מבקר המדינה, ד"ר מתניהו אנגלמן, מציג שורה ארוכה של ליקויים בדוח הביקורת השנתי 72א', המתפרסם הבוקר (יום ד'). בין היתר נמצאו ליקויים בטיפול המשטרה ביוצאי אתיופיה, היעדר משילות ביישובים בנגב, ליקויים בתקציב ובהוצאות של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וגם בנושא מיצוי זכויות של אזרחים בישראל, שם בין היתר עולה כי תגמולים עבור ימי מילואים בסכום של יותר ממיליארד שקל עדיין לא שולמו.
דו"ח המבקר - סיקור נרחב ב-ynet:
מבקר המדינה על דוח הביקורת
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
עולה עולה: התקציב של ועדת הבחירות המרכזית
משרד מבקר המדינה בדק את התקציב וההוצאות של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. מהביקורת עולה כי מספר בעלי זכות הבחירה לכנסת ה-23 היה 6.45 מיליון, ותקציב ועדת הבחירות המרכזית היה 392 מיליון שקלים, מהם 166 מיליון שקלים עבור שכר עובדי ועדת הבחירות. בביקורת נמצא כי בתוך חמש שנים גדל התקציב הממוצע לקלפי ב-48% (מ-25,000 שקלים ל-36,900 שקלים).
הצורך ביישום המלצות אלה מתחדד לנוכח העובדה כי לאחר סיום הביקורת, במרץ 2021, התקיימה מערכת בחירות נוספת, לכנסת ה-24, שנתוניה לא נבדקו בביקורת זו, והתקציב לביצועה הסתכם בכ-675 מיליון שקל - גידול של 72% לעומת תקציב הבחירות לכנסת ה-23, שהתקיימו בשנה שקדמה לכך.
עוד מצא מבקר המדינה כי יש פערים ניכרים בין מידת ניצול משאבי האנוש בוועדות האזוריות השונות, בהתחשב במספר הקלפיות ובמספר בעלי זכות הבחירה בהן. למשל, בבחירות לכנסת ה-23 הוקצו לוועדות האזוריות צפת וכינרת 18 ו-17 חודשי העסקה לכל 100 קלפיות, בהתאמה, ו-34 ו-31 חודשי העסקה לכל -100,000 בעלי זכות בחירה, ולעומת זאת לוועדות רחובות ותל אביב הוקצו 5 ו-7 חודשים לכל 100 קלפיות ו-9 ו-12 חודשים לכל 100,000 בעלי זכות בחירה, בהתאמה. פערים דומים היו גם בהקצאת המשאבים לוועדות האזוריות במערכות הבחירות האחרות שנבדקו. פערים כאמור עשויים להעיד על ניצול לא יעיל של משאבים להעסקת מאות עובדים.
לנוכח ממצאי דוח ביקורת זה, כתב מבקר המדינה, מומלץ כי ועדת הבחירות המרכזית תפעל לשיפור ההצגה של נתוני התקציב והביצוע שלה ולהגברת שקיפותם כלפי המוסדות המוסמכים לאישור תקציבה וכלפי הציבור; מומלץ כי תפעל להבטיח שתוספות תקציב ושכר יינתנו מתוך הקפדה על יעילות תקציבית ותפעולית; וכי תפעל לשיפור פעולות הביקורת והבקרה על ניהול כספיה.
מוועדת הבחירות המרכזית לכנסת נמסר בתגובה כי "השוואת המבקר לבחירות בשנת 2015, ועד לבחירות לכנסת ה-24, שהתקיימו בחודש מרץ 2021 (בשיא מגפת הקורונה) מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של 4 מערכות בחירות ברצף, יש משמעות תקציבית ניכרת, וכי כל העלויות התקציביות של כל אחת ממערכות הבחירות הועמסו על פני תקציב אחד בלבד ולא נפרסו על פני מספר שנות תקציב". עוד נמסר כי "הוועדה מבצעת בימים אלה פעולות פיתוח באתר האינטרנט שלה להנגשת מידע נוסף לציבור, כגון: הצעות התקציב של הוועדה, מידע על התקשרויות, החלטות על פטור ממכרזים ועוד. יחד עם זאת, הוועדה מבקשת להדגיש כי תקציבי הוועדה חשופים לציבור באתר ועדת הכספים של הכנסת".
