אחרי מספר התייעצויות הפור נפל: בליכוד גיבשו נוסח חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר, שתחליף את ועדת החקירה הממלכתית כלשונה בחוק. למעשה, ההצעה אף קובעת שאת האירועים הקשורים לטבח לא ניתן יהיה לחקור באף דרך אחרת מלבד זו שקבועה בהצעה. "כל עניין הנוגע לטבח שמיני עצרת תשפ"ד לא ייחקר אלא על פי חוק זה בלבד", נכתב בהצעת החוק. (הנוסח המלא של הצעת החוק - בהמשך הכתבה)
על פי נוסח ההצעה, את ששת חברי הוועדה ימנו חברי הכנסת בשתי דרכים אפשריות: תחילה תיערך הצבעה גלויה במליאה ותידרש תמיכה של לפחות 80 ח"כים למינוי; אם לא הושג רוב שכזה בתוך 14 ימים ממועד ההצבעה הראשונה – חצי מחברי הוועדה ימונו על ידי הקואליציה, והחצי השני על ידי האופוזיציה. יהיו לה גם שני יושבי ראש - אחד שתבחר האופוזיציה והשני שתחבר הקואליציה. ההצבעות לצורך המינוי בצורה הזו, כך נכתב בהצעת החוק, "יהיו ברוב רגיל בתוך כל אחד מהגושים".
בוועדה יהיו חברים גם כמה משקיפים ללא זכות דיבור או הצבעה, בני משפחות שכולות ומשפחות חטופים. על פי החוק המוצע, שעל עצם קיומו דווח אמש בחדשות 13, לחלק מפעולות הוועדה תהיה חסינות מוחלטת בפני ביקורת שיפוטית, כגון במקרה של זימון עדים או כל תוכן פרסום של הוועדה. במקרה שבו לא תהיה הכרעה בין חברי הוועדה על המסקנות שלה, היא תוכל לפרסם פרקים נפרדים עם המסקנות שנמצאות במחלוקת.
קידום הצעת החוק, שצפויה לעורר התנגדות גדולה, נעשה לאחר שלאחרונה התקיימו מספר דיונים בכנסת בפורום מצומצם, ובחלקם לקחו חלק אנשי לשכת נתניהו ובהם נוסחו חלק מהסעיפים. הנושא מקודם בידיעת ראש הממשלה ובדחיפתו. לאחרונה הבהירו גורמים כי הם מעוניינים בקידום מהיר של ההצעה, שתקודם ככל הנראה על ידי ח"כ בועז ביסמוט.
סוגיית החקירה של אירועי טבח 7 באוקטובר, המחדל העצום שקדם לו וכל שאר אירועי המלחמה שמתחוללת מאז נמצאת תחת מחלוקת גדולה כבר חודשים ארוכים. נתניהו ואנשיו מתנגדים לקריאות להקים ועדה ממלכתית, בעיקר בשל העובדה שאת חברי הוועדה הזו ממנה נשיא בית המשפט העליון – תפקיד שממלא המקום שלו כיום הוא השופט יצחק עמית.
לבג"ץ כבר הוגשו עתירות בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה כבר הודיעה כי הקמתה נדרשת בדחיפות – וכי לא תייצג את נתניהו בתגובה לעתירות בבג"ץ. גם ח"כ יואב גלנט טען שדרישתו להקמת ועדה ממלכתית הייתה אחת מהסיבות להחלטת נתניהו לפטרו מתפקיד שר הביטחון.
הטענה: "תבטיח את אמון הציבור". המתנגדים: "טיוח"
מתנגדי ועדת החקירה הממלכתית טוענים שוועדה כזו תהיה לכאורה מוטה נגד הממשלה, ובהצעת החוק שמקודמת כעת נטען כי דווקא שיטת המינוי על ידי הפוליטיקאים תבטיח לכאורה שתקבל את אמון הציבור. "חוק זה נועד להבטיח כי תתקיים חקירה ממלכתית ציבורית מלאה, יסודית, שקופה ובלתי תלויה של האירועים הנוגעים לטבח שמיני עצרת תשפ"ד בדרך של הקמת ועדה חקירה ממלכתית-ציבורית, לה יוקנו מלוא הסמכויות וההוראות הקבועות בחוק ועדות חקירה, תשכ"ט 1969, ואשר תהנה מאמון ציבורי רחב", נכתב בהצעת החוק.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "רב הנסתר על הגלוי בנוגע לנסיבות התרחשות הטבח, המחדלים שאפשרו אותו, והתנהלות מדינת ישראל בעקבות הטבח בחזיתות הצבאית, המדינית והאזרחית. זמן קצר ביותר לאחר הטבח צפה שאלת דרך החקירה הנאותה. להוותנו, הטבח פגע במדינת ישראל באחת התקופות הטעונות ביותר בתולדותיה מבחינה פוליטית. נסיבותיה של תקופה רגישה זו לא מאפשרות להסתמך על כלי החקירה הרגילים המצויים בחוק הישראלי: ועדות חקירה בראשות שופט, ועדת בדיקה ממשלתית וועדת חקירה פרלמנטרית. מטרתו של חוק זה היא ליצור מסגרת לחקירת האירועים, אשר ממצאיה יתקבלו באמון הציבור המרבי על ידי אזרחי ישראל".
