בג"ץ הוציא הבוקר (רביעי) צו ביניים נגד איתמר בן גביר, ולפיו על השר לביטחון לאומי להימנע מלתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בדבר יישום מדיניותו בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה. בכלל זאת, לפי הצו יימנע השר מכל מהתייחסות לאירוע מבצעי קונקרטי באופן שעשוי לעלות כדי מתן הוראה אופרטיבית למשטרה כיצד עליה להפעיל סמכותה באותו אירוע – במישרין או בעקיפין, מראש או למפרע.
כמו כן נקבע שהשר יימנע מלהתייחס – בין השאר – לאופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, לדרכי השימוש בכוח, לאמצעים לפיזור הפגנות, לתנאים שנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע ולעצם מתן אישור לקיום האירוע.
צו הביניים של שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק יצא על רקע עתירות לגבי שינוי פקודת המשטרה, שהגישו בין השאר התנועה לאיכות השלטון והאגודה לזכויות האזרח. העתירות נידונו פעם אחת ולא הייתה הכרעה סופית לגביהן. בינתיים העותרים ביקשו צו ביניים נגד בן גביר בשל המשך התנהלותו עד להכרעה סופית בעתירה. זאת בעקבות פוסטים שלו ברשת החברתית במהלך הלחימה לגבי הפגנות, העולים לדבריהם לכדי הנחיות קונקרטיות למשטרה בדבר מניעת הפגנות.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיב על צו הביניים: "החלטת בג"ץ שמונעת ממני את הסמכות למנוע תמיכה באויב בשעת מלחמה, היא בלבול מוסרי חמור. מדינת ישראל נלחמת על קיומה וביטחונה, ולא נתפס כיצד אפשר לקבל החלטה כזאת המאפשרת לאויב להפגין נגד חיילינו, במיוחד בזמן שיום-יום אנו קוברים את מיטב לוחמינו".
מומחים למשפט חוקתי מסבירים שהחלטת בית המשפט בעניינו של השר בן גביר חשובה מאוד, שכן היא נוגעת לשני עקרונות מרכזיים של שלטון החוק – חופש הביטוי וחופש המחאה. לדבריהם, בג"ץ קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שיש לשמור על עקרונות אלה תמיד, וכל שכן בזמן מלחמה, וכן קיבל את העמדה שהשר פעל ממניעים פוליטיים פסולים וחרג מסמכותו. נקבע שהשר אינו יכול לפעול כלפי הפגנות קונקרטיות.
בדיון שכבר נערך בעתירות, השופטים הבהירו שעל השר להימנע מהתערבות ספציפית בהחלטות המשטרה והוא רשאי רק לקבוע מדיניות. בשבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, השיבה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד בן גביר ("חוק בן גביר"), וכתבה כי השר "התערב באופן פסול ולא חוקי בעבודת המשטרה". עוד היא כתבה: "בשורה של פרסומים (גם לפני המלחמה; ג"מ) עלה כי השר לביטחון לאומי התערב באופן פסול ולא חוקי בעבודת המשטרה", בין השאר בהתייחס להפגנות נגד המהפכה המשפטית – וגם למחאות נגד המלחמה. "חמורה במיוחד ההתערבות הפוליטית בחופש המחאה נגד השלטון ובזכות ההפגנה".
"טענת השר שלפיה הוא ביקש למנוע מפגן הזדהות עם חמאס, נטענה ללא קשר לנסיבות של ההפגנה שאותה המשטרה בדקה ואישרה", הוסיפה בהרב-מיארה. "בכל מקרה, מערכת אכיפת החוק מעמידה לדין פלילי עבריינים המזדהים עם החמאס, ללא קשר לפרסום כזה או אחר ברשתות החברתיות".
בלשכת השר לביטחון לאומי הגיבו לתשובת בהרב-מיארה ומסרו כי "מצער מאוד שגם אחרי 7.10 אצל היועמ"שית לא נלמד הלקח. מדובר בהנחיה של השר שלא לאפשר תמיכה בחמאס. עובדה כי לאורך כל ההפגנה המשטרה חששה שיונפו דגלי טרור ופעלה בכל המישורים נגד הנפת דגלים אלה. אין אירוע שמגיע לפתחו של בית המשפט שהיועמ"שית לא פועלת בו נגד השר בן גביר. מדובר ביועמ"שית מטעם ובעלת אג'נדה ברורה מאוד".
בא כוחה של האגודה לזכויות האזרח שהייתה בין העותרות, עו"ד יונתן ברמן, הגיב על צו בג"ץ: "אנו מברכים על צו הביניים. התסריט שממנו חששנו כאשר עתרנו נגד השינויים שביצעה הממשלה הזו בסמכויות המשטרה מתממש לנגד עינינו. השר בן גביר מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה בתחום ההפגנות וחופש הביטוי. רק במשטרים אפלים הפוליטיקאים מחליטים מתי ואיך יפגינו נגדם ומה המסרים המותרים בהפגנה".
התנועה לאיכות השלטון, גם היא בין העותרות, הגיבה: "בית המשפט מוציא היום לשר איתמר בן גביר כרטיס אדום ומסביר לו בצורה הברורה ביותר שיש – משטרת ישראל היא לא משטרה פוליטית ואתה, כאיש פוליטי, לא יכול להשתלט עליה ולנהל אותה כאילו הייתה המשטרה של עוצמה יהודית. מפכ"ל המשטרה קיבל היום גיבוי מלא משופטי בג"ץ ועליו להעמיד את השר במקום, כל אימת שהוא מבקש להתערב, לרמוס ולדרוס את הנורמות המקובלות של המשטרה. על משטרת ישראל להמשיך להיות משטרה של מדינת ישראל ולא להפוך למשטרה פוליטית".
בחודש יוני בג"ץ קבע כי על המדינה לנמק מדוע עליו לא לבטל את החוק לתיקון פקודת המשטרה המרחיב את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי. הצו לא הקפיא את החוק, אך הבהיר כי ביטולו עומד על הפרק. ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה שמייצג את עמדת היועמ"שית, אמר בדיון בנושא כי "אם המשמעות (של התיקון) היא שהשר הופך למפכ"ל-על, היועצת סבורה שצריך לפסול את החוק. הוא יכול לקבוע מדיניות אבל הוא לא המפקד שלו".