אין משילות בנגב
הביקורת בנושא היבטי משילות בנגב העלתה ליקויים שעניינם הניהול המוניציפלי, ניהול משק המים והביוב, המאבק בפוליגמיה, התמודדות עם מקרים של ניצול לרעה של זכויות, הסעות תלמידים, אבטחת מוסדות החינוך, תשתיות התחבורה, קבלת נתונים מהאוכלוסייה לצרכים סטטיסטיים של הלמ"ס, גביית מיסים, היבטי איכות הסביבה, רווחה, בריאות ועוד. אחת הסיבות למצב באותם יישובים בדואים היא תת התפקוד של הרשויות המקומיות, שלא יכולות להעניק לתושבים שירותים בסיסיים. במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום חסרות 91% מהתשתיות הציבוריות, בהם מים, חשמל, ביוב, כבישים ותקשורת. כאשר ברשויות הבדואיות אחוז גביית הארנונה עומד על בין 15% ל- 38% בלבד, במקרה הטוב. כתוצאה מכך הן נמצאות במצב תמידי של כמעט קריסה. לשם השוואה, גביית הארנונה בשאר הרשויות בדרום עומד על 84%.
מבקר המדינה בדק: היבטי משילות בנגב
(צילום: דוברות משרד מבקר המדינה)
המבקר, שתיאר גם מצב של פשיעה משמעותית, כתב כי הבדואים בנגב זכאים למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם להשתלב שילוב של ממש בחברה הישראלית. מיצובם כיום כקבוצה הענייה ביותר בישראל מטיל על ממשלת ישראל את האחריות לפעול להגברת המשילות בנגב כדי לאפשר לבדואים להיחלץ ממצבם ולהעניק להם, ובייחוד לדור הצעיר, את הכלים ואת התשתיות הפיזיות הדרושים להם כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד. הפגנת משילותה של המדינה בכל חלקי הארץ מחויבת כדי להבטיח מתן שירותים תקינים וסדירים לכל תושביה באשר הם.
ליקויים בהתנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה
בפרק זה כתב המבקר כי נוסף על הפערים החברתיים-כלכליים בין יוצאי אתיופיה לכלל האוכלוסייה, יש ביניהם גם פערים ניכרים בתחום האכיפה הפלילית. במועד סיום הביקורת, חמש שנים לאחר שהוחל ביישום התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ולאחר שפורסם דוח הצוות הבין-משרדי שבו גובשה תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, נמצא כי אף שהנושא עומד במוקד השיח הציבורי, וחרף העיסוק המוגבר של גורמי האכיפה בו והמאמצים הניכרים שהשקיעה המשטרה בעניינו במסגרת התוכנית המשטרתית, הרי ששיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גדולים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה, ומידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה וכן מידת שביעות רצונם ממנה נותרו מועטות.
התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה: דמאס פיקדה, הוכה על ידי שוטר
(צילום: דוברות משרד מבקר המדינה)
יוצאי אתיופיה, כך עולה מדוח המבקר, הביעו תחושות של חוסר ביטחון אישי במרחב הציבורי, אפליה ביחס של גורמי האכיפה כלפיהם, שיטור יתר ופרופיילינג. מבקר המדינה העיר כי על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג ולפעול בשקיפות, בשיתוף פעולה ובשיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות של גורמי האכיפה כלפי כל האזרחים, כדי שאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים.
ייצוג חסר לקבוצות מיעוט בשירות המדינה
ביקורת מערכתית נוספת שערך משרד מבקר המדינה עוסקת בהעסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה. בביקורת נמצא כי בשירות המדינה מועסקים כ-80 אלף עובדים ב-79 גופים. גם בביקורת זו נעשה תהליך של שיתוף ציבור, בהשתתפות עובדי המדינה מקרב החברה הערבית, מקרב יוצאי אתיופיה ומקרב החברה החרדית, ובו דיווחו 75% מהמשתתפים הערבים ויוצאי אתיופיה כי הם חשים בגילויי גזענות של עובדים או מנהלים.
מבקר המדינה בדק: העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה
נמצא כי במשך 13 שנים לא עדכנה הממשלה את היעד שקבעה לייצוג הולם של החברה הערבית בשירות המדינה (10%), ויעד זה נמוך בהתחשב בשיעור בני החברה הערבית בכלל האוכלוסייה (21%); 63% ממשרדי הממשלה ו-79% מיחידות הסמך לא עמדו ביעד הממשלתי לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה; שיעור העובדים החרדים בשירות המדינה היה בשנת 2019 כ-1.2%, והוא רחוק משיעור האוכלוסייה החרדית מכלל תושבי המדינה בגיל העבודה, העומד על כ-8%; בשנת 2019 לא עמדו 86% מהגופים הממשלתיים הגדולים בשירות המדינה ביעד לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות (5%). כמו כן, ב-36 משרדי ממשלה ויחידות סמך שיעור הנשים בדרגי הניהול (התיכון והבכיר) היה נמוך מ-50%.
