קרוביהם של ענת טל-קטלב (49) וניצן משה (50) – המנהלים הבכירים בחברת ICL ("כימיקלים לישראל" לשעבר) שנהרגו אמש (ה') בתאונה הקשה סמוך למחלף קריית גת – מתקשים כעת לעכל את הבשורה המרה. מכריהם סיפרו בין היתר על הטרגדיה הכפולה שפקדה את משפחתו של ניצן, תושב להבים, שהותיר אחריו אישה וארבעה ילדים: אחותו אילנית נהרגה גם היא בתאונת דרכים, במהלך שירותה הצבאי, לפני כ-37 שנה. במקביל, עמיתיה של ענת, תושבת קיבוץ בית קמה שהותירה אחריה בעל וארבעה ילדים, סיפרו בין היתר על התנדבותה המסורה כליצנית רפואית כדי לשמח ילדים בבתי חולים.
משה יובא בצהריים למנוחות בבית העלמין בלהבים, ובשעה 16:30 תובא למנוחות בבית קמה גם טל-קטלב. יוסי ניסן, ראש מועצת להבים שבה התגורר כאמור משה, מסר: "כולנו המומים וכואבים. משה הוא איש משפחה למופת. זה אובדן גדול ליישוב ולחברת ICL. אנחנו לא יודעים איך לעכל את הבשורה. זו משפחה ששכלה את בתה לפני 37 שנה בתאונת דרכים בצבא. הילד השני שלהם נהרג בנסיבות דומות. זה אובדן עצום. ההורים פשוט שבורים, וזה שובר את הלב".
מחקירת התאונה בכביש 6 עולה כי לנהג הרכב שהתנגש ברכבם, עלי אלאטרש (24) מהפזורה הבדואית בנגב שנהרג גם הוא, לא היה רישיון נהיגה. במה שנראה כהתייחסות לכך הוסיף ראש המועצה: "מה שקרה שם היה פשוט חוסר אחריות וקלות דעת. זה סוג של רצח. וצריך לעשות כל מאמץ על מנת למגן את הכביש הזה, שכבר ידע אסונות. צריך למנוע מזה לקרות שוב".
מעובדת במפעל לצמרת המשק: ענת לא הייתה "בוסית רגילה"
טל-קטלב הייתה נשיאת חטיבת מוצרים תעשייתיים ב-ICL, ובריאיון עמה שנערך בשנה שעברה ופורסם באתר החברה צוין כי במסגרת עבודתה הייתה "אחראית על 1,700 עובדים, עסקים חובקי עולם ומחזור מכירות של כ-1.2 מיליארד דולר". באותו ריאיון סיפרה טל-קטלב על הצמיחה ההדרגתית שלה בסולם הדרגות בחברה: היא התחילה לעבוד שם עוד כסטודנטית צעירה כמפעילה במפעל הברום של כיל בנאות חובב, התקדמה לתפקיד של עוזר מהנדס ובהמשך יצאה לקורס מנהלים. היא המשיכה להתקדם, עד שמונתה לתפקיד האחרון שלה ב-2018.
באותו ריאיון בשנה שעברה נשאלה האם העובדה שהיא אישה ואמא הקשתה עליה להתקדם, והיא השיבה בשלילה: "אני מאמינה שאם את טובה, את תתקדמי. בכיל זה לגמרי ככה. אישה מוכשרת שמוכנה להשקיע – תתקדם. קשה לי להאמין שיש תפקיד שאתמודד עליו ולא אקבל אותו כי אני אישה. השיר של גלי עטרי, 'תעשי מה שאת אוהבת', הוא המנטרה שלי בחיים. בתחילת הדרך היה לי חשוב להיות עם הילדים, יש לי חלום על שולחן אוכל בימי שישי וחגים עם משפחה גדולה סביבו, והלכתי אחרי החלום הזה. רק אחרי שמיציתי את שלב מסיבות היומולדת וימי היצירה בגן, החלטתי לשים גז על הקריירה".
היא נשאלה שם גם מהם היתרונות והחסרונות שחלה כמנהלת, והשיבה: "החיסרון שלי הוא שאני נוטה להיות ישירה ומצפה להגיע לפואנטה מהר. זה עלול לפעמים להיתפש כחוצפה, אבל אני מאוד מאמינה בדיבור פתוח ובגובה העיניים עם אנשים. אני פחות טובה בפוליטיקה וכתוצאה מכך אנשים יותר פתוחים כלפיי ולא מרגישים שאני מתנהגת כמו בוסית גדולה. זה לא הסגנון שלי".
