מאחורי הדרישה של הרשות הפלסטינית מארה"ב להתנות את פתיחתה מחדש של נציגותה בוושינגטון במתן חסינות מפני תביעות, עומדת סאגה משפטית וחוקתית סבוכה בת 17 שנה: מה שהחל בתביעה על סך מאות מיליוני דולרים, שהגישו אזרחים אמריקנים שנפצעו בפיגועי טרור בארץ, הוביל לחקיקה בקונגרס שמאיימת על הרשות ועל אש"ף – אם אלה אכן יפתחו משרדים בארה"ב.
ראשית הפרשה בתביעה שהגישו ב-2004 קורבנות אמריקנים מהאינתיפאדה השנייה לבית משפט פדרלי בניו יורק בטענה שאת הפיגועים ביצעו אנשי הרשות הפלסטינית ואש"ף, או בסיועם ותמיכתם. בין היתר מדובר בפצועים ובמשפחות הרוגים בפיגועים שהתרחשו ב-2002 באוניברסיטה העברית בירושלים וברחוב קינג ג'ורג'. ב-2015 קבע חבר מושבעים שהרשות ואש"ף אחראים לכל סדרת הפיגועים שאוזכרה בתביעה, ופסק פיצוי של 655 מיליון דולר לקורבנות.
הרשות הפלסטינית ערערה על פסק הדין בטענה שלבית משפט אמריקני אין סמכות לנהל תביעה כנגדה, ובית המשפט לערעורים קיבל את עמדתה. פסק הדין בוטל וגם ערעור שהגישו התובעים לבית המשפט העליון נדחה. בעקבות כך הם פנו לקונגרס בבקשה לקדם תיקון לחוק באופן שיעניק סמכות מקומית לדון בתביעות מסוג זה. את התיקון הובילו שני סנטורים רפובליקנים - ג'יימס לנקפורד וצ'אק גרסלי - ובדצמבר 2019 תוקן חוק "קידום הביטחון והצדק לקורבנות הטרור".
בתיקון נקבע שכל קשר של הרשות הפלסטינית ואש"ף לארה"ב - לרבות קבלת כספים או ניהול עסקיהם בשטחה - יעניק סמכות מקומית לבתי המשפט בתביעות טרור כנגדם. כתוצאה מכך, בינואר 2020 סירבה הרשות להמשיך לקבל מארה"ב את הסיוע הכספי השנתי שלה, הכולל תמיכה ביטחונית, כדי שהדבר לא ייחשב כאילו הסכימה לסמכות מקומית.
בעקבות כך עלה חשש במשרד החוץ האמריקני שהדבר יוביל להפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני של הרשות הפלסטינית עם ישראל, והוא פעל לתיקון נוסף של החוק. על פי התיקון הנוסף - קבלת סיוע כספי מהממשל לא תעניק סמכות מקומית לדון בתביעה נגד הפלסטינים, בניגוד לפתיחת משרדים ונציגויות של אש"ף והרשות בארה"ב, כולל באו"ם (כרגע הרשות היא במעמד של מדינה משקיפה בלבד באו"ם, מה שלא נחשב לנציגות רשמית). הנציגות הפלסטינית שפעלה בוושינגטון נסגרה על ידי הנשיא הקודם דונלד טראמפ ב-2018.
עו"ד ניצנה דרשן לייטנרצילום: שורת הדיןבעקבות זאת דורשת הרשות הפלסטינית מממשל ביידן חסינות מפני התביעות במידה שארה"ב תפתח שוב את משרדי אש"ף בוושינגטון. הדרישה מעוררת כעס בקרב התובעים, הטוענים שהסכמה לדרישת החסינות הפלסטינית לא תאפשר את אכיפת פסק הדין.
עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, המייצגת את התובעים, אמרה: "אין לממשל האמריקני שום זכות לאיין את פסק דינם של קורבנות הטרור, כמו שאין להם זכות לסכל את החוק שמגן עליהם. פסק הדין קבע שהרשות הפלסטינית ואש"ף אחראים לפיגועים המזוויעים וכעת עליהם לשלם. אם הרשות הפלסטינית ואש"ף רוצים ליהנות מטובה של ארה"ב ולחדש את יחסיהם עימה, הם צריכים לפרוע קודם את חובותיהם לקורבנות האמריקנים והישראלים שהשאירה אחריה. אין חסינות מפני רצח חפים מפשע".
