אחרי לילה לבן בכנסת: התקציב אושר סופית
(צילום: ערוץ כנסת )
אישור תקציב המדינה לשנים 2024-2023 אמנם נותן לממשלה הנוכחית מרחב נשימה ויציבות יחסית, עם הסרת האיום מצד חלק מהשותפות לא להתיישר עם הקואליציה בעקבות בעיות תקציביות, אולם לטווח הארוך, התקציב לא פותר את יתר הבעיות הנפיצות שנמצאות על סדר היום. אחת הבעיות המרכזיות שאיתן תתמודד ממשלת נתניהו לאורך הקדנציה היא המהפכה המשפטית - והשאלה שעדיין מרחפת מעליה: לאן?
לכאורה, בליכוד, ובעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו, עשו לאחרונה כל מה שאפשר כדי למסמס אותה ואף להקפיא, אולם הבוקר הבהיר נתניהו שהיא עשויה לחזור לסדר היום. חקיקתה של המהפכה או אפילו חלקים ממנה, עשויים שוב להבעיר את הרחובות ואף לגרום לחברי כנסת בודדים בקואליציה להתקומם נגדה ולא להתיישר לפי המשמעת. התגובות לאמירת נתניהו הבוקר לא איחרו לבוא וח"כ ניסים ואטורי ממפלגתו כתב אחרי העברת התקציב: "מסתבר שאפשר לעשות דברים גדולים עם 64 מנדטים, כמו למשל רפורמה".
נתניהו לאחר אישור התקציב: "הרפורמה המשפטית תחזור"
(צילום: מוטי קסטל )
המשמעות היא ככל הנראה אחת, אם וכאשר המהפכה תשוב להיות על השולחן: רחובות בוערים שוב, חזרתן של אזהרות כלכלנים ומשפטנים, ובעיקר חוסר יציבות. זאת מול המחיר שתשלם הממשלה מול "בייס ימני" שדורש את הרפורמה, כלשונו, ומבקש לקדמה ללא דיחוי, גם אם לא תושגנה הסכמות בבית הנשיא. בתווך, גם נמצא שר המשפטים יריב לוין, שכבר הבהיר בהזדמנויות שונות שאין לו מה לחפש בממשלה אם התוכנית שהציג לא תעבור.
מדובר באתגר לא פשוט עבור נתניהו והקואליציה שגם אם המהפכה תקודם וגם אם לא, שני המצבים עשויים לייצר מורכבות גדולה. באופוזיציה התרעמו על אמירת נתניהו, ובעוד יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הבטיח "להרעיד את המדינה אם ההפיכה המשטרית תחזור לשולחן", ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "לא הופתענו, הנשיא חייב לדרוש מנתניהו הבהרה על אמירתו המסוכנת".
הנושא השני שעומד לפתחה של הקואליציה הוא חוק הגיוס, שלגביו הבהירו החרדים שלא יהיו פשרות. הם אמנם נענו לבקשת נתניהו לדחות את החקיקה עד אחרי התקציב, אולם כעת ידרשו לממש את הבטחתם לבוחרים. באווירה הציבורית שנוצרה, לפיה התקציב ממילא סקטוריאלי וכך גם הממשלה, חוק גיוס שיבליט את פערי השוויון בנטל בין הציבור החילוני והדתי לציבור החרדי, עשוי לעורר לא מעט קשיים, מהם מנסים להימנע בליכוד כמה שיותר כדי שלא לעורר תסיסה.
אזהרת הרמטכ"ל הרצי הלוי, אתמול
(צילום: גו לייב)
התמודדות נוספת נוגעת ליוקר המחייה. מחיר סל הקניות זינק בשבועות האחרונים, במגמה זהה למדי של ימי הממשלה הקודמת, וכן אלה שלפניה. המשכנתאות עלו והעתיד לא נראה מזהיר. בקמפיין הבחירות הבטיחו נתניהו ויו"ר ש"ס אריה דרעי לטפל בכלים כירורגיים במחירים הגבוהים, ואף הצהירו כי הם יודעים איך לעשות את זה.
הדבר רלוונטי ומאתגר לא רק את הציבור החילוני הכללי, אלא גם משפחות חרדיות רבות שמתמודדות באופן חד יותר עם הנושא. לכישלון בטיפול בנושא הזה ייתכנו גם השלכות רחבות יותר.
אתגר נוסף, חשוב לא פחות, הוא זה הבטחוני. ישראל מתמודדות כיום עם איומים משמעותיים בזירות שונות, ורק אתמול הרמטכ"ל הזהיר מ"התפתחויות שליליות שיכולות להביא לפעולה באיראן", דבר שעשוי בכל רגע להפוך לאירוע נפיץ שבו תידרש הממשלה לתפקוד יעיל שגם יוכיח אם הבטחות הבחירות בתחום זה יכולות להתממש, בצל ההשוואה המתבקשת לממשלה הקודמת של נפתלי בנט וראש האופוזיציה יאיר לפיד.
האתגר האחרון, ואולי המשמעותי מכולם, הוא הצורך לשמור על אחדות הממשלה ולהמשיך את השותפות בצורה טובה יחסית. השבועות הראשונים להקמתה היו רוויים באירועים בלתי צפויים ומשברים על בסיס שבועי. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודיע רק לאחרונה פעמיים על חרם הצבעות, וגם החרדים איימו להתפטר סביב המשבר שנוצר טרם העברת התקציב. המשימה של נתניהו היא להרגיע את הרוחות ולהתגבר על המשקעים בין השותפים כדי להמשיך לשרוד זמן רב ככל הניתן - מבחינתו, 4 שנים.
