המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל שני אישומים מתוך השלושה בכתב האישום שהוגש נגד שאול אלוביץ', אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, יורוקום די.בי.אס וחברות נוספות בפרשת בזק .
לטענת המדינה, כתב האישום מגולל מסכת של פעולות מרמה שביצעו המשיבים נגד מוסדות חברת בזק ונגד ציבור המשקיעים, תוך הפרת חובת האמונים שלהם כלפי בזק, וקיבלו בכך מידע שהיה גלום בו יתרון תחרותי בניהול המשא ומתן.
פרשת בזק, נזכיר, היא הליך משפטי שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בנפרד ממשפט נתניהו ותיק 4000 שמתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין מתן שוחד לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
לטענת המדינה, כתב האישום מגולל מסכת חמורה של פעולות מרמה שביצעו המעורבים נגד מוסדות חברת בזק ונגד ציבור המשקיעים תוך הפרת חובת האמונים שלהם כלפי בזק, וקיבלו בכך מידע שהיה גלום בו יתרון תחרותי בניהול המשא ומתן. במסגרת הודעת הערעור מתבקש בית המשפט לקבוע כי שגה בית המשפט במסקנתו, שיש לבטל את האישומים.
במהלך 2020 הוגש נגד אלוביץ' ובכירים נוספים כתב אישום הכולל שלושה אישומים: ברקע הדברים תואר בכתב האישום מערך השליטה במספר חברות וכן שתי עסקאות, על רכישת מניות חברת יס שהוחזקו בקבוצת יורוקום בידי חברת בזק, ועסקת יס-חלל לרכישת מקטעי לוויין לצורך פעילותה השוטפת של יס.
בערעור נטען כי שאול ואור אלוביץ' היו בעלי עניין אישי בשתי העסקאות, וכי שורר היה בעל עניין אישי בעסקה הראשונה. על רקע האמור החליט דירקטוריון בזק בכל אחד מהמקרים להקים ועדה מיוחדת בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, שמטרתה לבחון חלופות להתקשרויות ולנהל את המשא ומתן בשם חברת בזק, וזאת על מנת להבטיח קיומו של הליך תחרותי ובלתי תלוי בכל הנוגע לעסקה בין בזק לבין נושא משרה ובעל שליטה בה.
במהלך כל תקופת עבודתן של שתי הוועדות הבלתי תלויות, עת שימשה יוכלמן כמזכירת הוועדות, היא נהגה להדליף לשאול ולאור אלוביץ' ולשורר מידע חסוי שהיה גלום בו יתרון תחרותי במו"מ. לכן, טוענת הפרקליטות כי במעשיהם ביצעו עבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן הכללת פרט מטעה בדיווח כדי להטעות את ציבור.
בית המשפט קיבל את הטענות המקדמיות של הסנגורים של ההגנה והורה על ביטול כתב האישום מהטעם שכתב האישום אינו מגלה עבירה. כך בוטלו שני אישומים בתיק מתוך שלושה עוד בטרם נידונו.
במסגרת הודעת הערעור שהגישה עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ועו"ד שרית משגב, נטען כי בית המשפט שגה בקביעתו היסודית, כי לא קיימת חובת סודיות על דיוניה של ועדה בלתי תלויה ועל המידע שנדון בה - כך בכלל וכך בוועדות הקונקרטיות שבהן עוסקים האישומים בפרט.
את ההליך בבית המשפט המחוזי מנהלים עוה"ד אמיר טבנקין, ניצן וולקן, סתיו גינת והדס נאמן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. הפרקליטות טענה כי בית המשפט שגה בפרשנות, וכי חובת הסודיות היא מאפיין מרכזי של הוועדה הבלתי-תלויה בכל הנוגע להליך תחרותי בחברות ציבוריות. בהמשך צוין כי בית המשפט שגה בביטול האישומים, מהטעם שהמיוחס בהם אינו מתאים לאכיפה פלילית ויש להותירו במישור האזרחי, שכן כתב האישום מייחס לפי הפרקליטות מעשים חמורים המצדיקים שימוש בכלים פליליים ובכל אופן לא ניתן לבחון טענה זו טרם שמיעת העדויות.
