בית החולים סורוקה מסר אחר הצהריים (יום שבת) כי חל שיפור קל במצבה של אמינה אלחוסני בת השבע שנפצעה לפני שבוע במתקפת הטילים והכטב"מים של איראן. הילדה, תושבת אלפרועה שליד ערד, נושמת כעת בכוחות עצמה - אך מצבה מוסיף להיות קשה.
אביה של אמינה, והנזק הכבד לביתם
(צילום: הרצל יוסף, פרחאן גבוע)
אלחוסני נפצעה אנושות בראשה כתוצאה מפגיעת רסיס של אחד הטילים שיורטו במהלך המתקפה. לפי בית החולים סורוקה, פגיעת הראש שספגה קשה, והיא מאושפזת ביחידה לטיפול נמרץ לילדים.
מוחמד, אביה של אמינה, סיפר כי "מצבה יותר טוב, ואנחנו שמחים על כך, אבל אף אחד מהממשלה עדיין לא התקשר". השר חילי טרופר מהמחנה הממלכתי ביקר השבוע בבית החולים סורוקה, ופגש את המשפחה.
אביה של אמינה הוסיף: "הפגיעה של אמינה הייתה מכה חזקה עבור כל המשפחה, ועד עכשיו הילדים לא ישנים בבית. הם ישנים בחוץ במעברים של המים ומפחדים לחזור הביתה".
שברי יירוטים בערד
(צילומים: עיריית ערד)
"הילדים שמעו הכול", הוסיף. "אני לא יודע מה לעשות עם המצב הזה, אבל אינשאללה יהיה בסדר. אם היו לנו מיגוניות היינו יכולים להיות יותר רגועים".
אמינה הייתה היחידה הפצועה במתקפה האיראנית, שיורטה ברובה, ואביה סיפר אז כי כשהתעוררו בני המשפחה לאזעקות - לא היה להם מקלט או מיגונית לרוץ אליהם. מוחמד תיאר כי כשהתחילה האזעקה הוא הספיק להוציא ארבעה מילדיו החוצה לרכבו, אך כשחזר להוציא גם את אמינה - הרסיס פגע בבית.
יותר מ-100 אלף תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים, וכן רבים מתושבי היישובים המוכרים, בייחוד יישובי המועצות האזוריות הבדואיות אל קסום ונווה מדבר, מאוימים מירי טילים ואינם זוכים לנגישות לאמצעי מיגון בסיסיים. במהלך אירועי 7 באוקטובר שבעה תושבים בדואים נהרגו מירי טילים עקב היעדר המיגון, והדבר הבהיר שלא ניתן עוד להתכחש ולדחות את הצורך האקוטי במיגונם של הכפרים.
מאז תחילת המלחמה התחיל פיקוד העורף - באיחור רב - בפעולות ראשונות של פריסת מיגון בתחנות ההסעה ביישובים הבלתי-מוכרים. לפני המלחמה, המיגוניות התקניות הבודדות שהוצבו במרחב זה היו במוסדות חינוך, שמשמשים גם כמרכזי השירותים לקהילה. עם זאת, מדובר במקומות מרוחקים מאזורי המגורים, ובכמות מיגוניות מגוחכת ביחס למספר התושבים. למעשה, כמות המיגוניות שהוצבו בקרבת מקומות מגורים הן מזעריות, וכיום רבים מסתתרים במעברי מים ומתחת לגשרים.