המבקר אנגלמן העיר כי שיפור בנתוני התעסוקה בחברה הערבית, בחברה החרדית ובקרב אנשים עם מוגבלות ושיפור איכות התעסוקה של יוצאי אתיופיה, עשויים להועיל לציבור ולמשק כולו. יש מקום ששירות המדינה יהיה נושא הדגל בכל הנוגע לשילוב עובדים מקרב קבוצות אוכלוסייה אלו בכל זרועותיו ובכל הדרגים שבו. משימה זו מוטלת על כל הנהלה של ארגון בשירות המדינה ועל נציבות שירות המדינה, האחראית לניהול ההון האנושי בשירות.
באנו למילואים, לא קיבלנו תמלוגים
דוח המבקר עוסק בין היתר במיצוי זכויות של אזרחים בישראל. מהדוח עולה אזרחים רבים אינם מודעים למלוא זכויותיהם ולכן לא יודעים לממש אותן. עבור חלקם מימוש הזכויות הללו יכול להוות שינוי משמעותי באיכות החיים, בעיקר במידה שמדובר בסיוע כלכלי או סיוע שקשור לשירותי רווחה ובריאות. בשנת 2015 פורסם הדו"ח האחרון בנושא, וממנו עלה כי קיים מחסור בהנגשת מידע הנוגע לזכויות, וחלקן עמוסות חסמים ובירוקרטיות שהופכות את קבלתן למשימה כמעט בלתי אפשרית. הדו"ח הנוכחי מצביע על כך שלא נעשה מספיק כדי לשפר את המצב.
לפי נתוני הדו"ח, כ-670 מיליון שקל טרם שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, צה"ל ומשרד הביטחון למשרתי מילואים ומעסיקיהם עבור ימי מילואים שביצעו משרתי המילואים בשנים 2012-2008, זאת למרות שהנושא עלה בדו"ח מבקר המדינה הקודם בשנת 2015. הסיבה היא מחלוקת בדבר סכומי תגמולי המילואים שיש לשלם וכן בדבר היקף אי-המיצוי של תגמולי המילואים וכמות ימי המילואים שלא נתבעה בשנים אלה.
בנוסף, הביטוח הלאומי מעריך כי נותר לשלם כ-650 מיליון שקל למשרתי מילואים ומעסיקיהם בעבור ימי מילואים שטרם נתבעו לשנים 2013-2019. יש לציין כי במהלך שנת 2020, שילמו הביטוח הלאומי, צה"ל ומשרד הביטחון למשרתי מילואים שאינם שכירים כ-19 מיליון שקל בעבור ימי מילואים לשנים אלו.
מה עם הענן?
בשנים האחרונות פועלת ממשלת ישראל להעברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך למודל מחשוב ענן, המאפשר גישה נוחה ורחבה למאגר משותף של משאבי מחשוב. תמונת המצב המצטיירת לנוכח ממצאי הביקורת של מבקר המדינה בנושא שימוש משרדי ממשלה בענן ציבורי וההיערכות להקמת ענן מרכזי מלמדת על חסמים שונים המעכבים או מונעים יישום של מערכות במחשוב ענן במשרדי ממשלה; על היבטים שונים שהמשרדים אינם מביאים בחשבון במסגרת היישום ועלולים לגרום נזק, החל בנזק כספי וכלה בנזק תדמיתי; על קושי בבקרה על יישום ההנחיות למעבר לסביבת מחשוב ענן בידי המשרדים, וכן על קושי בבקרה על גופים הכפופים להנחיות המגזריות של המשרדים, אך לא להנחיות של רשות התקשוב והיחידה להגנת הסייבר בממשלה; ועל מחסור במסגרת עבודה כוללת ומאושרת להעברת שירותי המחשוב של הממשלה לסביבת ענן.
המבקר העיר לשם יישום מיטבי של השימוש במערכות מחשוב ענן קיימות ואשר יוקמו בעתיד, מומלץ כי החסמים והליקויים שפורטו בדוח הביקורת וההמלצות שניתנו בו יקבלו מענה כולל, לרבות במסגרת מכרז נימבוס והקמת מרכז המצוינות התפעולית בענן.
מה עם השבת הכספים?
