הממשלה אישרה הצהריים (ראשון) פה אחד את הצעת שר המשפטים יריב לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתעסוק ב"מתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים", חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בשב"כ ובמל"ל התנגדו מחשש לדליפת סודות מבצעיים, ובמשטרה אותתו בשבוע שעבר ללוין כי הקמת הוועדה עלולה להקשות עוד יותר על חקירות הפשיעה בחברה הערבית, שגם כך מקרטעות.
בפתח הדיון יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו מהחדר. השר לוין עדכן את השרים כי נפגש עם ראשי השב"כ והמוסד, ולאור זאת הכניס את השינויים שביקשו, כולל נוהל שהוועדה תדון בדלתיים סגורות במקרה הצורך. חלק מהשרים שאלו מדוע אין נציגות לארגונים אלה בדיון, עמם גם הסכים גם המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון. לוין שאל את עו"ד לימון, בהתייחסו לשופט המחוזי בדימוס משה דרורי שיעמוד בראש הוועדה המתוכננת: "פתאום אתם לא סומכים על שופט בדימוס?".
בהמשך הדיון הביע עו"ד לימון התנגדות לדיון בתיקים פתוחים במסגרת הוועדה. "אנו מתנגדים לדיון בתיקים פתוחים. יש מספיק תיקים סגורים שאפשר לדון בהם, ויש לשמור על זכויות נאשמים", אמר. השר לוין השיב: "לא הבנתי, אנחנו לא דנים על זכויות נאשמים, אלא על בדיקת פעולות גורמי אכיפת החוק". סמוטריץ' התערב, ורמז שהיועמ"שית מחפשת להגן על אנשי מערכת המשפט: "יריב, יש כאן כאלו שיעמדו להפוך לנאשמים, ועליהם הם רוצים להגן". לוין שוב פנה ללימון: "הדברים שלך חמורים מאוד ומונעים זכויות אדם". האחרון השיב: "תכתוב שלא תתעסק בתיקים פתוחים".
שרים נוספים הביעו את זעמם. השרה דיסטל למשנה ליועמ"שית: "אתה אומר שאם יש עיוות דין לא נתעסק בו?". השרה סילמן אמרה: "הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים גם איים עליי בעניין הפיילוט של הרחצה במעיינות". סמוטריץ' אמר להם: "אל תדאגו, אנחנו נתעסק רק בפושעים אמיתיים, לא במלאכים עם כנפיים טהורות". מאי גולן אמרה: "השתלטו עלינו? הם חושבים שכולנו מטומטמים? חייבים לגדוע את התרבות של 'לתפוס בגרון'". השר אבי דיכטר יצא להגנת של לימון: "יש פה דיון או שזה הכה את המומחה?". לוין הוסיף: "תתפלא, בדוח מררי לא הייתה שום הגבלה על בדיקת תיקים פתוחים, כי שם ידעתם שיגנו עליכם". עו"ד לימון הגיב: "ועדת מררי לא בדקה תיקים פתוחים".
לוין המשיך במתקפות על עו"ד לימון: "חמור מאוד בעיניי שאתם מתערבים, זה ניגוד עניינים. חמורה מכך היא העובדה שהתהליך כולו לווה על ידי היועמ"שית של משרד המשפטים, שרק אחרי שבהרב-מיארה התערבה - היא נאלצה לשנות את חוות הדעת שלה והתנגדה, כי היא כפופה לה".
לפי הודעת משרד המשפטים, ועדת הבדיקה קיבלה באישור הממשלה "סמכויות חקירה, ותוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה". לוין אמר: "פרשת הרוגלות היא מהחמורות שנחשפו בשנים האחרונות. חשיפת האמת בעניין, ומניעת אירועים דומים של פגיעה אנושה בזכות אזרחי ישראל לפרטיות, היא חיונית וחשובה מאין כמותה". לוין קיבל את הצעתו של השר אבי דיכטר ותיקן את ההחלטה, כך שוועדת הבדיקה תוכל להיוועץ עם היועמ"שית בנוגע לתיקים פתוחים.
היועמ"שית, נזכיר, שלחה בשלישי שעבר מכתב לשר המשפטים יריב לוין בעניין הוועדה, ואמרה כי אין לממשלה סמכות לאפשר בחינה של תיקים פליליים תלויים ועומדים - ובראשם תיקיו של נתניהו. היא ציינה כי "הענקת סמכות לוועדה לקיים בדיקה ביחס להליכים אלו חותרת תחת עקרונות יסוד של עצמאות מערכת אכיפת החוק". חרף הדברים, השר לוין השיב למכתב כי "יפעל ללא דיחוי לאישור הקמת ועדת הבדיקה".