לצד עבודתה כאחת המנהלות הבכירות במשק הישראלי, טל-קטלב התנדבה כאמור כליצנית רפואית, ככל הנראה במסגרת שתי עמותות שונות, "שמחה בלב" ו"שמחה לילד". ב"שמחה לילד" מסרו כי היא התנדבה במסגרתה בשנים האחרונות, "ותרמה שעות ארוכות מסדר יומה העמוס למען העמותה והילדים. רק לפני כשבועיים ליוותה את העמותה במחנה הקיץ לכ-450 ילדים חולים שערכה שמחה לילד, כמפעילת ליצנים רפואיים". מנכ"ל העמותה, אלי קלרמן ספד לה: "ענת יקרה, תחסרי לנו מאוד. תחסרי למאות ילדי שמחה לילד בסניפים השונים, לאלפי הילדים שליווית בבתי החולים, ולכל צוותי העמותה".
קלרמן ציין כי "לפני כחודשיים זכינו להכיר באופן אישי את ענת. 'ענת', ככה ביקשה. לא 'גברת', לא 'נשיאה' ולא שום גינון מכובד אחר שנבע ממעמדה הבכיר באחת מהחברות הגדולות במשק הישראלי ובעולם בכלל. ענת שאנחנו הכרנו היא ליצנית רפואית". לדבריו, "כששמעה על השת"פ בין ICL לשמחה לילד בבתי החולים למען הילדים, היא מיד ביקשה להירתם למשימה וגייסה איתה את כל קבוצת הליצניות הרפואיות שהיו איתה בקורס, ודרשה שנזמין אותם לכל פעילות בכל רחבי הארץ. 'אני הצוות שלהן', לא 'הן הצוות שלי' הצהירה כשהודנו לה בפעם הראשונה כשהגיע לסורוקה.
משה גייס תרומה לאולטרסאונד מתקדם: "נכנס לנו עמוק ללב"
"מאז ענת וחברותיה הגיעו גם לאירועי העמותה בבית החולים אסותא וביום השיא של מחנה הקיץ השנתי שהסתיים לפני כשבועיים", הוסיף. "למעלה מ-550 חניכים עם מוגבלויות ומחלות קשות וחונכים מסורים נהנו מצחוק מתגלגל, שמחה מתפרצת ואנרגיות שרק אנשים שהלב שלהם במקום הנכון יכולים להביא איתם. אנשים כמו ענת. אני רוצה לחבק את משפחת טל-קטלב ברגעים קשים מנשוא אלו, מבטיחים לכם להנציח את פועלה החשוב של ענת בעמותה".
ניר זמיר, ראש מועצת בני שמעון, שם נמצא קיבוץ בית קמה שבו התגוררה טל-קטלב, מסר: "מדובר בטרגדיה נוראית. לפני חודש טל היימן מבית קמה נהרגה בנסיבות דומות, סמוך לצומת בית קמה. שתי המשפחות שכנים. זה מצמרר ונורא. עוד הרוגה באותו קיבוץ. זה כאב נורא. אנחנו נתמוך במשפחה בכל מה שיזדקקו". על נסיבות התאונה אמר: "זה נורא. זה מוות מיותר לחלוטין".
גם על משה סיפרו כי תרם לקהילה, ובעמותת ידידי המרכז הרפואי קפלן ציינו כי בין היתר, לאחרונה "פעל ללא לאות ועשה כל שאל ידו" על מנת שחברת ICL תתרום את סכום הכסף הדרוש עבור מכשיר אולטרסאונד חדש ומתקם לבית החולים. עמוס שביט, מנכ"ל העמותה, סיפר: "אישיותו הייחודית של ניצן משה, ורצונו לתרום ולסייע, ממקום של נתינה אינסופית, אלה דברים שנכנסו לנו עמוק ללב והותירו בנו רושם רב. בשם הנהלת בית החולים, בשם הנהלת העמותה והצוותים הרפואיים, אנו מוקירים תודה גדולה על הנתינה, רואים לנכון להאיר זווית זו באישיותו ופועלו, ומבקשים להשתתף בצער המשפחות, החברים, מנהלי החברה והעובדים".
