הריאיון עם שר התפוצות נחמן שי
(צילום: נדב אבס, נויל האריס)
אחד הנושאים המורכבים שבהם מטפלת ממשלת ישראל בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה הוא סיוע ליהודים שרוצים לעלות לישראל. שר התפוצות נחמן שי סיפר הבוקר (ראשון) בריאיון לאולפן ynet כי החלטת האוקראינים למנוע מגברים בני 18 עד 60 לעזוב את המדינה, עלולה לפגוע במאמצי הסיוע ליהודים שרוצים לעלות לישראל. "בקטע הזה לא נוכל לעזור עד שהמלחמה תיעצר", אמר השר שי.
עשרות יהודים הספיקו לעזוב את שטח אוקראינה ולהגיע לישראל עוד לפני פרוץ הקרבות. ואולם, על רקע הרצון של השלטונות באוקראינה להסתייע גם באזרחים לצורך המאבק מול הצבא הרוסי, מצאו עצמם גם יהודים מתקשים לעבור את גבולות ארצם. באופן חריג, שרת הקליטה פנינה תמנו שטה ושר התפוצות שי זומנו היום לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני שידון בין היתר בעליית היהודים.
"אנחנו מטפלים בעיקרון בקהילה היהודית, יש כ-200 אלף יהודים שמתגוררים באוקראינה, והבוקר התמונה היא של צרכים הולכים וגוברים של הקהילה היהודית שם", אמר השר שי. "בשיחות עם רבנים שקיימתי אמש, עלה מחסור בתרופות, מזון ודלק.
"הם שכרו מקומות מחוץ לערים הגדולות אודסה וקייב כדי לשכן שם את המשפחות שמתפנות. הם חוששים מדברים שאנחנו רחוקים מהם, למשל העובדה שציידו את האוכלוסייה האזרחית בנשק. זה פותח פתח לאי-ביטחון של האנשים, יש פחד ודאגה. אנחנו ננסה לענות על חלק מהצרכים האלה ככל שנוכל".
- אחת הבעיות הגדולות כרגע זה סיפור הגיוס, לא נותנים לגברים בטווח גילים מאוד רחב לצאת מהמדינה. יש דרכים להתמודד עם זה?
"למי שיש אזרחות כפולה, הוא יכול להשתמש בישראלית ולצאת. באופן כללי, ברור שזה בולם עכשיו כל יציאה של גברים מחוץ לאוקראינה, וזה כולל את נושא העלייה. משרד העלייה, כמו משרדים אחרים שנערכים ופועלים על הצד הטוב ביותר, יודעים שבקטע הזה לא נוכל לעזור עד שהמלחמה תיעצר. זה שאלה של זמן, אבל אנחנו מודעים לכך וגם מי שיכול להילחץ משם - אנחנו נסייע לו. יהיו מרכזים ליד מעברי הגבול שלשם יוכלו להגיע היהודים והישראלים שיוצאים והם ייעזרו בנציגי ממשלת ישראל".
למרות בקשת ארה"ב, ישראל לא תמכה בסוף השבוע בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם שקראה להפסקה מיידית של התקיפה הרוסית באוקראינה. לישראל אין זכות הצבעה במועצה אך ארה"ב ביקשה מכל המדינות החברות בארגון להצטרף כ"שושבינות", ו-81 מהן אכן עשו זאת. רוסיה, הנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, הטילה כצפוי וטו על ההחלטה. ההערכה היא שישראל תצביע בעד כשההחלטה תגיע במהלך השבוע לעצרת הכללית של האו"ם.
- השר שי, אתה היית הראשון שאמר בפומבי, עוד לפני שהפלישה החלה, שישראל צריכה להתייצב בסופו של דבר לצד ארה"ב. אפשר להמשיך את המשחק לאורך זמן?
"זה לא משחק, זה מהלכים דיפלומטיים של מדינה שנמצאת בתנאים שאינם דומים לאף מדינה אחרת בעולם. גם מבחינת המיקום שלנו, גם מבחינת השכנות שלנו, האינטרסים שלנו, והערכים שמלווים אותם. הם היסוד לקיומה של מדינת ישראל. כל הזמן צריכים לעשות סינתזה של כולם ולקבוע עמדה.
"אני אמרתי מה שהיה לי על הלב בשבוע שעבר, אחר כך שר החוץ אמר בהחלט דברים באותה רוח. הוא אמר שזו הייתה פלישה וזו פגיעה באוקראינה, והוא אמר גם שזה מערער את הסדר העולמי ומאותו רגע אנחנו עושים כל מאמץ לסייע לאוקראינה בדרכים שלנו באמצעות סיוע הומניטרי".
