בנט מתייחס להרחבת סמכויות החיפוש, היום
(צילום: גיל יוחנן)
הצעת התיקון לחוק החיפוש שעברה בממשלה הייתה צעד מתבקש מבחינת השרים לאור השיאים ששובר הפשע המאורגן בחברה הערבית - שבה כמעט בכל יום נטמן אדם, לעיתים קרובות חף מפשע - בשל הסכסוכים העקובים מדם. "אנחנו במלחמה", הצהיר היום (ראשון) שר המשפטים גדעון סער שמאז רצח חברו הקרוב סאהר איסמעיל מהכפר ראמה הסתער על הנושא.
עד כה, העילות הקבועות בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) לעריכת חיפוש בלא צו בית משפט, התקיימו אם היה יסוד להניח שנעשה בו פשע, אם בעל המקום הוא הפונה לעזרת המשטרה, אם יש יסוד להניח שמבוצעת במקום עבירה, או אם אדם שנמלט מהמשטרה נכנס למקום. מעתה, כאמור, בתזכיר מוצע להוסיף עילה נוספת שעניינה סמכות חיפוש לצורך תפיסת ראיה בקשר לעבירות פשע חמור, מחמת חשש לפגיעה בה או להעלמתה.
התיקון החדש לחוק עוד יידון וילוטש בוועדת החוקה של הכנסת, ולפי ההערכות עוד יוכנסו בו תיקונים ואיזונים מסוימים. מצד שני, העיקרון שעל פיו ניתן להיכנס ולערוך חיפושים ללא צו בית משפט מעורר חשש - למרות שלדאבון הלב ברוב המקרים השופטים משמשים כחותמות גומי בנושאים האלה. כדי למנוע שימוש סתמי בעילה החדשה סייג אותה משרד המשפטים בכך שהסמכות לבצע חיפוש ללא צו בית משפט תתקיים רק כשנמצא חשד סביר שבאותו המקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג "פשע חמור" - שהעונש עליה הוא 10 שנות מאסר - וכי החיפוש נדרש באופן מיידי לשם מניעת העלמת הראייה או פגיעה בה, וכן במקרים שבהם יש חשד סביר שבמקום נמצא חשוד בעבירה דומה.
האלימות בחברה הערבית - כתבות נוספות
התיקון לחוק ייכנס לתוקף אחרי עיכוב של שנים בכל הקשור לאכיפת החוק ביישובים הערביים - שלו אחראיות כל הממשלות האחרונות. כעת, כששר המשפטים שהוא האחראי המיניסטריאלי על האכיפה במדינה מכריז שארגוני הפשע הם האיום הגדול ביותר במדינה, "יותר מכל איום חיצוני אחר", כלשונו, נדרשת חקיקה דרסטית שתפחית את הביקורת השיפוטית. האירוניה כאן היא שהחקיקה מתבצעת במקביל ליוזמתו של סער לקידום חוק יסוד: זכויות במשפט - שנועד להעצים את זכויות הנחקר, החשוד והנאשם, וכעת עולה החשש שנוכחותו של החוק בארגז הכלים המבצעי והאכיפתי יסכן ציבורים נוספים.
מדובר בחוק ראוי ולגיטימי במלחמה שכזאת, והממונים על יישומו יהיו שר המשפטים, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, פרויקטור האכיפה סגן השר יואב סגלוביץ', היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמשנה שלו עמית מררי, שרגישים בנושא של זכויות אדם ובשימוש מידתי בסמכות. אבל השימוש בחוק עלול לקבל מימדים מפחידים כשאלה לא יהיו בתפקיד. חילופי הממשלות בשנים האחרונות, ובעיקר חילופי התפיסות בעניין יישום החוקים - מדאיגים במיוחד ארגוני זכויות אדם שחוששים מפני המדרון החלקלק בשימוש בו.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב שבשנים האחרונות התעצמה הפשיעה בחברה הערבית והיא גובה מחירים כבדים בחיי אדם של מעורבים ושל חפים מפשע. מדובר במקרי ירי, סחיטה וסחר באמצעי לחימה. "התיקון המוצע נועד להעניק למשטרה כלים שיאשרו לה לתפוס ראיות גם ללא צו בית משפט כאשר יש חשש שהראיות יועלמו או ישובשו באופן שיביא לעלייה בפענוח פשיעה חמורה ובהעמדה לדין כמו גם לעלייה בהיקף כלי הנשק והאמל"ח הנתפסים באופן שירתיע את העבריינים מלבצע את העבירות", צוין.
