הנהגת הלשכה המדינית של חמאס יכולה להיות עצורה בידי ארה"ב בתוך שעות ספורות. נשמע מופרך? הנה העובדות: קרוב לדוחא בירת קטאר ממוקם "אל-עודיד" - הבסיס הצבאי האמריקני הגדול במזרח התיכון, ובו אלפי חיילים וגם כוחות אוויר. כמה קילומטרים בודדים משם שוכנת הלשכה המדינית של חמאס, ובבוקר טבח 7 באוקטובר נכחו בחדר אחד בה ארבעה אנשים שהתפללו יחדיו והודו לאללה על הצלחת לוחמיהם בעוטף עזה: ראש הדסק המדיני איסמעיל הנייה; סאלח אל-עארורי, המוח מאחורי חימוש הזרוע הצבאית; ראש הלשכה המדינית לשעבר חאלד משעל, ואחראי התעמולה של הארגון חליל אל-חיה.
בין קורבנות הטבח לפחות 11 בעלי אזרחות אמריקנית וכנראה 20 חטופים. עובדה זו הבטיחה גם מעורבות רגשית של ארה"ב בסיפור, ללא קשר לאינטרסים האסטרטגיים שלה, ולכן ראינו לא רק רכבת סיוע אווירית, קידום נושאת מטוסים, אזהרה מפורשת לאיראן ושלוחיה וביקורי בכירי ממשל בארץ, אלא גם את הנאום החריג של הנשיא ג'ו ביידן ואת המפגש הווירטואלי שלו אמש (שישי) עם המשפחות.
כל אלה מהלכים קריטיים וחשובים, אבל מה שיכול לתרום לא פחות לניצחון ישראלי במלחמה הוא מעצר של ראש הנחש החמאסי על אדמת קטאר - התומכת השנייה הכי חשובה של הטרור ברצועה. הרי גם את אוסמה בן לאדן חיסלה ארה"ב על אדמת בעלת ברית שלה, פקיסטן, אז למה לא גם הפעם?
יחסי ארה"ב-קטאר ברמה הצבאית עלו מדרגה בשנות ה-90 אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, בעיקר משום שסעודיה סירבה להקמת בסיסים אמריקניים בשטחה. מאז מעלימה וושינגטון עין מהעובדה שמדובר במדינה פונדמנטליסטית מהאסכולה המוסלמית הסונית הקנאית ביותר - החנבלית (בדומה לסעודיה). עושר הנפט וערוץ התקשורת המפלצתי "אל-ג'זירה" הפכו את הגמדה הקטנה של המפרץ הפרסי לענק כלכלי ותודעתי ברמה עולמית.
קטאר נחשבת לכבשה סוררת שאינה מצייתת לתכתיבים של מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הפרסי, והדבר הביא לנתק יחסים עם רוב שכנותיה ב-2021-2018. בינתיים, אין כמעט ארגון טרור סוני בעולם שלא זכה לתמיכתה הכלכלית שלה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאמיר השולט בה מאז 2013, השיח תמים בן חמד, הושפע עמוקות מהשיח יוסף אל-קרדאווי – סמכות דתית בכירה, איש האחים המוסלמים במצרים ואנטישמי, שעד מותו לפני שנה היה תומך פעיל בחמאס. בן חמד גם אימץ מדיניות אזורית פירומנית שהתבטאה בעשור הקודם בין השאר במימון האופוזיציה האסלאמית הג'יהאדיסטית בלוב ובסוריה, שהיוותה דלק למלחמות האזרחים הנוראיות שחוו.
הסכנה בקטאר טמונה בכך שהכוח הכלכלי, התקשורתי והאזורי שלה מקל עליה להתנהל בעולם. כולנו צפינו בנטפליקס בסדרה התיעודית על האופן שבו שיחדה את דרכה לאירוח המונדיאל ב-2022, חרף תמיכתה המסורתית והידועה באל-קאעידה (עוד מימי בן לאדן) ועל אף קשריה החמים עם המשטרים האפלים ביותר, מהאייתולות באיראן ועד הטליבאן באפגניסטן.
ד"ר ירון פרידמןנסיכות קטר טוענת כבר שנים ארוכות שהסוגייה הפלסטינית עומדת בלב מדיניותה במזרח התיכון, אך המציאות שונה לחלוטין. סכום הכסף הדמיוני שהוציאה על המונדיאל - 200 מיליארד דולר - היה יכול להפוך את עזה הענייה להונג קונג. אבל היא מעדיפה להשאיר את עזה ענייה ועלובה תחת שלטון דיכוי קשה של חמאס, כדי שתמשיך להיות תלויה בנדיבותה המזויפת הכוללת כמה מיליונים פה ושם.
לא אתהה כאן מדוע לא עצרה ארה"ב את המימון הקטארי לעזה. הרי ממשלות בנימין נתניהו בעצמן אישרו את העברת הכספים במשך שנים ארוכות. אך מדוע האמריקנים לא מפעילים היום את השפעתם על הנסיכות כדי לפחות ללכוד את הנהגת חמאס עד לשחרור השבויים בעזה? יש לקוות שהתמיכה האמריקנית חסרת התקדים בישראל תתבטא גם במישור הזה.
- ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר, מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה. ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" ו"השיעים בארץ ישראל" יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון" שאליו אפשר להצטרף כאן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
