אם חשבנו בטעות שלשנייה אפשר להרים את הראש ולנשום, הגיע הדו"ח שהוגש על ידי משרד הבריאות לידי הדווחית המיוחדת לענייני עינויים באו"ם, ד"ר אליס אדוארדס, וחשף מציאות אכזרית ובלתי נתפסת ביחס למצבם של השבות והשבים משבי חמאס, ולמצב החטופות והחטופים שעדיין שם. הדו"ח מציג ממצאים מצמררים, ומחדד את הצורך המיידי בהצבת הנושא בראש סדר העדיפויות הלאומי.
1 צפייה בגלריה
ראיות מהמנהרה בה שהו ונרצחו החטופים אלמוג סרוסי כרמל גת הרש גולדברג פולין אלכס לובנוב עדן ירושלמי אורי דנינו
ראיות מהמנהרה בה שהו ונרצחו החטופים אלמוג סרוסי כרמל גת הרש גולדברג פולין אלכס לובנוב עדן ירושלמי אורי דנינו
(צילום: Israeli Army/ REUTERS )
עם זאת, לצד חשיבותו של הדו"ח בזירה הבינלאומית, החשיפה הנרחבת של פרטי-פרטים הנוגעים לפגיעות הבלתי אנושיות ושל התיאורים המפורטים של הנפגעים והנפגעות (גם אם שמותיהם אינם מוזכרים במפורש) מעוררת תחושה של חוסר נוחות, ומעלה את השאלה אם נכון היה לחשוף את הדברים בצורה נרחבת גם בציבור.
הדוח הנוכחי הוגש מטעם משרד הבריאות במענה לקול קורא מטעמה של ד”ר אליס אדוארדס, הדווחית המיוחדת לענייני עינויים מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם, אשר בחרה להקדיש את הדו"ח השנתי שלה לנושא העינויים בשבי. הדוח הנוכחי מתווסף לשורת דוחות ישראליים ובינלאומיים משמעותיים, ובהם ראיות והכרה חד-משמעית בזוועות שבוצעו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ובשבי. הוא תורם תרומה משמעותית לקידום הדרישה לצדק ולמתן דין וחשבון מצד האחראים לפשעים אלו. מכאן חשיבותו ההיסטורית והמשפטית.
העובדות הן מצמררות (וכאן באה אזהרת טריגר): אלימות מינית כלפי קטינים, כפייה לביצוע אקטים מיניים, התעללות גופנית ונפשית, הרעבה מכוונת ותנאי שבי בלתי אנושיים. אלה אינן רק פגיעות פיזיות, אלא גם פציעות בנפשם של הניצולים, שמשפיעות עליהם לטווח הארוך. הבאתן של עובדות אלה בפני גורמים בינלאומיים רשמיים היא בעלת חשיבות מכרעת.

דילמה מרכזית

לצד זאת מתעוררת שאלה כבדת משקל - האם נכון היה לפרסם את הדוח המלא או גרסה רחבה שלו גם לציבור הרחב? הדוח חושף פרטים קשים ואינטימיים אודות מצבם הגופני והנפשי של השבות והשבים, ואף ששמות מפורשים אינם נחשפים, יש בו פירוט רחב מאוד, העשוי להביא לכך שאין בו הבטחה מספקת של אנונימיות. לכך עשויות להיות השלכות הרסניות. גם ההד הרחב שמייצר פרסומו – הכותרות המפורטות והלחץ לקבל עוד פרטים – עשוי להשפיע באופן שאינו חיובי על מצב השורדות והשורדים. זו דילמה מרכזית שמלווה את המאבק להכרה בפשעי האלימות המינית ולצדק כבר מתחילת המלחמה.
פרויקט דינה, שהח"מ נמנית עם חברותיו המייסדות, הוא צוות של נשות מקצוע בכירות מתחום המשפט והמגדר אשר נועד לתעד, להעלות מודעות ולהביא להכרה ממסדית ובינלאומית באלימות המגדרית שבוצעה במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ובשבי.
בכל הנוגע לדוח של משרד הבריאות, יש לקוות כי המידע שפורסם בציבור נחשף לאחר קבלת הסכמה מלאה וברורה מהמרואיינים. חשיפה נרחבת מהסוג שהופץ לציבור עשויה לערער את אמונם של אלה שבחרו לשתף את גורמי הטיפול בטראומות שעברו בהיותה של הסביבה מוגנת
כמעט מדי יום בעבודתנו בפרויקט דינה אנחנו מתמודדות עם הדילמה הכואבת והמורכבת: מצד אחד הצורך החשוב לחשוף את פשעי חמאס, לתת קול לכאב ולזעקה של הנפגעות והנפגעים, ולפעול להכרה משפטית והיסטורית באירועים הקשים. מצד שני, ישנה ההבנה כי ללא שמירה על פרטיות ודיסקרטיות קיים איום של ממש בחשיפה של הנפגעות והנפגעים ובפגיעה אקוטית במאמצי השיקום וההחלמה שלהם. הדילמה מתעצמת כאשר מאה חטופות וחטופים נמצאים עדיין בשבי, ואינם יכולים לתת את הסכמתם לחשיפה.
איילת רזין בית-אוראיילת רזין בית-אורצילום: GIT Photography
בכל הנוגע לדוח של משרד הבריאות, יש לקוות כי המידע שפורסם בציבור נחשף לאחר קבלת הסכמה מלאה וברורה מהמרואיינים. חשיפה נרחבת מהסוג שהופץ לציבור עשויה לערער את אמונם של אלה שבחרו לשתף את גורמי הטיפול בטראומות שעברו בהיותה של הסביבה מוגנת. שמירה על פרטיותם של השבים אינה רק חובה חוקית ואתית, אלא גם תנאי הכרחי להבטחת שיקומם המוצלח. מדובר בקבוצת אוכלוסייה רגישה במיוחד, שעצם החשיפה עלולה לגרום לה נזק נוסף. לכן, על כל גורם שמטפל במידע רגיש זה להפעיל משנה זהירות, תוך הקפדה על אנונימיות מוחלטת ושקיפות בתהליכי השימוש במידע.
זהו צומת דרכים, שמחייב לעצור ולבדוק את הרקמה הדקה שבין חשיפת האמת לשמירה על כבוד האדם.
איילת רזין בית-אוֹר היא מייסדת שותפה של פרויקט דינה להכרה בפשעי המין של חמאס ב-7.10 ובשבי, ולשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה