קלרה מרמן (63) שוחררה משבי חמאס בעסקת השבויים, יחד עם אחותה גבריאלה ליימברג (59) ובתה של גבריאלה, מיאה (17), שתמונתה עם הכלבה בלה הפכה לאחת מסמלי המלחמה. אבל, מאז ששוחררה בעסקת השבויים, מרמן חזרה מעל כל במה אפשרית על מסר אחד: כל עוד פרננדו אחיה ולואיס הר בן זוגה לא ישובו, היא לא באמת חופשייה.
ההקלטה של קלרה לעידית
כעת, אחרי 129 ימים של סיוט מתמשך - כל חמשת בני המשפחה שנחטפה יחד מהממ"ד בביתה של קלרה בניר יצחק שוב יחד, וקלרה קיבלה בבת אחת את אחיה ובן זוגה בחזרה - כשמצבם טוב. עם קבלת הבשורה היא עוד הספיקה לדבר עם עידית פוקס, אחותו של ליאור רודאיף שמוחזק ברצועת עזה, ואמרה לה: "ההמשך בקרוב, כי אני רוצה לשמוע גם שליאור חוזר, גם במצב טוב. אני בדרך לבית החולים, תכף אפגוש אותם. חיבוק ענק, להמשיך להאמין, זה יקרה גם, עידית".
אלה פוקס, גיסו של ליאור, אמר כי שחרור השניים "נותן קצת אוויר לנשימה, ומחזק את הקהילה". הוא ועידית הדגישו כי הם לא שוכחים את ליאור, "היחיד מניר יצחק שנחטף וככל הנראה בחיים".
קלרה מרמן בריאיון ב-ynet בחודש שעבר
(צילום: אסף חן)
בעבר סיפרה קלרה כי שהתה ברפיח במהלך השבי, "די קרוב לניר יצחק". מרפיח שוחררו גם פרננדו ולואיס, ששהו איתה בשבי לפי עדותה.
בחודש שעבר סיפרה קלרה ל-ynet כי היא "מיואשת", והסבירה: "הייתי אמורה להיות מאוד שמחה אחרי השחרור מרצועת עזה, אבל חלק ממני נשאר שם - גם הבן זוג שלי וגם אח שלי. זה מעיב עליי בצורה קשה, ואני לא בדיוק מרגישה שחזרתי - בראש אני עדיין שם. פיזית אני פה, אבל התחושה היא ששם נשאר חלק גדול ממני. כרגע אני עושה את כל המאמצים כדי להיכנס למאבק ולהילחם כמה שיותר כדי שהם יחזרו. הסלוגן 'הלב שם', אצלי זה לא סלוגן, הלב שלי ממש שבוי כי אח שלי, פרננדו מרמן, נמצא שם, וגם בן זוגי לואיס הר.
"היינו חמישה שחטפו אותנו מהבית שלי בקיבוץ ניר יצחק, וברגע ששחררו אותי ב-28 בנובמבר, בפעימה החמישית, חזרנו רק אחותי גבריאלה ליימברג, האחיינית שלי מיאה ליימברג ביחד עם בלה הכלבה שלה, ואני. ואז נפרדנו מלואיס ופרננדו לפני שעברנו לפה".
קלרה סיפרה על הרגע שבו שוחררה מהשבי, ללא אחיה ובן זוגה. "עדכנו אותנו מראש שיש פעימות, אני יצאתי בפעימה החמישית", שחזרה. "השובים עדכנו אותנו וידענו שבכל יום אנחנו יכולים לצאת. כל יום עברו רשימות אחרות עד שיצאנו, והתכוננו מראש. לפני שהתחילה העסקה אמרו שאנחנו חבילה אחת כי אנחנו משפחה ונצא כולם ביחד, אבל כשהתחילה העסקה אמרו שמדובר רק על ילדים ונשים, ושהגברים נשארים. אז כבר התכוננו, שוחחנו בינינו. לי ולאחותי היה מאוד קשה, אמרנו שאין מצב ושאנחנו רוצות לצאת רק ביחד, אבל פרננדו ולואיס אמרו 'אין מצב, אתן יוצאות'. הם ניסו לעשות את זה בצורה כמה שיותר קרה כדי שלא נסבול, אבל גם להם וגם לנו היה קשה".