מקדמי ההצעה מזכירים גם ועדות חקירה חיצוניות שהוקמו בעבר בארה"ב: "מאז 1989 חוקק הקונגרס בארה"ב 160 חוקים נפרדים להקמתן של ועדות חקירה ייעודיות, כאשר הבולטת ביניהן היא ועדת החקירה לבדיקת אירוע הפיגוע במגדלי התאומים. זאת על אף שסמכויות החקירה המוקנות בשגרה לחבריו של אותו קונגרס בוועדותיו השונות, הן עוצמתיות בהרבה מסמכויות החקירה המוקנות לחברי הכנסת בישראל. מחקר שפורסם בנושא הראה כי נטייתם של חברי הקונגרס להסתמך על ועדות חיצוניות לשם חקירת אירועים יוצאי דופן, מגבירה את האמון הציבורי בממצאים המסקנות וההמלצות של ועדות אלה.
"התשתית שעליו נבנית הוועדה המוצעת הוא ועדת חקירה בראשות שופט. ככלל, סמכויות הוועדה יהיו זהות, אלא שהרכבה ייחודי ומותאם לצרכים שבבסיס חוק זה. בחוק זה מוצעים היבטים נוספים המבדילים את הוועדה המוקמת בו מוועדה בראשות שופט", נכתב בדברי ההסבר.
"מועצת אוקטובר", ארגון שהקימו לאחרונה בני משפחות שכולות ונפגעי טבח 7 באוקטובר בדרישה להקים ועדה ממלכתית, מסרו בעקבות קידום ההצעה לוועדה במינוי פוליטי: "אנו, שאיבדנו את היקר לנו מכל בשבעה באוקטובר, לא נסכים להקמת ועדה פוליטית. נעמוד כחומה בצורה מול כל ניסיון להקמת ועדת חקירה שאיננה ממלכתית כלשונה בחוק. רק ועדה ממלכתית תגיע לחקר האמת ותמנע את השבעה באוקטובר הבא".
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הביע התנגדות מוחלטת להצעת החוק. "לא יקום ולא יהיה. נצביע רק בעד ועדת חקירה ממלכתית", צייץ ברשת X.
הצעת החוק המלאה, כלשונה:
מטרה: חוק זה נועד להבטיח כי תתקיים חקירה ממלכתית ציבורית מלאה, יסודית, שקופה ובלתי תלויה של האירועים הנוגעים לטבח שמיני עצרת תשפ"ד בדרך של הקמת ועדה חקירה ממלכתית – ציבורית לה יוקנו מלוא הסמכויות וההוראות הקבועות בחוק ועדות חקירה, תשכ"ט 1969, ואשר תהנה מאמון ציבורי רחב.
הקמת הוועדה: (א) מוקמת בזה ועדה לחקירת טבח שמיני עצרת תשפ"ג, הגורמים להתרחשותו, ומלחמת חרבות ברזל. (ב) כל עניין הנוגע לטבח שמיני עצרת תשפ"ד לא ייחקר אלא על פי חוק זה בלבד. מבלי לפגוע בחקירות הפנימיות המתקיימות בצה"ל ובחקירתו של משרד מבקר המדינה. (ג) הוועדה תחל את פעולתה בתוך 30 יום מהודעת הממשלה על סיום מלחמת חרבות ברזל, או בתוך שנה מחקיקת חוק זה, לפי המוקדם.
חברי ומשקיפי הוועדה: (א) בוועדה יכהנו שישה אזרחי ישראל, שייבחרו על ידי הכנסת בהצבעה גלויה ובתמיכתם של 80 לפחות מבין חברי הכנסת. (ב) לא הושג הרוב הנקוב בסעיף קטן (א) בתוך 14 ימים ממועד ההצבעה הראשונה, תמנה הקואליציה מחצית מחברי הוועדה ומשקיפיה והאופוזיציה תמנה את המחצית השנייה. הצבעות לפי סעיף קטן זה יהיו ברוב רגיל בתוך כל אחד מהגושים, וכל גוש ימנה מחצית מהמתמנים לכל קבוצה, כמפורט להלן.
