ביום ראשון, בדיוק לפני שבוע, נרצחו 53 בני אדם בבורקינה פאסו. באותו יום נרצחו עוד 13 בני אדם בניגריה ועוד 12 בקונגו. יומיים לפני כן סבלה קונגו מרצח של עוד 38 בני אדם. ביום שלישי אלה היו 25 בני אדם בניג'ר. אפשר להמשיך. יש עוד. בסומליה, בעיראק, בסוריה, בפקיסטן. בסך הכל, ב-30 הימים האחרונים מדובר ביותר מ-600 בני אדם - יותר מ-20 בני אדם ביום. המכנה המשותף הוא: כולם נרצחו על ידי אחת משלוחות הג'יהאד. כולם בפיגועי טרור.
רוב הנרצחים הם אפריקאים ומוסלמים. אנשים קשי יום. הרוצחים לא היו זקוקים לשום תירוץ. כבר שנים הם עושים את זה. מדובר בטירוף. אבל בני גנץ, שר הביטחון של מדינת ישראל, שגם היא סובלת מטרור, גם אם במינון הרבה יותר נמוך – מצא סיבה לטרור. ביום חמישי הוא דיבר בפורום של ראשי מערכת הביטחון והכריז ש"פשעי השנאה של יהודים מובילים לטרור". לרגע היה נדמה שהוא מדבר על הטרור היהודי, וזה בהחלט בלתי מופרך. מי שעוקר עצי זית במערכה ראשונה עלול לבצע פיגוע במערכה שלישית. הרי זה כבר קרה.
אלא שלאחר בירור התברר שהכוונה היא גם לטרור הפלסטיני. שר הביטחון הישראלי, בכבודו ובעצמו, מעניק תירוצים לג'יהאד הרצחני. סליחה? ואם לא היה חוליגן יהודי אחד – היה פחות טרור? אדוני שר הביטחון: הטרור הפלסטיני, שכמעט כולו מבוצע על ידי אנשי חמאס וג'יהאד או תומכיהם, לא מתרחש כי הם מתנגדים למשהו שישראל או ישראלים עושים. הם נגד עצם העובדה שישראל קיימת.
נכון, צריך למחוץ ולרמוס את הפורעים היהודים – וזה התפקיד שלך. חיילים ישראלים עומדים בצד כאשר חוליגנים יהודים פוגעים בפלסטינים – האחריות כולה שלך. חיילים נאלצים כבר שנים ללוות ילדים פלסטינים מהכפר טובא מחשש להתנכלות חוליגנים יהודים – אז החרפה הזאת היא גם שלך.
מדוע החוליגנים מסתובבים חופשי? היכן צה"ל? יש צורך במדיניות, יש צורך ביד קשה. אבל במקום לעשות את מה שאתה צריך לעשות, אתה מתבכיין על החוליגנים ומעניק תירוצים לטרוריסטים.
אין קשר בין שתי התופעות. צריך להיאבק ביהודים שמבצעים פשעי שנאה בלי קשר לטרור, וצריך להיאבק בטרור בלי קשר לחוליגנים. וכאשר מצרפים את הטענות של גנץ לטענות השר לביטחון הפנים עמר בר-לב על כך שהפשיעה והאלימות בחברה הערבית הן תוצאה של הזנחה ואבטלה – אז אנחנו בבעיה. הביטחון מופקד בידי שרים שמתקשים להבין את התחום שעליו הם מופקדים.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