הצעת החוק שנועדה לכל הפשע המאורגן במדינה לא מתעלמת מייחודיות הפשע החמור בחברה הערבית. המשטרה מתקשה להשיג שיתוף פעולה לשם גביית ראיות ועדויות בשטח, ועיקר הקושי באיתור החשודים בביצוע העבירות נובע משיבוש ראיות מצד בעלי אינטרס - בין השאר על-ידי מחיקת מידע ממצלמות או בהעלמתן. במקרים רבים, הנצחת האירוע הפלילי עשוי לסייע רבות בקידום החקירה, אך מי שנכח או ראה זאת, מאוים על ידי גורמים עבריינים. לעיתים שכניו בכפר, בשכונה או אפילו קרובי משפחה.
החקיקה החדשה אינה נתקלת בהתנגדות מצד רוב החברה הערבית שחווה את הפשיעה מדי יום על בשרה, עם זאת, אין פלא שארגוני זכויות האדם הערביים חוששים שהשימוש בחוק יתרחב מעבר לנדרש וכי האכיפה תעשה על רקע לאומי. לשיטתם, אפשר להלחם באלימות בחברה הערבית בסמכויות שיש למשטרה כרגע, כפי שנעשה מול ארגוני הפשיעה בחברה היהודית.
זנדברג הסתייגה, פריג' ועמאר תמכו: "איבדנו את המשילות"
השרה תמר זנדברג ממרצ לא הייתה נלהבת במיוחד מאישור ההצעה. "זה דבר חריג בדמוקרטיה", אמרה בישיבת השרים. שר המשפטים סער השיב כי כבר היום ישנם מקרים חריגים שבהם החיפוש מתבצע ללא צו, וזנדברג הציעה לפעול בדרכים נוספות לפני "חקיקה חריגה כל כך", כלשונה. "האם הפגיעה בזכויות הפרט תהיה מוגבלת?", שאלה. "התחושה בקרב האזרחים היא שהשיתו את החוק עליהם, ולא על ארגוני הפשיעה".
השר עיסאווי פריג', חבר מפלגתה של זנדברג, הגיב כי מבחינתו שגם ה-CIA ייכנס ליישובים הערביים כדי להשיג ביטחון אישי לאזרחים. גם השר חמד עמאר מישראל ביתנו הסכים. "איבדנו את המשילות לגמרי", אמר השר. "יש יותר מ-100 הרוגים ערבים מתחילת השנה. האזרח הערבי רוצה רק דבר אחד - שהילד יחזור בשלום".
4 צפייה בגלריה
"מצדי שה-CIA ייכנס כדי להחזיר את הביטחון האישי". השר עיסאווי פריג'
(צילום: הדר יואביאן )
השרה לשוויון חברתי מירב כהן הוסיפה כי "ראשי הרשויות מהחברה הערבית מצפים מאיתנו לעשות הכול כדי למנוע את הפשיעה. השיח על פרטיות הוא זניח ביחס למצוקה והיעדר הביטחון האישי בשטח". סער אמר לשרים כי "אנחנו במלחמה, אם אתם לא מבינים את זה. צריך לתת למשטרה ולרשויות אכיפת החוק כלים יותר טובים כדי להצליח במשימותיהם. גם הזכות לחיים היא בין זכויות האדם. אני מודיע לכם: אביא עוד חוקים כדי שנצליח במערכה נגד הפשיעה במגזר הערבי". ראש הממשלה בנט סיכם את הדיון ואמר: "יש לכם גיבוי מלא, אנחנו מאבדים את המדינה".