- יכול להיות שלא די בכך ומדינות המערב מצפות ליותר.
"משרד החוץ מקבל מסרים והנציגים הדיפלומטיים שלו עושים עבודה יוצאת מהכללה. ראש הממשלה, יחד עם הקבינט, יגבשו בסופו של דבר מדיניות נוכח הדברים. יהיו הצבעות באו"ם, יש מהלכים של סנקציות וכלן הלאה, ישראל תגבש את המדיניות שלה. אנחנו מיום ליום לומדים יותר".
- בוא נדבר על העמדה הפרטית שלך. אתה תתמוך?
"הלב שלי לא שינה את מקומו. דעתי הפרטית נשארה כשהייתה, אבל אני לא מקבל ההחלטות הבכיר. זה יהיה ראש הממשלה והצוותים שלו. אני מביע את דעתי האישית הבלתי-משתנה".
הריאיון עם שולי דוידוביץ' ממשרד החוץ
(צילום: נויל האריס)
שולי דוידוביץ', ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ, אמרה הבוקר: "זה שלושה שבועות משרד החוץ עובד במצב של חירום, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. כל המשרד מגויס למשימת חילוץ הישראלים, הטיפול בהם, הטיפול ביהודים. החברים שעברו מהשגרירות בקייב לצד הפולני מחרפים את נפשם כדי לסייע לכל אותם אלפי ישראלים שנמצאים עדיין באוקראינה".
- מה ההמלצה הכי חשובה שאפשר לתת הבוקר לישראלים או ליהודים שעדיין נמצאים באוקראינה?
"אני רוצה לעשות הפרדה בין הטיפול בישראלים לטיפול ביהודים. למיטב הבנתנו, יש באוקראינה בין 6,000 ל-7,000 ישראלים. למיטב הבנתנו, למעלה מ-4,000 עזבו את אוקראינה מאז יום חמישי. מכיוון שאין אוטובוסים או רכבות, אנו מציעים לישראלים להגיע באופן עצמאי ברכבים לכל הגבולות.
"הגבול המרכזי לפולין מאוד עמוס, יש גבולות אחרים בפולין וכן בהונגריה, רומניה ומולדובה. האנשים שלנו נמצאים שם, כל המידע מתפרסם בכל הרשתות של משרד החוץ ובכמה שפות".
- הקרבות מגיעים לרחובות המרכזיים של העיר חקרוב. יש איך לעזור לישראלים שם?
"כמו שאתם מדווחים, כבר הרבה מאוד ימים אוקראינה היא מדינה באמת בסכנה. כרגע קשה מה שנקרא להבטיח את הדרך של כל אחד ואחת. אנחנו יכולים לעזור כשאנשים מגיעים לגבולות. צריך להצטייד בבגדים חמים, אוכל, שתייה ולהיאזר בהמון סבלנות".
הריאיון עם שליח הסוכנות היהודית באוקראינה שמואל שפאק
(צילום: נויל האריס)
שמואל שפאק, שליח הסוכנות היהודית באוקראינה, אמר הבוקר: "לשכת העלייה שפועלת עם 'נתיב' עבדה עד אתמול. היא נסגרה כי פונינו לפי החלטת משרד החוץ לפולין. בימים שקדמו לזה טיפלנו בכמות נכבדה של אנשים שהעברנו לפולין. יש לנו כמות עצומה של פניות מכל מיני גורמים, כולל זכאי חוק השבות, אנשים שיש להם ויזות, אנשים עם חצי מעמד, אנחנו מנסים לעזור להם ולקדם אותם לכיוון הארץ".
- לאנשים שעדיין תקועים באוקראינה, לאיזה מעבר גבול אתה ממליץ להם להגיע?
"במעברים לאורך הגבול הפולני, אב אני לא יכול ממש לתת המלצות. הצוות הקדמי שלנו בלבוב מסייע לאנשים שמגיעים לשם. אנחנו מארגנים הסעות עד שדה התעופה בוורשה. כרגע אין לנו אפשרות לקדם אותם בתור כי התור הוא עצום. גם כשאתה מקדם מישהו, צריך לקחת בחשבון שזה יכול להיות לא נעים לאנשים שעומדים 24 שעות ויותר מזה. עברתי שם אתמול, לא חשבתי שאראה בחיים מראות כאלה של נשים וילדים בתורים".