חקירת התאונה, והאסון המקביל בסיני
התאונה אמש אירעה בסביבות השעה 19:30, בדיוק באותו מקום שבו היה רכב מעוך בתעלה שבצד כביש 6, מתאונה שהתרחשה כשעה לפני כן. על פי החשד, הרכב מסוג הונדה שבו נסע אלאטרש הגיע מכיוון דרום במהירות מופרזת, איבד שליטה, סטה מהכביש, חצה את התעלה המפרידה בין הנתיבים – והתנגש ברכב שהגיע מכיוון צפון ושבו נסעו שני המנהלים מ-ICL.
בחקירה הראשונית של התאונה התברר כי לנהג הרכב הפוגע לא היה כאמור כלל רישיון נהיגה. לפני יותר משנה הוא כבר נתפס על יד המשטרה נוהג ללא רישיון וקיבל זימון למשפט התקיים. החקירה מתנהלת על ידי בוחני התנועה של משטרת מרחב לכיש בפיקודו של מפקד משטרת מרחב לכיש, ניצב-משנה ברק מרדכי.
התאונה אמש התרחשה זמן לא רב לאחר תאונת דרכים קשה אחרת, בחצי האי סיני, שבה נהרגו שני הצעירים הישראלים מתן לוזון מפתח תקווה ויובל קשת מחיפה. שניהם היו מדריכים בפנימיית בויאר בירושלים, ונהרגו בדרך חזרה לישראל אחרי חופשה בסיני. גם התאונה הזו הייתה חזיתית: רכב ההסעות שבו נסעו השניים וחבריהם התנגש לפי הדיווחים ברכב אחר. אביה של אחת הפצועות בתאונה סיפר ל-ynet כי בתו וחבריה אמרו שדקות לפני התאונה, "הנהג המקומי ברכב ההסעות נסע בפראות, ולא הפסיק לעקוף מכוניות. הם ביקשו שייסע לאט".
נתוני המבקר: אין משילות גם בכבישי הנגב
התאונה הקטלנית מפנה תשומת לה מחודשת לעובדה שנהגים מהחברה הערבית מעורבים בתאונות קטלניות וקשות בשיעור גבוה הרבה יותר מחלקם באוכלוסיה. בדוח מבקר המדינה לבחינת היבטי משילות בנגב משנת 2021 צוין כי מעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות קטלניות, קשות וקלות גבוה משמעותית משיעורם במרחב נגב (10%) ובכלל האוכלוסייה (21%). כך, במרחב נגב היו מעורבים נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית ב-62% מהתאונות הקטלניות וב-45% מהתאונות הקשות בשנים 2019-2016.
בשנים 2019-2016 רשמה המשטרה באזור הנגב כ-130,000 דוחות תנועה בגין עבירות מסכנות חיים, בריונות כביש ועבירות אחרות. כ-60% מהדוחות על עבירות תנועה, כ-78,000, נרשמו לנהגים לא-יהודים. לנוכח נתוני המעורבות שלהם בתאונות דרכים, קשה לומר כי מדובר בשיטור יתר. בכל הנוגע לעבירות של נהיגה ללא רישיון, בשנים 2019-2016 המשטרה רשמה בכל הארץ כ-60,000 דוחות, מתוכם כ-41,700 דוחות ללא-יהודים. במחוז דרום נרשמו בסך הכול 10,425 דוחות בגין נהיגה ללא רישיון, מתוכם 7,481 לאוכלוסייה הלא-יהודית, כלומר 72% מהדוחות.
לפי דוח המבקר, היקף נרחב של תרבות נהיגה עבריינית מעיד על רמת משילות נמוכה, המתבטאת בין היתר בהיעדר אכיפה מספקת לשם שמירה על חיי אדם והבטחת ביטחונם של כלל משתמשי הדרך. על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), קיימים כמה גורמים בחברה הערבית שמגבירים את הסכנה, ובראשם יחס בעייתי של האוכלוסיה כלפי הבטיחות בדרכים ואל חוקי התנועה. במשטרה אמרו לאנשי המבקר בדוח המשילות של 2021 כי היא מבצעת אכיפה אינטנסיבית בכלל מרחב הנגב, בדגש על המגזר הערבי. "תרבות הנהיגה במגזר מתבטאת בזלזול בוטה בחוק, ביצוע עבירות תנועה חמורות כגון נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה כלל, וכן ביצוע עבירות מסכנות חיים ובריונות כביש המסכנות את כלל משתמשי הדרך".