המהפכה המשפטית לא עוצרת, ממשיכים בחקיקה הפרסונלית. הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שעוסקת בסעיף הביקורת השיפוטית לעניין כשירות במינוי שרים, אישרה הבוקר (רביעי) לקריאה ראשונה את "חוק דרעי 2", שצפוי להחזיר את יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי לכיסאו כשר בממשלה. תשעה חברי כנסת תמכו, שישה התנגדו. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד אייל לב ארי, אמר לפני ההצבעה כי נערכו כמה שינויים שיאפשרו לכנסת לפקח על הליך המינוי של שר. במקור הוצע כי לפי דרישה של 40 ח"כים, יודיע ראש הממשלה לכנסת האם השר הורשע בעבר ובאיזו עבירה. במקום זאת, יודיע ראש הממשלה לכנסת אם השר עומד בהוראות סעיף 6 הנוגע לכשירות שרים. לנוכח הערות של חברי כנסת נמחקה סיבת העילה הספציפית וכל עילה שנוגעת לתנאי הכשירות תאפשר ל-40 חברי הכנסת לקיים דיון במליאה שבו ידרשו את התייחסות ראש הממשלה לטענות נגד המינוי, והשר המיועד יהיה רשאי להשיב לדרישה במהלך הדיון. עוד התווסף לנוסח כי הביקורת השיפוטית תצומצם גם באשר לסגני שרים.
"כמו שציינו וכמו שציין הייעוץ המשפטי לממשלה, לפי הנוסח הנוכחי מדובר על תחולה מיידית וזה יוצר קושי של טענות של פרסונליות וזה מגביר את החשש שבית המשפט יראה בתיקון הזה כשימוש לרעה של סמכותה של הכנסת לפי המבחנים השונים של בית המשפט העליון", אמר עו"ד לב ארי. יוזם הצעת החוק, ח"כ משה ארבל (ש"ס),, שאל ״אתם סבורים שזה עובר את הגבול השימוש הזה של בית המשפט בטענת 'שימוש לרעה'"? עו"ד לב ארי השיב: "בגלל שזה תחולה מיידית זה יכול לייצר קושי בעניין. לבוא ולהגיד 'חצינו את הרף', אני לא יכול לבוא ולהגיד".
היועץ המשפטי של הוועדה ציין בדיון כי "חוק דרעי 2" עלול להיפסל בבג"ץ מכיוון שהוא כולל מאפיינים "פרסונליים", ובית המשפט עשוי לקבוע שמדובר ב"שימוש לרעה של הכנסת כרשות מכוננת". לטענתו, הפתרון האפשרי, שמקובל גם על האופוזיציה, שהחוק יקבע כאמור תחולה עתידית ולא מיידית.
ח"כ אפרת רייטן (העבודה) אמרה בדיון כי "הגשת החוק הזה נוכח פסק הדין האחרון (בעניין דרעי) ונוכח התיקון, אי אפשר לנתק את זה ולטעון שאין כאן חקיקה פרסונלית, גם כשנדון בדיון הבא בחוק המתנות אני אטען אותו דבר. העניין של שימוש לרעה עולה וזו טענה שאי אפשר לשלול אותו נוכח פסק הדין האחרון בעניין דרעי". עו"ד לב ארי אמר: "בית המשפט העליון, אם תגיע אליו עתירה גם בנושא התיקון הזה, יבחן אם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת לפי מבחני המשנה. אנחנו לא חושבים שזה יגיע לחציית הרף בצורה כלשהי".
ח"כ רייטן אמרה עוד: "אז איך הסעיף החדש שקשור לפיקוח של הכנסת מנטרל את החשש לשימוש לרעה של הסמכות המכוננת בכל מה שקשור לעיתוי ולפרסונליזציה? אי אפשר להפריד את זה".
עו"ד לב ארי הדגיש: "יחד עם התפתחות נוסח הצעת החוק, עם ההסדרים המשלימים, אני לא חושב שהגענו לאותה חציית רף. בשינוי שנעשה אנחנו מגבירים גם את פיקוח הכנסת בשלוש רמות של אחריות, גם על הגורם הממנה שאמור לפרט בפני הכנסת למה אותו מועמד עומד בתנאי הכשירות, וגם על המתמנה עצמו שיצטרך לומר מדוע הוא כן עומד בתנאי הכשירות. חברי הכנסת, גם מהאופוזיציה, יוכלו להתבטא בנושא ובסוף הכנסת תחליט אם לאשר את המינוי. המנגנון הנוסף הוא שנאפשר גם לכנסת ולא רק לראש הממשלה להעביר שר מכהונתו וכך אנחנו לא מאמינים שיוכלו לומר שהכנסת פועלת בניגוד עניינים ממסדי".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה: "החוק הזה לא נותן שום מענה לחוסר החוקיות של התיקון בהיעדר סעיף שאומר שהוא ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה ואני דורשת שנוסיף את זה". ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה: "יש פה מנגנון שהממשלה בכל זאת תעשה מה שהיא רוצה ואם היא לא צודקת אז ועדת הכנסת תכשיר את המינוי. תראו, אין תמיכה ציבורית לחוק הזה ולכל המהלך הזה. זה פשוט זלזול מוחלט באינטליגנציה של אזרחי ישראל. אני מרגישה בטרילוגיה - היה לנו 'חוק דרעי ראשון', עכשיו 'דרעי 2' ועוד מעט יהיה לנו בקצב הזה גם 'חוק דרעי 3'. שחררו, דרעי לא יהיה שר".
"שאלות סבירות הן מחוץ לתחום"
בייעוץ המשפטי של הכנסת טענו בדיונים הקודמים כי יש לשקול תחולה מאוחרת של החוק כדי למנוע שימוש לרעה בו. יוזם החוק ח"כ ארבל ממפלגתו של דרעי, אמר בדיון הקודם בנושא כי "פרסונליזציה זה לא עוול. בית המשפט לא צריך להיות שחקן אופוזיציה, הוא צריך להיות טכנאי משפטי, שאלות סבירות הן מחוץ לתחום".
לפי הצעת החוק, בית המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, לא יוכל להביע ביקורת שיפוטית לעניין מינוי שרים וזהותם וזאת בטענה שמינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות ב"ליבת הפעילות הדמוקרטית" ופסילה של בית המשפט במינוי של שר היא פגיעה ברצון הבוחר.
מליאת הכנסת אישרה בדצמבר האחרון ברוב של 63 תומכים מול 55 מתנגדים את "חוק דרעי 1", שהיה אמור לאפשר ליו"ר ש"ס להתמנות כשר בממשלה אף על פי שהוטל עליו מאסר על-תנאי בעת הרשעתו בעבירות מס. ואולם, בהמשך בג"ץ קבע ברוב של 10 מול 1 כי דרעי פסול מלכהן כשר עקב "חוסר סבירות קיצוני". בעקבות כך נאלץ ראש הממשלה נתניהו לפטר אותו מהממשלה.
פורסם לראשונה: 09:08, 15.03.23
