יותר מ-50% מהתלונות שנמצאו מוצדקות - היו נגד פרקליטות המדינה. כך עולה מדו"ח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2022, שהתפרסם בצהריים (יום ד') על ידי הנציב, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין. הדו"ח מתייחס לפעילות הנציבות בתקופתה של מ"מ הנציב, עו"ד ליעד מאיר צדר.
הנציבות מפרטת מדי שנה בדו"ח את תלונות שהתקבלו בשנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, ובהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ואופן הטיפול בהן. בשנה שעברה טיפלה הנציבות ב-437 תלונות, ו-87 מהן נמצאו מוצדקות. ל-44 מהן צורפה המלצה אופרטיבית. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 34 ימים.
42% מכלל התלונות הוגשו בשנה שעברה ביחס לפרקליטות. אחת מהתלונות המוצדקות עסקה בפגיעה בזכויות נפגעות עבירה בסגירת תיק עבירות מין. בתלונה נכתב כי נגנז תיק חקירה שעניינו חשד לביצוע עבירות מין בארבע מתלוננות, מבלי שהפרקליט המטפל קיים עימן שיחה מקדימה כנדרש. מ"מ הנציב המליץ להנחות את הגורמים המטפלים בתיק לקיים שיחה עם המתלוננות ולשוב ולבחון את חומר הראיות בתיק. בעקבות כך הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), מומי למברגר כי הפרקליטה המטפלת בתיק ערכה פגישות עם המתלוננות וחומר החקירה ייבחן פעם נוספת, על מנת לקבל החלטה מחודשת בתיק.
בבדיקת תלונה אחרת עלה כי הפרקליטות גנזה תיק חקירה, אף שנעדרו ממנו סרטוני מצלמות גוף של השוטרים המעורבים, כשבחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם. בהמשך, דחתה הפרקליטות את בקשתה של המתלוננת לפתוח את התיק מחדש, בהיעדר הנמקה מספקת, וסירבה לבקשתה לעיין בחומרים, לרבות בסרטונים מבלי לצפות בהם בעצמה, ואף מבלי לבקשם מהיחידה החוקרת. מ"מ הנציב המליצה על קביעת קווים מנחים באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, בטרם קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק.
תביעה משטרתית, טועני מעצרים וקציני חקירות
קצינת חקירות קשרה בין הגשת ערר לשינוי עילת גניזה לבין פתיחת התיק מחדש: בירור תלונה העלה, כי עצם הגשת ערר על ידי סנגורו של חשוד לצורך שינוי עילת גניזה, בניגוד ל"עצתה" של קצינת החקירות שטיפלה בתיק, הניעה את האחרונה לפתוח מחדש את תיק החקירה ולהעמיד את החשוד בפני האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום. מ"מ הנציב מצאה כי נפל פסול של ממש בהתנהלותה של קצינת החקירות, וציינה בהחלטתה כי בנסיבות דנן עלול לעלות החשש, שעומד שיקול בלתי ענייני – עמידת החשוד על זכותו לערור – דבר שאין לקבל.
בעקבות האמור, נמסר על ידי האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל, כי הופץ למערך החקירות רענון וחידוד ההנחיות בנושא. כמו כן, נמסר כי התנהלותה של הקצינה נבחנה בפן המשמעתי והומלץ לנקוט בעניינה צעד של הדרכה, וכי בעקבות התלונה נבחנה מחדש בקשת החשוד לשינוי עילת הסגירה, וזו התקבלה במלואה.
מוסמכים ומיופי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה
נקיטת צעדים בעניינו של תובע עירוני: בירור כמה תלונות חשף התנהלות רצופת פגמים של תובע ועדה מקומית לתכנון ובניה, במסגרת ניהול הליך פלילי בגין עבירות בניה, וכי אף לאחר הידוק הפיקוח על התובע – בעקבות המלצת הנציבות – פעל התובע בניגוד לדין ובניגוד להנחיות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בעניינו. בעקבות בירור התלונות והחלטות הנציבות בנושא, שללה היועמ"שית את הסמכתו כתובע מטעמה בבתי המשפט השונים.
תובעת עירונית ניהלה תיק נגד נאשם, תוך שהיא מצויה במצב של חשש לניגוד עניינים: מ"מ הנציב מצאה כמוצדקת תלונה בה נטען כי תובעת בוועדה מקומית לתכנון ובניה ניהלה תיק בהיותה בניגוד עניינים, כיוון שבעלה מכהן כחבר הנהלה בעמותה שבראשה עומד אחד משני הנאשמים בתיק, וכי הדבר חמור במיוחד נוכח חזרתה של התובעת מאישום בתיק. מ"מ הנציב קבעה שיש לנקוט משנה זהירות ביחס לפעולה בניגוד עניינים, כיוון שיש בה כדי לכרסם משמעותית באמון הציבור בעובדי הציבור בכלל, ובמערכת המשפט בפרט. על התובעת היה להימנע מלטפל בתיק, ולכל הפחות לבקש הנחיות מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש.
