מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שוחח עם שר החוץ של בריטניה דיוויד לאמי בנוגע להשעיית רישיונות ייצוא הנשק לישראל, ושאל אותו מה ניתן לעשות כדי לגרום להם לשקול מחדש את החלטתם. כך דווח היום (רביעי) באתר החדשות האמריקני "פוליטיקו", מפי שני גורמים אמריקנים שבקיאים בפרטי השיחה. לפי הדיווח, לאמי השיב כי מה שיגרום לבריטניה לשנות את ההחלטה זה הפסקת אש ברצועת עזה וגישה של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים לאסירים פלסטינים בכלא הישראלי.
2 צפייה בגלריה
בלינקן ולאמי נועדו בלונדון: דנו גם על המצב בעזה
(צילום: Mark Schiefelbein/Pool via REUTER)
השניים נפגשו אתמול בלונדון, ובמהלך שיחתם דנו, בין היתר, על המצב ברצועת עזה ועל המגעים לעסקת חטופים. לפי אותם גורמים ששוחחו עם פוליטיקו, בלינקן ציין בפגישה כי ארה"ב מבצעת בימים אלה הערכה לפעולות של ישראל ברצועת עזה, אך לא הרחיב מעבר לכך.
שגרירות בריטניה בוושינגטון סירבה להתייחס לפרטים שנחשפו מהשיחה, אך מסרה כי "אנו מקווים לראות ראיות מתמשכות למחויבותה של ישראל לחוק ההומניטרי הבינלאומי שיאפשרו לנו להסיר את ההשעיה הזו".
ההחלטה הדרמטית של בריטניה להשעות כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל, מתוך כ-350, פורסמה בשבוע שעבר. לצד זאת, בבריטניה הדגישו כי אין מדובר באמברגו נשק. החלטת ממשלת הלייבור של קיר סטארמר התקבלה לאחר שיחות שניהל בישראל התובע הראשי החדש בבריטניה.
בהודעת לאמי נאמר אז כי בבדיקה שנערכה נמצא כי יש "סיכון ברור" שהנשק שמסופק לישראל עלול להוביל "להפרה משמעותית של החוק הבינלאומי". לדבריו, "במקרה של לחימה כמו זו, יש לנו מחויבות משפטית לבחון את רישיונות הייצוא של בריטניה. בצער אני מעדכן כי ההערכה שקיבלתי לא משאירה לי אפשרות אחרת אלא על השעיית חלק מייצוא הנשק, שעלול לשמש להפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי".
שר ההגנה של בריטניה ג'ון הילי הבהיר כבר אז כי "לא תהיה להשעיית הרישיונות השפעה ממשית על ביטחון ישראל". הילי הוסיף: "אנחנו נשארים נחושים לחלוטין במחויבותנו להגן על ישראל".
הפגישה של השר כ"ץ ולאמי, בחודש יולי
( צילום: אלכס גמבורג, לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את בריטניה על ההחלטה, וכתב באנגלית בחשבונו ברשת X: "ימים לאחר שחמאס הוציא להורג שישה בני ערובה ישראלים, ממשלת בריטניה השעתה 30 רישיונות נשק. ההחלטה המבישה הזו לא תשנה את נחישותה של ישראל להביס את חמאס, ארגון טרור ג'נוסיידי שרצח באכזריות 1,200 בני אדם ב-7 באוקטובר, כולל 14 אזרחים בריטים בישראל.
"חמאס עדיין מחזיק יותר מ-100 בני ערובה, כולל חמישה אזרחים בריטים. ישראל מנהלת מלחמה צודקת באמצעים צודקים, נוקטת אמצעים חסרי תקדים כדי להרחיק אזרחים מפגיעה ותומכת באופן מלא בחוק הבינלאומי", הוסיף. "כשם שהעמדה ההירואית של בריטניה נגד הנאצים נתפסת כיום כחיונית בהגנה על הציוויליזציה המשותפת שלנו, כך גם ההיסטוריה תשפוט את עמדתה של ישראל נגד חמאס וציר הטרור של איראן. עם או בלי נשק בריטי, ישראל תנצח במלחמה הזו ותבטיח את עתידנו המשותף".
שר הביטחון יואב גלנט הגיב גם כן על הצעד החריג, וכתב באנגלית בחשבונו ברשת X כי "התאכזבתי עמוקות לשמוע על הסנקציות שהטילה ממשלת בריטניה על רישיונות יצוא למערכת הביטחון של ישראל". לדבריו, "הצעד מגיע בתקופה שבה אנחנו נמצאים במלחמה בשבע חזיתות שונות - מלחמה שפתח בה ארגון טרור ברברי, ללא התגרות.
"בזמן שאנו מתאבלים על שישה חטופים שהוצאו להורג בדם קר על ידי חמאס במנהרות בעזה. בזמן שאנחנו נלחמים להחזיר 101 חטופים הביתה", הוסיף גלנט. "אני עומד לצד החיילים וגופי הביטחון שלנו שפועלים באומץ, במקצועיות ועל בסיס ערכים מוסריים. אנחנו נשארים מחויבים להגן על מדינת ישראל ואזרחיה".
