עדות מפתח תישמע מחר במשפטו החוזר של רומן זדורוב. ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, יעלה לדוכן העדים מטעם ההגנה - וינסה להעצים את הספק בדבר אשמתו של זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה. עדותו חריגה במיוחד, שכן הוא מייצג לרוב את המדינה (כמנהל המכון) וכעת יתייצב למעשה נגדה.
ד"ר קוגל צפוי להתייחס לשישה נושאים, שחלקם עומדים בלב התיק והסיבות למשפט החוזר, בראשם האפשרות שדם נזל מהגופה שעות לאחר הרצח. קוגל יתייחס גם לכיוון החתך שבוצע בצווארה של המנוחה, צורת הלהב שביצע את החתך, למועד שבו בוצע החתך בשורש כף היד, העובדה ששלפוחית השתן של המנוחה הייתה ריקה וכן בנוגע לאפשרות שאולה קרבצ'נקו - אותה מציגה ההגנה כמי שרצחה את ראדה - נשכה את הילדה, למרות שאין לכך סימנים.
במשפט הראשון העיד ד"ר קוגל כי החתך בצווארה של הנרצחת בוצע "ככל הנראה" מימין לשמאל. לדבריו, קשה היה לבצע חתך כזה מהצד, בזמן שהנאשם מחזיק את הסכין ביד ימין (כפי שהדבר בוצע בשחזור), והוסיף לאחר שאלת בית המשפט: "אין שום דבר ברפואה שהוא בלתי אפשרי, אבל אני לא רואה איך זה יכול להיעשות מהצד. מלפנים זה אפשרי. מאחור זה יותר קשה, לא נוח".
ד"ר קוגל התייחס באותה עת רק לנושא כיוון החתך, ואולם גם בעדותו במשפט הראשון התייחס לנושא זליגת הדם, ואישר כי "תמיד יש בגופה עוד מעט דם".
בהמשך, ולא במסגרת המשפט המקורי, תמך ד"ר קוגל בעמדתה של ד"ר מאיה פורמן, שעבדה גם היא במכון פרטי, שלפיה הסכין שבה בוצע הרצח הייתה סכין משוננת. בהזדמנות אחרת, בהרצאה שנתן בפני סטודנטים, אמר כי דם זולג מהגופה דקות ספורות בלבד לאחר הרצח – מה שמחזק את גרסת ההגנה כי טיפת הדם שנמצאה על עקבה על מכסה האסלה, נזלה בעת הרצח. משמעות הדבר הוא שטביעת הנעל הוטבעה בעת הרצח ולא אחר כך, על ידי "מחלץ אלמוני".
כאמור, עדותו של ד"ר קוגל מטעם ההגנה נשמעה גם במשפטו הראשון של זדורוב אך אז הוא היה רופא משפטי במסגרת פרטית. כעת הוא עומד בראש המכון שמספק חוות דעת משפטיות מטעם המדינה, והיה צורך בהתערבות של בית המשפט כדי שהמדינה תאפשר לו להעיד פעם נוספת מטעם ההגנה. אם התביעה תערער על אמינות העדות שייתן בבית המשפט, או על אמינותו המקצועית, עשויות להיות לדבר השלכות רוחב, על השפעות המכון ומומחיו במשפטים אחרים.
כבר בדיונים קודמים עלו אירועים חריגים שהיו במכון, כמו סכסוכים אישיים בין הרופאים במקום, שחלקו זה על דעתו של זה ואף טענו כי רופאים סיפקו חוות דעת שהתאימו לדעת הממונים עליהם, למרות שלא הסכימו עם הממצאים.