היועצת המשפטית לממשלה
בירור תלונה העלה, כי טיפול גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בערר שהוגש על סגירת תיק שעניינו חשד לאלימות נגד קטינים והתעללות בחסרי ישע בגן ילדים, נמשך יותר משנתיים. נמצא כי פרקליטות המחוז ובעיקר גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה חרגו חריגה רבה מסד הזמנים הקצוב לטיפול בערר בהתאם להנחיה של פרקליט המדינה. בנוסף, נמצא כי פניותיה הרבות של הפונה בבקשה לקבלת עדכון אודות הטיפול בערר לא טופלו כראוי.
עיכוב בהחלטה על העמדת ח"כית לשעבר לדין
בדו"ח ציינו החלטות בעלות עניין ציבורי שנבדקו בשנה החולפת. אחת מהן נוגעת להצגת תמונה חלקית ושגויה לפני בית המשפט העליון. בבירור תלונה עלה כי באות כוח המדינה לא הציגו לפני בית המשפט העליון חוות דעת רלוונטית בעתירות שהתנהלו בעניין הגבלת הפגנות בסביבת ביתו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, וכי זו כלל לא הועברה לידיעתן לפני הגשת תגובתן המקדמית לעתירות. מ"מ הנציב קבעה בהחלטתה, כי אירעה תקלה חמורה עת הוצגה בפני בית המשפט, בבלי דעת, תמונה חלקית ושגויה, שייתכן שהיה בה כדי להשפיע על ההליך עצמו.
עוד נקבע כי התקלה הייתה בתיאום ובשיתוף המידע בין משיבי הממשלה בעתירה לבין הפרקליטות המייצגת אותם, ויש לעשות כל שניתן על מנת למנוע הישנותה בעתיד. בעקבות האמור מסרה היועמ"שית כי ביקשה ממנהל מערך ייעוץ וחקיקה להוביל תהליך למידה והסקת מסקנות לצורך הפקת לקחים מהמקרה.
החלטה אחרת נוגעת לעיכוב בקבלת החלטה בדבר העמדה לדין של ח"כ לשעבר היבא יזבק בגין חשד לביצוע עבירות הסתה. טיפול הפרקליטות בתלונה נגד הח"כ לשעבר התארך במשך יותר משלוש שנים ללא הצדקה. בעת בירור התלונה עלה, כי חלפו 15 חודשים מאז שהועבר תיק החקירה לפרקליטות אך טרם התקבלה בו החלטה. בהתייחסות הפרקליטות נטען, כי זו עומדת בסד הזמנים הקבוע בהנחיית היועמ"ש – 18 חודשים בעבירות מסוג זה. מ"מ הנציב ציינה בהחלטתה, כי מטרת ההנחיה אינה ניצול מלוא מסגרות הזמנים שנקצבו בה – מקום בו אין הדבר הנחוץ – והדברים מקבלים משנה תוקף, משמדובר בתלונה נגד דמות ציבורית.
במקרה אחר, נמצא עיכוב בלתי סביר בטיפול בעררו של ח"כ איימן עודה על החלטת מח"ש לגנוז את תלונתו בגין אלימות שוטרים כלפיו במהלך פינוי אום אל-חיראן. הטיפול בערר נמשך קרוב לשלוש שנים, וזאת מבלי לעדכן את הח"כ על אודות השיהוי בטיפול בערר, ומבלי לבקש להאריך את תקופת הטיפול בו, כנדרש. מ"מ הנציב הדגישה כי שיהוי בלתי סביר בערר עשוי לפגוע באפשרות לברר באופן יעיל וצודק את טענותיו של העורר עד כדי איונו של הערר, הלכה למעשה.
הנציב פינקלשטיין אמר כי "דומה כי גם בימים סוערים אלה, שבהם מתחדדות מחלוקות ביחס למערכת המשפט, ישנה הסכמה רחבה בדבר חשיבותה של ביקורת יעילה על תובעי המדינה, המחזיקים כוח רב, ועל הצורך בהגברת הכלים ליישומה באופן מיטבי".
שר המשפטים יריב לוין מסר כי "עבודתה של הנציבות, באמצעות בירור של תלונות הציבור והצבעה על ליקויים שנפלו בעבודת גורמי מערכת אכיפת החוק, תורמת להגברת האמון בפועלם". מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מסר: "מהדו"ח עולה כי לצד בירור יסודי וקפדני של תלונות הציבור השונות, הנציבות פועלת למתן מענה מהיר ויעל לפונים".
