"המצב ההומניטרי ברצועה מהווה פיגוע אסטרטגי בביטחון ישראל", זוהי כותרתו של מכתב חריף אשר שיגרו מעל 500 חברי תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" לרה"מ בנימין נתניהו ולכל חברי קבינט ניהול המלחמה.
על המכתב חתום האלוף במיל' מתן וילנאי בשם כל 500 חברי התנועה, ובהם ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, האלוף במיל' דני יתום, ראש השב"כ לשעבר עמי איילון, האלוף במיל' דוד בן בעש"ט, סגן ראש המל"ל איתמר יער, סגן ראש השב"כ לשעבר אריה פלמן, שורה של שגרירים בכירים לשעבר ועוד.
במכתב מתריעים מפקדים למען ביטחון ישראל כי "הפגיעה בביטחון ישראל ובאינטרסים אסטרטגיים נוספים, כתוצאה ממדיניות הממשלה בשאלת הסיוע ההומניטרי ללמעלה משני מיליון תושבי רצועת עזה שאינם מעורבים בלחימה, הינה מוחשית, רב-ממדית, ומוסיפה להצטבר. מעבר להיבטים הערכיים והמוסריים, המשבר ההומניטרי ברצועה, הנמצא על סף אסון, מאיים על חופש הפעולה של צה"ל ועל בלעדיות ישראלית בקביעת מאפייני עתיד הרצועה; משבש את יחסי ישראל עם ארה"ב, עם מדינות השלום ועם מדינות אחרות. על הממשלה לפעול במהירות ובנחישות כדי לבלום את הגל העכור שאינו עוד מעבר לאופק. על הממשלה לשנות התייחסותה לסוגיה מקצה לקצה: במקום לריב עם ידידים ואחרים על כל משלוח סיוע, על הממשלה להוביל מהלכים מהירים להרחבה משמעותית בכמות הסיוע, באמצעי שינועו, במגוון המעברים המשרתים משימה זאת ובבטיחות הפצתו לשני מיליון הנזקקים".
עוד הם מתריעים על פגיעה רב-מערכתית בביטחון הלאומי של ישראל בדגש על ארה"ב: "במגעים שלנו עם בכירי הממשל, חברי תנועה היו עדים זה מכבר לכך שבצד הסכמה רחבה עם שתי מטרות המלחמה – חיסול יכולות החמאס והחזרת החטופים, הלכו וגברו ביטויי תסכול וכעס הן על העדר אסטרטגיה באשר ל'בוקר שאחרי' והן, בטווח המיידי, על מה שכונה 'קמצנות הומניטרית'. הדברים נשמעו עוד טרם עמד על כך חבר הקבינט רא"ל (מיל) בני גנץ, בביקורו האחרון בוושינגטון, ובנחרצות רבה גם בעקבותיו. החלטת הממשל להצניח סיוע הומניטרי – צעד שלא ננקט מעולם לגבי שטח בשליטת מדינה ידידותית, והחלטת הנשיא ביידן על הקמת מערך אספקה ימי, מהוות ביטוי לחשיבות הסיוע ההומניטרי במסגרת הערכים, השיקולים האסטרטגיים ואילוצי הפנים של ארה"ב. בד בבד יש בהן כדי להמחיש תסכול ממדיניות ממשלתנו ונחישות לשלול ממנה את זכות הווטו בסוגיה זאת, ובמשתמע גם בסוגיות אחרות הקשורות למלחמה בעזה ולעתיד הרצועה".
עוד הם מציינים כי במגעים שלהם עם בכירים במדינות השלום – מצרים, ירדן, ומדינות הסכמי אברהם – ביטויי התמיכה בצדקת המענה הנחרץ לרצחנות החמאס ב-7 באוקטובר פינו זה מכבר את מקומם להבעת דאגה מהשלכות המשבר ההומניטרי. בצד התגייסות כמה מהן לאספקת סיוע, נציגי יותר ממדינה אחת מדווחים על החלטה להשעות מהלכי נרמול ולצמצם מגעים עם ישראל למעט אלה הקשורים במישרין במצב ברצועה כמו גם ביציבות האזורית, בכלל זה באם יתממשו כוונות קיצוניים משני הצדדים לבצע פרובוקציות במהלך חודש רמדאן ובכך להצית זירות נוספות. לזה יש להוסיף את העובדה שמספר ממשלות באירופה ומעבר לה כבר החלו להשעות אספקת אמצעי לחימה לישראל.
"נזקי מדיניות הקמצנות ההומניטרית, כמו גם נזקי התבטאויות בלתי ראויות בעליל של שרים וח"כים חסרי אחריות, מערערים את יסודות התמיכה הביטחונית והמדינית בישראל בבירות החשובות ביותר לביטחוננו. על ראש הממשלה ושרי קבינט המלחמה לרסן את המתלהמים, לתעדף את ביטחון ישראל והאינטרסים האסטרטגיים הלאומיים על פני שיקולים קואליציוניים, ולהוביל בדחיפות מהלכי סיוע הומניטרי נרחבים בטרם הפגיעה בחופש הפעולה הביטחוני ברצועה, בחופש הפעולה המדיני לעיצוב עתיד הרצועה, וביחסי ישראל עם ארה"ב, מדינות השלום ומדינות נוספות, יהיו בלתי הפיכים", הם כותבים במכתב.
