קבוצת ההאקרים האיראנית "מטה משה" פרסמה היום (חמישי) בקבוצת טלגרם קטעי וידיאו שלקוחים לדבריה ממצלמות אבטחה ברחובות בישראל, כולל רגע פיצוץ המטען אתמול בתחנת האוטובוס בכניסה לירושלים. במשטרה מסרו שלא מדובר במצלמת אבטחה משטרתית, וכי הצילומים היו בידיהם כבר אתמול. בעיריית ירושלים מסרו: "הסרטון שהופץ לא צולם באמצעות מצלמות של עיריית ירושלים". ממערך הסייבר נמסר שהם בודקים את מקור הפריצה.
קבוצת ההאקרים פרסמה גם מסמכים אישיים שככל הנראה נלקחו מחברות ישראליות. לטענת ההאקרים, יש בידיהם גם צילומים לווייניים באיכות גבוהה של ישראל. אחד מהסרטונים שפורסמו לווה בכיתוב בעברית: "במשך זמן רב יש לנו שליטה על כל הפעילויות שלכם, צעד אחר צעד ורגע אחר רגע".
בשנה שעברה פרסמה הקבוצה מידע רב על ישראלים, כולל תמונות של שר הביטחון בני גנץ וקבצי מידע צה"ליים המכילים נתונים של מאות חיילים לכאורה ותלמידי מכינה. עוד פרסמו ההאקרים שורת הדלפות של מאגרי מידע עם פרטים של מאות אלפי ישראלים, שלטענתם נלקחו ממחשבי דואר ישראל ומשורה של חברות פרטיות.
ההדלפות של הקבוצה אופיינו בטקסטים תוקפניים ובוטים. "אנחנו ממשיכים להילחם עד לגלות את פשעים מוסתרייכם, הסופכם בקרב…" נכתב (בשגיאות) בהודעה אחת. "אנחנו נעקוב אחריכם, איפה שאתם לא חושבים. זה רק ההתחלה", נכתב בהודעה אחרת, ובהתייחס לגנץ נכתב: "אנחנו יודעים את כל ההחלטות שלך וסוף סוף נפגע במקום שבו לא תחשבו. יש לנו מסמכים סודיים משרד ההגנה ובני גנץ. יש לנו חדשות, דיווחים, מפות מבצעיות, מידע על פוטנציאל של יחידות וכוחות ומכתבים. אנחנו נפרסם מידע זה כדי ליידע את העולם כולו על הפשעים שלך".
בין הקבצים הצה"ליים שהתפרסמו בשנה שעברה, נמצא גם קובץ המכיל את פירוט הכוחות המלא של חטיבה קרבית, כולל תכנון הסד"כ, שמות החיילים, תפקידיהם והכשרותיהם. הקובץ הכיל גם "אלפון חטיבתי" הכולל שמות, כתובות אימייל, מספרי טלפון וכתובות מגורים של מאות חיילים.
אחדים מהקבצים הכילו פירוט מלא של חיילי המילואים ביחידות צבאיות, והם כללו את שמות החיילים, דרגתם, תפקידם הצבאי וההסברים שכל אחד מהם נתן למה לא יוכל להגיע לשירות המילואים: "החייל טוען שיש לחץ בעבודה והוא לא יכול להגיע לתקופה כל כך ארוכה למילואים", "החייל אמר שהוא אינו כשיר רפואית מאחר והוא שבר רגל", "החייל לא חושב שיוכל להגיע כי הוא נמצא בירח דבש", "אישתו של החייל צריכה ללדת בעוד חודש" ועוד.
רבים מהקבצים הכילו פרטים של אלפי בני נוער ובוגרים, מועמדים לשירות ביטחון, חיילים וכאלה שהשתתפו או משתתפים בפרויקט "אחריי" לעידוד גיוס לצבא. מלבד שמות, כתובות ומספרי טלפון הקבצים הכילו מידע אישי רגיש כמו כמו מצב נפשי ומצב סוציו-אקונומי של הצעירים: "חסר עורף משפחתי", "דורש ליווי", "פיגור חברתי או סביבתי" ועוד.