רוסיה אותתה היום (ב') כי היא שואבת עידוד ממה שנראה כמו סדקים הולכים ומתרחבים בתמיכה המערבית באוקראינה, וטענה כי המחלוקות הפנימיות בארה"ב בנוגע לסיוע לקייב הן רמז לבאות. בתדרוך לכתבים במוסקבה העריך דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי העייפות והמיאוס שחשים במערב מהמלחמה רק ילכו ויגברו, וכי עם הזמן הם יפצלו עוד יותר את דעת הקהל ויחלישו את הסיוע שמקבלת אוקראינה.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• ביידן מבטיח "לא לנטוש" את אוקראינה; קרב בין הרפובליקנים: יו"ר בית הנבחרים יודח?
• דאגה באיחוד האירופי: תומכי רוסיה ניצחו בבחירות בסלובקיה
• רגע לפני השבתת הממשל בארה"ב: אושר תקציב זמני - בלי סיוע לאוקראינה
• ההצעה הסודית של אוקראינה: "לתקוף מפעלי מל"טים באיראן וסוריה"
מאז תחילת המלחמה בפברואר של השנה שעברה ספגה רוסיה אבדות כבדות בשדה הקרב, ולפי הערכות יותר מ-100 אלף חיילים רוסים נהרגו או נפצעו בקרבות. נוסף על כך נגרם נזק עצום לכלכלה הרוסית בעקבות הסנקציות שהטיל העולם על מוסקבה. למרות זאת הבטיחו ולדימיר פוטין ומשטרו שלא להיכנע, מתוך הנחה שגרירת אוקראינה למלחמת התשה, בעודה תלויה מאוד בנשק ובתחמושת היקרים שהיא מקבלת מארה"ב ומאירופה, תביא בסופו של דבר לניצחון רוסי.
בשבועות האחרונים התקבלו כמה סימנים לכך שההימור הרוסי עשוי להתברר כנכון. תחילה הייתה זו פולין, מהתומכות הראשיות של אוקראינה במלחמה, שהצהירה כי לא תשלח עוד נשק לקייב, בעקבות סכסוך הנוגע לייבוא התבואה האוקראינית; אחר כך הגיע ניצחונו של מחנה הימין הפרו-רוסי בבחירות בסלובקיה, אף היא מהתומכות העיקריות של קייב ביבשת, שבעקבותיו הבטיח המנצח רוברט פיצו להפסיק את הסיוע הצבאי לאוקראינה; ואתמול לפנות בוקר התברר שכדי לאשר בקונגרס האמריקני חוק זמני שימנע את השבתת הממשל נאלצו הדמוקרטים להסכים להשמיט מהחוק התחייבות להעביר סיוע נוסף בנשק לאוקראינים.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמנם הצהיר שהרפובליקנים הבטיחו לכלול את סיוע הנשק לאוקראינה בחוק נרחב יותר שיובא בהמשך, אבל עצם השמטת הסיוע מהחוק הזמני נתפסה כעדות לחילוקי הדעות ההולכים וגוברים בתוך וושינגטון בנוגע לכדאיות הסיוע הזה. מאז הפלישה הרוסית שלחה ארה"ב לאוקראינה כלי נשק בשווי 46 מיליארד דולר, בהם טילים, טנקים ומערכות הגנה מסוג "פטריוט", אבל אם בעבר הייתה התמיכה בסיוע הזה חוצת-מפלגות, כעת גוברת ההתנגדות בצד הרפובליקני, ושמרנים רבים קוראים להשקיע את הכסף במטרות פנימיות, כמו בִּיצוּר גבולותיה של ארה"ב כדי למנוע הברחת סמים ובני אדם. רבים מחברי הקונגרס מודים כי גיוס תמיכה לסיוע לאוקראינה בבית הנבחרים ובסנאט נעשה משימה יותר ויותר קשה ככל שהמלחמה מתארכת.
קייב: "ארה"ב איתנו, היא מבינה שזה גדול מאוקראינה"
שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולובה, אמר היום לכתבים בקייב שארצו עומדת בקשר עם נציגים משתי המפלגות בארה"ב כדי לוודא שהסיוע הדרוש יגיע בסופו של דבר. "השאלה היא אם מה שקרה בקונגרס האמריקני בתחילת השבוע הוא אירוע נקודתי או משהו שיטתי", אמר קולבה. "אני מאמין שזה אירוע נקודתי. אנחנו לא מרגישים שהתמיכה האמריקנית נסדקה, כי ארה"ב מבינה שמה שמוטל על הכף באוקראינה הרבה יותר גדול מאשר רק אוקראינה עצמה".
בתדרוך לעיתונאים במוסקבה הבהיר היום גם דובר הקרמלין פסקוב כי הוא מאמין שעיכוב הסיוע האמריקני לאוקראינה הוא "עניין זמני בלבד", ואמר שאין ספק כי וושינגטון תחדש אותו בהמשך, אך הוסיף: "אמרנו בעבר שוב ושוב שאנחנו מעריכים שהעייפות מהסכסוך הזה, העייפות מהמימון האבסורדי של המשטר בקייב, תגבר בשלל מדינות, בהן ארה"ב, והעייפות הזו תוביל לפיצול של הממסד הפוליטי ולהתגברות המחלוקות הפנימיות".
ממש בשעה שפסקוב אמר את הדברים במוסקבה, בקייב התכנסה ועידה שלא מן המניין של שרי החוץ של האיחוד האירופי – ועידה שהתקיימה במפתיע, בלי שנמסרה עליה הודעה מראש. בין המשתתפים בה היו שרי החוץ של צרפת, גרמניה, דנמרק ולוקסמבורג, ושר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל אמר בה כי היא נועדה להדגיש את "המחויבות הבלתי מתפשרת של האיחוד לאוקראינה". זו הייתה ישיבת שרי החוץ הראשונה אי-פעם של האיחוד האירופי המתקיימת מחוץ לגבולות האיחוד.
אוקראינה, נזכיר, קיבלה בשנה שעברה באופן רשמי מעמד של מועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי. ההחלטה להעניק לה את המעמד המבוקש התקבלה בתגובה לפלישה של פוטין לאוקראינה, שנועדה בין השאר למנוע בדיוק הצטרפות שכזו. כך או כך, גם אם קייב תתקבל בסופו של דבר כחברה, יידרשו עוד שנים רבות להשלמת התהליך, ובכל מקרה הוא צפוי להיות חלק מהמשא ומתן העתידי בין רוסיה למערב על סיום המלחמה באוקראינה.
שר החוץ האוקראיני קולבה, שקיבל היום את פניהם של בורל והשרים האירופים, בירך על קיומה של הישיבה במה שהגדיר "גבולותיו העתידיים של האיחוד האירופי".