פרופ' איתי בנימיני אמנם זכה בפרסים רבים מתוקף תפקידו כחוקר במכון ויצמן, אבל את הפרס החשוב ביותר, שמקבלים על "דרך ארץ", הוא לא יצליח להשיג עם שום נוסחה מתמטית מבריקה לעולם.
היום (ראשון) הוגשה נגד הפרופסור תלונה במחוז ת"א על זה שאכל ארטיק והתעמת עם מתפללים בתפילה בגן מאיר ביום כיפור. הוא נכנס לעזרת נשים, ובאופן שלא משתמע לשתי פנים – ליקק ארטיק בהפגנתיות כשהוא מנופף אל המתפללות ההמומות עם היד שאוחזת בארטיק.
לכל חבריי הצייצנים, אלה שלאחר הגשת התלונה מתחבאים באמירות של "עוד פעם משטרת בן גביר תפעל" וכל הדברים המגוחכים האלה, חשוב שתבינו. להיכנס לשטח שבו אנשים מקיימים טקס חוקי לחלוטין שאושר בפני שורת בתי משפט, ולעורר פרובוקציה כזו לא מגניבה, זו אלימות לחלוטין.
דין זריקת קובבה על שר כדין נפנוף בארטיק בפני נשים צעירות ומבוגרות שמתפללות ולא פוגעות באף אחד מעצם קיומן.
איך אפשר בכלל להיות לטובתו? איך אפשר לצייץ פה על שמאל וימין? זו התנהגות בוטה, אין לה אף תירוץ, ואף פרס ונוסחה מבריקה לא יגברו על התנהגות פסולה ואסורה בציבור.
בכיפור הזה, כדי למנוע כל פרובוקציה שהיא, הגענו לבתי משפט כדי לא להגיע לכיפור שהוביל אותנו לתהומות קצת לפני ה-7 לאוקטובר. זוכרים את זה? שמתפללים רבו עם מתפללים אחרים בלב ליבה של ת"א כי הם לא הסכימו לתפילה שבהפרדה, ואלו לא הסכימו שלא להתפלל בהפרדה בציבור?
ליאור אוחנהצילום: חנן אשורהייתי שם בשנה שעברה, בכיתי. אוי כמה שבכיתי עלינו ביום כל כך חשוב. והשנה הייתי שם שוב, לא היו מריבות, לא הייתה אלימות, היינו כחולמים, היינו לפני התהומות והוויכוחים שהשיא שלהם התפוצץ ב-7 באוקטובר. והנה הפרופסור פוצץ לנו את הבועה החולמת, את התקווה, את הכפרה שהתפללנו עליה יומיים מי שצם וגם מי שלא, שתקענו אליה בשופר בכיכר החטופים, ימנים, שמאלנים, דתיים וחילונים, משפחות של חטופים וכאלה שהגיעו לכיכר לראשונה הכיפור.
את כל החלומות האלה פוצץ לנו ארטיק אחד של שוקובו, ופרופסור אחד שלמרות כל הפרסים שבעולם, את הפרס הכי חשוב שמקבלים על דרך ארץ הוא לא יקטוף לעולם.
