילדים מסגרות ראויות ולמצוא כוח אדם שירצה לעבוד במעונות".
9 צפייה בגלריה
"המדינה צריכה להכניס את היד לכיס". הפגנת מטפלות במעונות היום מול משרד האוצר, בשנה שעברה
(צילום: גיל יוחנן )
לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בתחילת החודש, 27% מהפעוטות בישראל שוהים במעונות היום המפוקחים - כ-147,400. חלק גדול מהם מגיעים ממשפחות קשות יום, משפחות חד-הוריות ומשפחות שמתמודדות עם קשיים כלכליים, ועל כן זכאיות מהמדינה למחיר מפוקח. עבורם, העלאת מחיר המסגרות היא מכה קשה, בטח בתקופה כמו זו של העלאת מחירים.
לפי ההערכות, בעקבות משבר כוח האדם בתחום ועקב הקושי בגיוס מטפלות חדשות, הגדלת התקינה במעונות הסמל, שעמם נמנים המעונות של ויצו, נעמת, אמונה ועוד, צפויה להידחות לשנה הבאה.
יש לציין כי מעונות היום המפוקחים מתמודדים גם ככה עם משבר חמור בכוח אדם. על פי נתוני פורום מעונות היום המפוקחים, בשנתיים האחרונות נסגרו עד כה לא פחות מ-122 כיתות מעון, חלקן במהלך שנת הלימודים. בקיץ הקרוב ייסגרו עוד 69 כיתות מעון. המשמעות: עד ל-1 בספטמבר יסגרו 191 כיתות ברחבי הארץ, וכ-5,000 ילדים ייוותרו ללא מסגרות מפוקחות.
