הדיווחים על פסיקת בית המשפט העליון בעתירת האגודה לזכויות האזרח בנוגע לחוק האזרחות סיפרו רק חלק מהסיפור הגדול: בג"ץ הורה לשרת הפנים להפעיל את שיקול דעתה בנוגע לאיחוד משפחות, ולא להמשיך בפסילה אוטומטית בהתאם להוראת השעה שפקעה. "מכה לשקד", זעקו הכותרות.
חוק האזרחות והכניסה לישראל תוקן כהוראת שעה מאז 2002, אז הבחינה המדינה כי בין המפגעים של האינתיפאדה השנייה נמנים גם פלסטינים שהתאזרחו באמצעות איחוד משפחות. הפרצה קראה לגנבים, וגנבים באו. בתגובה האריכה הכנסת מדי שנה את תוקפו של החוק בהוראת שעה. פעמיים הוא נדון בעליון ואושר ברוב דחוק בהרכב מורחב, בעיקר בשל טיעונים ביטחוניים. במשך 19 שנים הצליחה הכנסת להתכנס סביב החוק ולאשרו חזור ושנו, עד שהגיעה האופוזיציה הנוכחית והפילה את החוק.
בתחילת השבוע התהדר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בכך שגם בחלוף חצי שנה מאז נפלה הוראת השעה, "לא נכנס פלסטיני אחד למדינת ישראל". הדיון בבג"ץ חשף את מה שהיה ברור: הסיבה לכך הייתה ששרת הפנים בלמה את כניסתם. החלטת השופטים, שמחזירה את שיקול הדעת לידי שר הפנים, עלולה לשנות את ה-0 העגול שבו התגאה רוטמן למאות ואלפים, בייחוד אם שקד תוחלף ביום מן הימים בשר פנים שהתנגדותו לאיחוד משפחות פחות נחרצת.
האילוצים של שקד, כמי שרגליה נטועות בימין וגופה כבול לממשלת השינוי, מחייבים אותה בפשרות גם עם מרצ ורע"מ. זריקת התינוק עם המים ממילא לא תוביל למציאות טובה יותר
תגובתו של רוטמן משקפת היטב את גישת האופוזיציה כלפי האגף הלאומי בממשלה: כל שביב תקווה להישג ימני נגוז מראשיתו. בישיבת סיעה שהוקלטה והודלפה בכלי התקשורת, נשמעו חברי מפלגת ימינה מצרים על כך שכל צעד "ימני" שיעשו ייבלע תחת הביקורת במקרה הטוב, או ייספר לרעתם על ידי חבריהם בממשלה במקרה הרע. רווח פוליטי אלקטורלי הם לא ייראו.
מבעד לעשן צמיגים הבוערים בנגב, נראה שבליכוד פועלים בנחישות כדי לשרוף את הגשרים שיחזירו את ימינה אל המחנה הלאומי, אבל באופוזיציה צריכים להביט במציאות במבט מפוכח. המכה שהנחית בג"ץ בפסיקתו לא פוגעת רק בשקד, אלא בזהותה הלאומית והיהודית של המדינה.
הודאה בטעות היא הצעד הראשון בדרך לפתרון, והצעד הזה עובר דרך הודאה בשגיאה שנעשתה בהפלת חוק האזרחות. השאיפה הפוליטית להפלת הממשלה הנוכחית היא שהפיחה את רוח ההתנגדות להארכת הוראת השעה מלכתחילה, וכעת כדאי להביט במצב המשתנה. הרמז המטרים לשגיאה היו השותפים לניצחון על הקואליציה – הרשימה המשותפת. מה שהיה נכון אז, והיה נכון אולי גם ביום ראשון האחרון, שלפיו אף פלסטיני לא נכנס לישראל מתוקף חוק האזרחות, לא יהיה נכון לזמן רב. אי אפשר לבסס תוכנית לאומית על סידור העבודה של איילת שקד. היום היא במשרד הפנים ובולמת בגופה את איחוד המשפחות, אך מי יודע מה יקרה מחר?
הצעת האופוזיציה היא לאשר את חוק האזרחות, אבל להציב מכסות מובהק לאיחוד משפחות, על פי שיקולים הומניטריים כפי שנעשה גם בעבר. אלא שחוסר האמון השורר בין הצדדים יגרום לכך שהמכסות – חידוש שלא היה בחוק בעבר – יהיו הדבר עליו קם ונופל החוק.
עקיבא לםדניס ויסלפוהאילוצים של שקד, כמי שרגליה נטועות בימין וגופה כבול לממשלת השינוי, מחייבים אותה בפשרות גם עם מרצ ורע"מ. החטא הקדמון של הקמת הממשלה ימשיך לרדוף אותה, וזריקת התינוק עם המים ממילא לא תוביל למציאות טובה יותר. יותר משחשוב להשפיל את שקד ולהוכיח את רמאותו של נפתלי בנט את הימין, חשוב לסגור את הפרצה הקוראת לגנבי הגבול לבוא באמצעות איחוד משפחות.
הליכוד והציונות הדתית טעו כשהפילו את חוק האזרחות. הם ישגו אם יחזרו על כך הפעם. האופוזיציה הלאומית צריכה לתת גב לאגף הימני בממשלה במניעת איחוד משפחות, לא לאלץ אותה לכופף ידיים עם מרצ ורע"מ בשמירת זהותה היהודית של המדינה. מה שעומד על הפרק גדול בהרבה מהמאבק האלקטורלי.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