חברי הוועדה: (א) שניים מבין חברי הוועדה יהיו קציני צה"ל במילואים או בדימוס, בדרגת תת-אלוף לפחות או קציני משטרה בדימוס בדרגת תת-ניצב לפחות . (ב) שניים מבין חברי הוועדה יהיו קציני צה"ל במילואים או בדימוס, בדרגת תת-אלוף לפחות או קציני משטרה בדימוס בדרגת תת-ניצב לפחות. (ג) שניים מבין חברי הוועדה יהיו בעלי ניסיון של עשר שנים לפחות בתפקיד ציבורי בכיר.
סמכויות חקירה: די ב-50% מחברי הוועדה כדי לזמן כל אדם ובעל תפקיד כזה או אחר לחקירה ומתן עדות בוועדה או לזימון של כל מסמך הנדרש לצורך חקר האמת בנושאים הנמצאים תחת ביקורת וועדה זו.
משקיפים: (א) בוועדה יכהנו ארבעה משקיפים, ואלו הם:
1. שני נציגי משפחות שכולות שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של מי שנהרג במהלך טבח שמיני עצרת או במלחמת חרבות ברזל.
2. שני נציגי משפחות חטופים שהם מי שנחטף במהלך טבח שמיני עצרת או קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי שנחטף כאמור.
(ב) משקיפים רשאים להיות נוכחים בישיבות הוועדה, אולם לא תהיה להם זכות דיבור וזכות הצבעה.
(ג) משקיף רשאי להשתתף בדיוניה הפנימיים של הוועדה, להפנות בכל עת בקשה או שאלה בכתב לוועדה או לחבר מחבריה, להציע את הצעותיו אשר לאופן ניהול חקירת כל אדם שזומן להתייצב בפני הוועדה, השאלות שיוצגו לו על ידי הוועדה וכל עניין הקשור למילוי תפקידה של הוועדה לפי חוק זה. קודם פרסום הדוח הסופי של הוועדה, רשאי משקיף להעיר את הערותיו בכתב לוודעה. הוועדה תדון בפניית המשקיף בישיבתה המוקדמת ביותר האפשרית.
חילופי: (א) נפסקה כהונה של חבר ועדה בטרם סיימה הוועדה את עבודתה, תמנה לו הכנסת מחליף בהתאם להוראות סעיף, בשינויים המחויבים, בתוך חודש מהפסקת הכהונה. (ב) השתנו הרכבי הקואליציה והאופוזיציה במהלך תקופת עבודתה של הוועדה, תמשיך הוועדה לכהן לפי הרכבה הקיים. (ג) אין מעבירים חבר ועדה מכהונתו, אלא על פי הוראות חוק זה.
מנהל ותקציב: פעילות הוועדה תהיה מתקציב הכנסת.
חקירת חבר ועדה: (א) אם מצאו רוב חברי הוועדה כי אחד מחברי הוועדה נדרש להיחקר בפניה –
1. תודיע על כך הוועדה, בהסכמת כל חבריה זולת החבר שחקירתו נדרשת, ליו"ר הכנסת.
2. הכנסת תמנה, בתוך 14 יום ממועד מתן הודעה כאמור בסעיף (1) חבר חליפי לחבר שחקירתו נדרשת, בדרך הקבועה בסעיף בשינויים המחויבים.
3. בתקופת המינוי כאמור יובאו בחשבון ימי פגרת הכנסת, והוועדה לא תפעל בתקופה זו.
באין הכרעה: היו הקולות שקולים המסקנות הוועדה או עניין שלפני הוודעה, תפרסם הוועדה דו"חות או פרקים נפרדים ובהם המסקנות שבמחלוקת.
עצמאות הוועדה: (א) על אף האמור בכל דין פעולות הוועדה שלהלן אינן כפופות לביקורת שיפוטית, ואין אחריהן דבר:
1. תוכן כל פרסום של הוועדה ועצם ההחלטה לפרסמו.
2. זימון אדם או חפץ להופיע בפני הוועדה וכל החלטה שניתנה לשם מימוש זימון כאמור.
3. כל שאלה כלפי אדם במסגרת דיוני הוועדה.
שיוריות: בכל עניין שאינו מוסדר בחוק זה, יחולו לעניין הוועדה הוראות חוק ועדות חקירה, תשכ"ט 1969, כאילו הייתה הוועדה ועדת חקירה לפי החוק האמור, למעט הוראות סעיפים אלה מתוך חוק ועדות חקירה:
1. סעיף 16 - מעניק מעמד מיוחד ליועמ"ש בפני ועדת חקירה בראשות שופט. אין צורך במעמד מיוחד בוועדה זו.
2. סעיף 22 – ממצאי ועדה לפי חוזה הם ראיה כשרה לנכונותם, אם נקבעו בהכרעת רוב חברי הוועדה.
3. סעיף 29 – סמכויות הממשלה לפי חוק ועדת חקירה מסורות לכנסת לעניין חוק זה.
רועי רובינשטיין השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 22:15, 20.11.24
