יו"ר ש"ס אריה דרעי חתם על הסדר טיעון מול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לפיו יואשם ויודה בעבירות מס, יתפטר מהכנסת וישלם קנס בסך 180 אלף שקלים. בתמורה לכך, מנדלבליט לא יטען בבית המשפט להטיל על דרעי קלון לקראת חזרתו לפוליטיקה, כיוון שכבר לא יהיה איש ציבור. עם זאת, מנדלבליט לא מתחייב שלא לדרוש זאת אם דרעי ירצה לכהן כשר.
לאחר חתימת ההסדר דרעי מסר כי הוא "מודה לבורא עולם על סיום של כמעט שבע שנות חקירה מייסרות שהיו עבור משפחתי ועבורי תקופה קשה משנוא". לדבריו, "החקירה החלה בקול רעש גדול, בחשדות חמורים מאד והסתיימה כפי שהגדיר אותה היועץ המשפטי לממשלה 'מהתיק הזה לא נולד אפילו עכברון'". יו"ר ש"ס אמר כי בכוונתו להמשיך בפעילות ציבורית ולהנהיג את ש"ס "במלוא הכוח ובאמונה", כלשונו.
"בכל הקשור למחלוקות המס", אמר דרעי, "החלטתי לקחת אחריות על טעויות שנעשו ללא כוונת זדון על מנת לשים את הפרשה מאחוריי ולחסוך ניהול משפט שלם בעניין". את יו"ר ש"ס ייצג עורך הדין נבות תל צור.
עורך דינו של דרעי, נבות תל-צור, בירך על ההסדר ואמר כי מדובר בעבירות "ברף חומרה נמוך" שבוצעו כמחדל ורשלנות. "הסדר הטיעון משקף נטילת אחריות ונכונות לשאת במחיר אישי וציבורי כבד על מנת לחסוך הליכי משפט סבוכים וממושכים, חרף העובדה שמדובר היה בשאלות מיסוי שבמקרים רבים אחרים התבררו ונידונו במישור האזרחי בלבד", אמר הפרקליט.
עריכת הסדר הטיעון עונה באופן מלא על האינטרס הציבורי שבהפקת הלקחים הנדרשים, והגברת אמון הציבור בהליכי המשפט.כתב האישום מייחס לח"כ דרעי שני אירועים - עסקת גבעת שאול והכנסות מחברת גרין אושן. פרשת גבעת שאול קשורה לעסקת נדל"ן משנת 2013, שבה מכר דרעי לאחיו שלמה נכס בשכונת גבעת שאול בירושלים. על פי כתב האישום, הדיווחים שהועברו לרשויות מיסוי מקרקעין במסגרת טפסי הדיווח המקוונים על העסקה (טופס מש"ח), כמו גם חוזה המכירה שצורף לדיווח, לא שיקפו את מלוא פרטי העסקה, לרבות גובה התמורה שבעסקה. צירוף פרטי העסקה החסרים למש"ח היה מאפשר לרשויות המס לשום את העסקה כראוי, ולהעמיד את שווי התמורה על סך 1.6 מיליון דולר (כ-5.8 מיליון שקל), ולא 4.25 מיליון שקל, כפי שדווח. בשל הדיווח החסר לרשויות מיסוי מקרקעין, מס הרכישה שנדרש שלמה דרעי לשלם הופחת שלא כדין. בגין כך נאשם ח"כ דרעי בסיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה.
בפרשה השנייה, גרין אושן הייתה קרן פיננסית להשקעות בארה"ב. בשנת 2011 החלה גרין אושן לשלם לח"כ דרעי עמלת מגייס בגין גיוס משקיע לקרן. לפי כתב האישום, החל מינואר 2013, כשחזר לחיים הפוליטיים, הורה ח"כ דרעי לגרין אושן להעביר את סכומי העמלות להם היה זכאי לאחיו שלמה. בהתאם לכך, בין השנים 2015-2013 שולמו לשלמה דרעי כ-630 אלף ש"ח כנגד חשבוניות ייעוץ. דרעי לא כלל את ההכנסה בסך 101,074 ש"ח בדוח שהגישה החברה בבעלותו לשנת 2013, וכן לא ניהל פנקסי חשבונות ולא הגיש את דו"חות החברה שבבעלותו לרשויות המס לשנים 2015-2014, ובכך נמנע מלדווח בפני פקיד השומה על הכנסה בסך כ-534 אלף שקל לשנים אלו. בגין פרשה זו הוא נאשם בעבירות של הכנת דו"ח וידיעות לא נכונים וכן אי הגשת דו"ח ואי ניהול פנקסי חשבונות.
היועמ"ש הודיע כבר בינואר כי בכוונתו להגיש אישום נגד דרעי בגין עבירות המס בלבד, בכפוף לשימוע שנערך לו בחודש שלאחר מכן, על אף שהמשטרה המליצה להעמיד את יו"ר ש"ס לדין בגין מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ושבועת שקר.
דרעי, נזכיר, כבר הורחק בעבר מהחיים הפוליטיים: ב-1993 נאלץ בהוראת בג"ץ להתפטר מתפקידו אז כשר הפנים, בשל כתב האישום שהוגש נגדו אז בפרשת "התיק האישי", שעסקה בחשד לקבלת שוחד בסך עשרות אלפי דולרים. ב-1999 הוא הורשע בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ונידון לארבע שנות מאסר, אך העונש בהמשך הופחת בשנה אחת. בספטמבר 2000 החל דרעי בריצוי עונשו בכלא "מעשיהו", ממנו שוחרר לאחר פחות משנתיים. בגזר הדין ההוא נקבע לו גם קלון, ולפי החוק נמנע ממנו לחזור לחיים הפוליטיים במשך שבע שנים. בין היתר נמנעה ממנו היכולת להשתתף בבחירות לראשות עיריית ירושלים ב-2008. ב-2012 חזר דרעי לחיים הפוליטיים ולתנועת ש"ס, וארבע שנים לאחר מכן חזר גם למשרד הפנים, תפקיד שבו המשיך להחזיק עד לכינון הממשלה הנוכחית.