ביום חמישי הקרוב בג"ץ ידון בעתירות המבקשות לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר שנמנע מלעשות זאת בחודשים האחרונים. בעתירות ידונו השופטים ענת ברון, דוד מינץ ושופט שלישי שיחליף את יוסף אלרון, שהודיע ברביעי האחרון על התמודדותו חסרת התקדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד, והן מבקשים להורות ללוין לכנס את הוועדה באופן מיידי תחת החוק הקיים. מנגד, לוין צפוי לטעון שסמכות כינוס הוועדה נתונה לשר המשפטים, כולל ההחלטה על מועד הכינוס, ושלדעתו אין מקום להתערבות בית המשפט בנושא. הוועדה לא כונסה מאז אפריל 2022.
המטרה של השר לוין ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו היא לנסות להעביר את שינוי הרכב הוועדה, שעומד בלב המהפכה המשפטית שהם מנסים לקדם, ולסכל את מינוי נשיא בית המשפט העליון הבא יצחק עמית - שאמור להחליף את הנשיאה אסתר חיות שפורשת באמצע אוקטובר - לפי שיטת הסניורטי שנהוגה מקום המדינה. מכיוון שללוין אין כרגע רוב בוועדה נגד מינוי עמית, ומכיוון שהוא רוצה לשנות את הרכבה כדי להשיג בה שליטה - כבר תקופה ארוכה שהוא לא מכנס אותה.
אחד הנימוקים העיקריים שמעלים העותרים הוא אי-מינויים של שופטים למרות החוסר שקיים במערכת, דבר שיפגע קשות בציבור, שכן הימשכות ההליכים במדינת ישראל היא אחת הבעיות הקשות במערכת המשפט. במיוחד נכון הדבר על חוסרים בערכאות הנמוכות - שופטי שלום ומחוזי - אך גם בעליון צפוי חוסר במידה שלוין לא ייכנס את הוועדה בקרוב.
לפי דוח הרשות השופטת שפורסם ביולי אחרון, נכון לחודש יולי היו קיימים 21 תקנים פנויים של שופטים ורשמים שממתינים לאיוש בערכאות השונות (18 שופטים ושלושה רשמים). בנוסף, עד לסוף השנה צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים בכירים, וכן יש לאייש 11 תקנים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי - כלומר יש צורך במינוי 54 שופטים ורשמים. כמו כן, בשנת 2024 צפויים לפרוש 18 שופטים ורשמים נוספים, וכן יש לאייש 41 תקנים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי (סך של עוד 59 תקנים).
לפי אותו דוח, נכון לסוף שנת 2022 כיהנו 799 שופטים ושופטות בכל הערכאות, ו-73 רשמים ורשמות. בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, אולם במקרה של אי-כינוס הוועדה תפרוש כאמור הנשיאה אסתר חיות בחודש הבא, וענת ברון השופטת הנוספת גם כן תפרוש באוקטובר, כך שייווצר חסר.
מספר התיקים שנפתחו בבית המשפט העליון במהלך 2022 עמד על 9,010, מספר התיקים שנסגרו היה 9,173 ואורך חיי תיק עמד בממוצע על 5.5 חודשים; ממוצע אורך חיי ערעור פלילי עומד על 8.8 חודשים; ממוצע אורך חיי תיק בערעורים מנהליים עומד על 13 חודשים; וממוצע אורך חיי התיק הגבוה ביותר נרשם בערעורים אזרחיים (17.9 חודשים). מלאי התיקים הפתוחים בבית המשפט העליון בסוף שנת 2022 עמד על 2,791 תיקים, שמתוכם 70% נפתחו במהלך שנה זו.
אלא שהבעיה היא בעיקר בערכאות הנמוכות: בבתי המשפט המחוזיים נפתחו 50,264 תיקים במהלך שנת 2022. מספר התיקים שנסגרו היה 57,863 תיקים - נתונים שמשקפים קצב שמיעה (CR) של 115.1% לכלל מחוזות השיפוט. מספר התיקים הפתוחים במלאי נכון לסוף שנת 2022 עמד על 46,357 תיקים, ומספר התיקים הפליליים שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים עמד על 21,316 - נתון גבוה לעומת מספר התיקים האזרחיים (18,596) והמנהליים (10,352).
4 צפייה בגלריה
יוסף אלרון. היה אמור לדון בעתירות נגד אי-כינוס הוועדה - אך אז הודיע על התמודדותו לתפקיד נשיא העליון
(צילום: אוהד צויגנברג)
בדוח אחר שפורסם לאחרונה על ידי משרד המשפטים, המשטרה והנהלת בתי המשפט נבחנו הימשכות ההליכים הפליליים כדי לראות מה גורם לעיכוב בהם, ונמצא כי ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם. נמצא כי תיקים שבהם מתנהל הליך הוכחות אורכים כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום).
תוצאות המחקר מאששות את התחושה כי ההליך הפלילי בישראל ארוך מאוד, ומציגות שורה ארוכה של ממצאים ביחס להליך בכללותו, כמו גם ביחס לשלביו והיבטים הקשורים לערכאות ולגופי התביעה. במחקר עלה כי ההליך הממוצע, החל מפתיחת התיק בגוף התובע ועד להשלמת ההליך בבית המשפט, נמשך 21 חודשים. שלב הכנת התיק בתביעה נמשך כחמישה חודשים ומשך ההליך בבית המשפט נמשך כ-16 חודשים בממוצע.
על פי העתירה של מפלגת האופוזיציה שדורשת צו על תנאי מבית המשפט, הממשלה צריכה להסביר מדוע היא נמנעת - במודע ובמכוון - מבחירת שר נוסף לוועדה לבחירת שופטים, לצד שר המשפטים שמכהן בה דרך קבע ומכינוס הוועדה, "במהירות הראויה" לשם איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. כל זאת, לדברי העותרים, תוך הפרה של חובותיהם מכוח חוק יסוד: השפיטה, ומכוח חוק בתי המשפט.
עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל, שמייצגים את העותרים, כתבו בעתירה: "אין לדעת מתי, אם בכלל, יושלם מהלך החקיקה שרק בסופו ייאות שר המשפטים לכנס את הוועדה, לאחר שזו לא כונסה מאז חודש אפריל 2022".
עוד הם כתבו: "עשרות תקני שיפוט נותרו בלתי מאוישים מזה תקופה ארוכה, וזאת נוכח החודשים הרבים בהם לא כונסה הוועדה. עובדה זו מעצימה את העומס המוטל על שופטי ישראל ועל מערכת המשפט, אשר ממילא פועלת בחוסר תקינה ביחס למדינות ה-OECD, וכפועל יוצא מכך - היא גורמת נזקים כבירים לאזרחי ישראל הסובלים מהתמשכות ההליכים המשפטיים. זאת כאשר, להווי ידוע, כי עשרות מועמדים לשפיטה עברו כבר הליכי מיון, ולחברי הוועדה עומדת האפשרות לבחון את מועמדותם".