בחוות דעתה הרשמית היום לממשלה, התייחסה היועצת בין השאר גם לחששות מעיסוק של הוועדה בתיקי נתניהו - וגם לחשש לפגיעה במאבק בפשע המאורגן ובאלימות בחברה הערבית. לפי היועמ"שית, "קיים חשש כבד לפגיעה בעבודת המשטרה וגופי הביטחון, בשל חשיפת שיטות ואמצעים חיוניים המשמשים את אותם גופים במאבקם בפשיעה החמורה ובהגנה על ביטחון המדינה. חשש זה לא לובן ולא ניתן לו מענה במסגרת הצעת ההחלטה".
בהקשר לתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כתבה היועמ"שית כי הדבר מעלה חשש "לשיבוש מהלכי משפט בתיקים אלה, ופוגעת בעצמאות עבודתם של גופי אכיפת החוק". עוד היא הוסיפה כי "על פי הדין הקיים במדינת ישראל, ניהולו של הליך פלילי מופקד בידי בית המשפט וקיימת הפרדה מוסדית ברורה בין אחריותו המיניסטריאלית של שר המשפטים לבין גופי החקירה והתביעה".
לוין הודיע על הקמת הוועדה, שתוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, בעקבות פרשת NSO, שנחשפה בכלכליסט. אז אמר כי יפנה לממשלה כדי להעניק לוועדה סמכויות חקירה.
תוכנית לוין אכן רוככה מעט לאור ההתנגדות, וליועמ"שית או לפרקליט המדינה ניתנה האפשרות להגיש "פניות שיש בהן משום טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עשויה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה" - אך על פי התוכנית הוועדה תהיה זאת שתדון בפניות, ותקבל "החלטה מנומקת". חוגים משפטיים אמרו כי מדובר ב"מס שפתיים", וטענו כי הנוסח ה"מרוכך" לא יעצור את בדיקת התיקים או שיבושם, וכי הוועדה שתקום תהיה למעשה "ועדה לחקר גופי החקירה הממלכתיים בישראל".
במשטרה לא התייחסו בשבוע שעבר לקשר בין תיקי נתניהו לבין הוועדה, אך בכיר בארגון אמר כי "משטרה תחת ועדה זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים בימים הקשים והלחימה בפשיעה, במיוחד במגזר הערבי". לדברי הבכיר, "ועדה כזו תתקע את השבת הכלים הטכנולוגיים לעוד חודשים ארוכים. הוועדה תגרום למצב קשה בחטיבת הסייבר-סיגינט, מבחינת זה שאנשים יצטרכו לקחת עורכי דין. אווירה לא טובה תהיה. עוד ועדה למשטרה זה הדבר האחרון שהמשטרה צריכה".
חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד אמר הבוקר ל-ynet Live: "האם מצפים מאיתנו שרק בגלל תיקי נתניהו לא נעשה צדק עם שאר האזרחים?". לדברי ח"כ סעדה, "ועדת מררי" שאישרה מקרים ספורים שבהם נעשה שימוש ברוגלות, ואף קבעה באילו אמצעים יש לנקוט כדי למנוע הישנות, "טייחה את העניין לחלוטין".
הוא אמר: "היו 1,086 מקרים של פגיעה בפרטיות. כל מספר זה חשד לעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. הוועדה טייחה ושיבשה את החקירה הפלילית שהייתה צריכה להיפתח אז. אחרי שהגענו לוועדת החוקה התבררו לנו המספרים האלה. הגיע הזמן שנזכור כולנו שכולנו שווים בפני החוק, ולאף אחד אין חסינות".
ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד אמר ל-ynet Live הבוקר כי הוועדה מיותרת ועלולה להגביל את המשטרה בטיפול בפשיעה. "אנחנו נמצאים באירוע שדורש לחזק את המשטרה, והוועדה הזאת הולכת להחליש אותה ולא בצדק". סגלוביץ' סבור שהסיבה להקמת הוועדה לא נעוצה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית: "אם זה היה מעניין את נתניהו הוא היה ממנה פרויקטור לטיפול בפשיעה, והיה מזיז את בן גביר שהוא פשוט תקלה נוראית. הדבר הזה לא מעניין את הממשלה".