הביקורת בנושא פעולות המדינה להבטחת זכויותיה באמצעות אכיפה אזרחית העלתה כי בשנת 2019 סכום יתרות החובה למדינה במאזנים ובדוחות הכספיים המאוחדים היה כ-67.2 מיליארד שקלים, מזה כ-39 מיליארד שקלים רכיבי עסקאות החליפין ושאינן חליפין. בשנת 2019 הגישה הפרקליטות 184 תביעות אזרחיות יזומות בסכום כולל של כ-708 מיליון שקלים. באותה השנה זכתה המדינה ב-75 תביעות בסכום כולל של 290 מיליון שקלים.
הביקורת התמקדה במיפוי ובאיתור של הפגיעה בזכויות המדינה ובבדיקת החסמים המונעים אכיפה יזומה וגבייה מיטבית של חובות בגופי ממשלה. הביקורת גם העלתה כי בשנים 2018 - 2019 לא הוגשו תביעות אזרחיות להשבת כספי הפיצויים ששילמה המדינה לנפגעי הטרור. יש לציין כי בשנים אלו אושרו 374 נפגעים ב-93 פעולות איבה. בשנת 2019 שילם המוסד לביטוח לאומי ל-5,237 נפגעי פעולות איבה תשלומים בסך של כ-540 מיליון שקלים.
המבקר כתב כי מעשי האלימות שאירעו במהלך מאי 2021 במבצע "שומר החומות" גרמו למדינה להוצאות בגין הפגיעה ברכוש הציבורי, והיא אף צפויה לשלם לנפגעי פעולות איבה פיצויים באמצעות רשות המיסים בישראל - הקרן לפיצויים. מקרים אלה מחדדים את הצורך בפעילות אכיפה אזרחית, לצד ההליכים הפליליים, ובייחוד כלפי מי שהורשע בהליך הפלילי, להשבת הכספים שישולמו מהקופה הציבורית. תמונת המצב שעלתה בביקורת מחייבת את המדינה, ובייחוד את הפרקליטות, לנתח את יכולותיה ולבחון כיצד להגשים את מדיניותה, שכן גם בחלוף עשור מאז החליטה הפרקליטות על מדיניות של מעבר מהתגוננות לייזום תביעות, עיקר עיסוקה של המדינה הוא בהתגוננות בתיקים שבהם היא נתבעת.
אנגלמן הוסיף כי אכיפה אזרחית יעילה ומלאה דורשת הירתמות של כל הגורמים הרלוונטיים בגופים הממשלתיים, ובהם מנכ"לי הגופים והגורמים המשפטיים, החשבונאיים והמקצועיים. בשל המורכבות של הפעלת כלי האכיפה האזרחית ושל הכנת תביעות יזומות, נדרש שיתוף פעולה מלא של הגופים הממשלתיים עם משרד האוצר ומשרד המשפטים.
פעם אחת? לא בדיוק
בפרק נוסף, נמצא בביקורת כי עוד ארוכה הדרך ליישום מלא של החלטת הממשלה משנת 2016, שקבעה כי החל משנת 2021 משרד ממשלתי לא יבקש מהציבור, לשם מתן שירות, אישור שהנפיק משרד ממשלתי אחר. כך לדוגמא - עולה כי תצלום תעודת זהות נדרש לשם קבלת 261 שירותים שונים בממשלה; תצלום תעודת בגרות נדרש לשם קבלת 188 שירותים; ותצלום רישיון עסק נדרש לשם קבלת 68 שירותים.
בביקורת עלה כי משרדי הממשלה תיקפו 933 (26%) מתוך 3,545 שירותים שמופו ב-40 משרדים. בהיעדר תיקוף מלא של השירותים במיפוי לא הייתה לרשות התקשוב ולישראל דיגיטלית תמונה שלמה ומהימנה על המספר הכולל של השירותים שנותן כל משרד לציבור, ובהתאם לכך - על שיעור השירותים שבהם מיושמת מדיניות פעם אחת. עוד נמצא כי 19 (56%) מבין 34 משרדים כללו בדיווחי תכניות העבודה שלהם לרשות התקשוב נתונים על מספר השירותים שהופחתה בהם הדרישה למסור מידע באותה שנה, ושמונה מהמשרדים (23%) ציינו באילו שירותים מדובר.
עוד העיר המבקר בנושא כי אף ששדרת המידע הוגדרה תשתית חיונית הן בהיבט של אבטחת מידע והגנת הסייבר והן בהיבט של רציפות השירותים לאזרח, טרם הושלם ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע למערכת והכנת אתר התאוששות מאסון.
פורסם לראשונה: 10:59, 04.08.21
