כפי שדרש ממנה בית הדין הבינלאומי לצדק, ישראל הודיעה לו היום (ב') כי היא מיישמת את הצווים שפרסם לפני חודש כחלק מהתביעה שהגישה נגדה דרום אפריקה, בטענה לרצח עם בעזה. בית הדין בהאג פרסם בסך הכול שישה צווים, ובאחד מהם נדרשה ישראל לדווח בתוך חודש אחד – כלומר היום – על יישום הצווים, וכעת נענתה ישראל לדרישה הזו.
במסמך הישראלי נכתב כי ישראל יישמה בפועל שלושה צווים שפרסם בית הדין: מניעת הסתה לג'נוסייד, מניעת העלמת ראיות לג'נוסייד והעברת סיוע הומניטרי לאוכלוסיה הפלסטינית. בית הדין פרסם בנוסף שני צווים שדרשו שתפעל להבטיח שלא יתרחש רצח עם בעזה ושצה"ל לא מבצע רצח עם, ובישראל מציינים כי לצווים הללו אין משמעות אופרטיבית.
התשובה הישראלית אושרה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגם הנחה לשגר לבית הדין מסמך תשובה "רזה" במיוחד. המסמך נוסח על ידי משרדי המשפטים והחוץ ונשלח כאמור לבית הדין אחרי שאושר על ידי נתניהו. המסר הישראלי הוא שהנושאים שבגינם הוצאו הצווים מיושמים ממילא, גם ללא הוצאתם על ידי בית הדין.
את הצווים, נזכיר, פרסם בית הדין בהאג לפני חודש בעקבות התביעה הדרום אפריקנית. מדובר בצווי ביניים, כשההחלטה המהותית בהאשמה שישראל מבצעת רצח עם צפויה להתקבל רק בעוד זמן רב, כנראה שנים. בישראל חששו לפני פרסום הצווים שבית הדין ייענה לדרישת דרום אפריקה להוציא צו שידרוש הפסקת אש מיידית, אבל בסופו של דבר לא פורסם צו שכזה – כשלפי ההערכות לפעילותו מאחרי הקלעים של הנציג הישראלי בהרכב השופטים בהאג, אהרן ברק, הייתה תרומה לכך.
ישראל השתתפה באופן חריג בדיון בעתירה של דרום אפריקה נגדה, אבל למעשה לא הייתה לה ברירה: היא חתומה על אמנת מניעת הג'נוסייד של האו"ם – אמנה שאותה היא סייעה לנסח אחרי הקמת המדינה ועל רקע השואה – וזו מעניקה לבית הדין בהאג סמכות לדון בעתירות על הפרתה מצד המדינות החתומות אליה.
הנציג הסיני טען: לפלסטינים זכות לאלימות, זה כמו מאבק בקולוניאליזם
בבית הדין הבינלאומי לצדק, המוסד המשפטי המרכזי של האו"ם, נערך במקביל הליך שבו ישראל מסרבת להשתתף: דיון בבקשה הפלסטינית, שקיבלה משנה תוקף בהחלטת עצרת האו"ם, לקבל חוות דעת על חוקיות הכיבוש בישראלי. היום תמו ימי הדיונים בהאג סביב הבקשה לקבל את חוות דעת, שצפויה להתפרסם גם כן בעוד זמן ממושך – אולי שנים.
בדיונים בהאג השתתפו נציגים פלסטינים, נציגים מ-49 מדינות וגם שלושה ארגונים בינלאומיים. בין המדינות שהופיעו בפני בית הדין: דרום אפריקה, סעודיה, הולנד, קובה, מצרים, איחוד האמירויות, ארה"ב, רוסיה, צרפת, סין, יפן, ירדן, פקיסטן, אינדונזיה, קטאר, בריטניה, סודן, שווייץ, ספרד, הונגריה ועוד.
אמירה מקוממת במיוחד השמיע בדיונים הנציג הסיני, מא שינמין, שאמר כי לפלסטינים יש את "זכות לגיטימית" להשתמש בכוח נגד ישראל. "במרדף אחר הזכות להגדרה עצמית, השימוש בכוח של העם הפלסטיני כדי להתנגד לדיכוי זר ולהקמת מדינה עצמאית הוא זכות בל ניתנת לערעור", אמר הנציג שמשמש כיועץ משפטי במשרד החוץ הסיני.
הנציג הסיני טען שההתנגדות החמושה של הפלסטינים "שונה מפעולות טרור"' ואף ציטט כדוגאמות אנשים שפעלו לדבריו ב"מאבק מזוין נגד כיבוש קולוניאלי, תוקפנות ושליטה של כוחות זרים". לטענתו, הזכות הזו נטועה בדין הבינלאומי. "החלטות רבות אחרות מכירות בלגיטימיות של מאבק בכל האמצעים הזמינים כולל מאבק מזוין של אנשים תחת שליטה קולוניאלית או כיבוש זר למימוש הזכות להגדרה עצמית", טען.
משרד החוץ הישראלי הגיב בחריפות לדברים, ומסר: "ישראל מצרה על האמירה האומללה של היועץ המשפטי הסיני בבית הדין הבינלאומי לצדק, לפיה המאבק המזוין הוא חלק מזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים וכלי לגיטימי להשגת עצמאות. דיני המלחמה אינם מאפשרים התקפה שיטתית ומכוונת נגד אזרחים ושימוש באזרחים כמגן אנושי – שני פשעי מלחמה שהחמאס מבצע תחת הכותרת 'מאבק מזוין'. בעיתוי הנוכחי האמירה הסינית עלולה להתפרש כתמיכה בהתקפת הטרור הרצחנית של החמאס ב-7 באוקטובר. סין צריכה לשאול את עצמה מדוע ארגון הטרור חמאס מיהר לברך על דברי היועץ המשפטי שלה".