"נפרדנו בביי, בחיבוק, 'עוד יומיים שלושה אנחנו נפגשים' אמרנו, כי היינו משוכנעים שהפעימות ממשיכות, לא חשבנו שהכול נעצר", המשיכה קלרה. "אמרנו שבטח יש עוד טיפה ילדים, עוד טיפה נשים ומיד מתחילים עם הגברים. 'נתראה בקרוב' אמרנו. אז זה לא היה דרמטי כלפי חוץ, אבל היה לנו מאוד-מאוד קשה. לואיס הוא אבא לארבעה ילדים וסבא לעשרה נכדים. שאלתי אותו מה למסור למשפחה, והוא אמר 'תחכי לי בגנים הירוקים, תגידי להם שאני מאוד אוהב אותם ושבקרוב נתראה ונתחבק'. ואז התחבקנו ונפרדנו".
"אני מוטרדת מאוד מהמצב הבריאותי שלהם", אמרה אז. "יצאתי ביום ה-53 ומאז עברו 50 ימים. הם היו מאוד חזקים, אבל לואיס לא קיבל את התרופות הקבועות שלו ומכשיר נשימה שהוא משתמש בו בלילות. לא היה לו מכשיר שמיעה, לא היו להם משקפיים. המצב הבריאותי מטריד אותי כי זו שחיקה של עוד יום ועוד יום ועוד יום, ובנוסף יש את המצב הנפשי. כי כמו שאני חשבתי שתוך יומיים-שלושה נתראה, גם הם - ולדעת שעובר עוד יום ועוד יום ואין להם בכלל מושג מה קורה בארץ, כמו שלי לא היה".
קלרה אמרה גם כי הדבר שהכי מדאיג אותה הוא מצבם הנפשי של לואיס ופרננדו. "התקבלתי בארץ עם הרבה תמיכה וחיבוק, ועטפו אותי מאוד טוב, אבל הם לא יודעים אם אפילו יש מאמצים להחזיר אותם, אם שכחו אותם. המצב הנפשי זה מה שהכי מדאיג אותי, גם הבריאותי וגם הנפשי, כי שם זה רק להמתין. שנייה אחרי שנייה ללא מעש, ללא אפשרות בחירה מה עושים. הדאגה הכי גדולה שלי היא שהם יישברו נפשית. על התנאים והיחסים עם השובים אני לא רוצה להרחיב, אני פשוט רוצה לשמור עליהם, אז אני לא רוצה לחשוף את כל הפרטים. אני רק יכולה להגיד שהקושי הכי גדול שם זה הזמן שלא עובר והחוסר מעש, תחושה של כלום".
כעת, לואיס ופרננדו שוב בישראל, וכל בני המשפחה שנחטפו מהממ"ד בניר יצחק התאחדו מחדש.
מבצע החילוץ ההירואי
לפי דובר צה"ל, פרננדו סימון מרמן ולואיס הר פונו הלילה לבית החולים שיבא, שם התאחדו עם משפחתם, ומצבם מוגדר טוב.
המבצע בוצע על-ידי כוחות שב"כ וימ"מ בשיתוף חיל האוויר ומעטפת של כוחות שייטת 13 ואוגדה 98 עם חטיבת השריון 7. הכוחות הגיעו בצורה חשאית לבניין בלב רפיח שבו הוחזקו החטופים בקומה השנייה, פרצו למבנה שבו היו מחבלי חמאס וחילצו את החטופים בשלום. במהלך המבצע, שארך כשעה, ניתנו לכוחות הקרקעיים מעטפת אווירית וחיפויים נוספים.
הכוחות פרצו את דלת המבנה הנעולה באמצעות מטען חבלה, ירו לנקודות סמוכות וחילצו בהצלחה את החטופים. בשלב זה נפתחה אש מהמבנה וממבנים סמוכים, והתנהל במקום קרב ממושך שבמהלכו הותקפו מהאוויר עשרות מטרות חמאס במטרה לאפשר לכוח לצאת מהמבנה. במהלך המבצע נפצע באורח קל חייל צה"ל שנפל מגובה. לאחר שהצליח לצאת בשלום, הכוח הגיע לנקודה שאורגנה מראש עם מסוק שהמריא עם החטופים לבית החולים שיבא.
במהלך המבצע הותקף גדוד "שאבורה" של חמאס ברפיח, כדי להפתיע את כוחות חמאס במקום. מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן פיקד מבסיס הפיקוד בבאר שבע על כל המעטפת והתקיפות. "יש לנו עוד 134 חטופים ברצועה ונעשה הכול כדי להשיבם", אמר דובר צה"ל. "יש כאן סיפור גבורה עם סבלנות גדולה שקדמה לה כדי לבצע בתנאים הנכונים, אומץ גדול של הלוחמים בפיקוד מפקד הימ"מ שאיבד את בנו".
מבצע החילוץ נוהל מחפ"ק שבו ישבו הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר, המפכ"ל יעקב שבתאי ומפקד חיל האוויר תומר בר. בשלב מסויים הצטרפו לחפ"ק ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
