כעת מור יוסף בן ה-63 חושף את האוסף, שהגיע לידיו ב-2002. "האפוטרופוס העביר לנו כלי נשק שהיו שמורים בכנסת ולאחר בדיקה מעמיקה ראיתי שהם רשומים על שמו של רבין ז"ל", הוא מספר. "על פי חוק, המשטרה צריכה להחזיק נשק של אזרחים עד ל-18 חודשים, ולאחר מכן כלי הנשק עוברים למחסן הראשי ונמכרים או לרוב מושמדים. מכיוון שזיהיתי שכלי הנשק האלה מיוחדים ובעלי ערך היסטורי החלטתי להשאיר אותם אצלי. מאז עמדתי בקשר עם בני המשפחה של רבין שיבואו לקחת אותם. המשפחה מאוד רצתה ואף היה תכנון למסור אותם למרכז מורשת רבין, אבל נתקלנו בבעיה של רישוי הנשקים".
האוסף כולל שלושה רובים ותתי-מקלעים ושלושה אקדחים: רובה קלצ'ניקוב, תת מקלע עוזי, מיני עוזי (עוזון), אקדח FN, אקדח סמית' אנד ווסון ואקדח נשר המדבר הישראלי. רובם נמסרו כנראה לרבין על ידי התעשייה הצבאית וגופים אחרים כהוקרה וכמזכרת ממבצעים ומלחמות, כפי שהיה נהוג פה פעם.
אולם אחד מכלי הנשק היה אומנם שייך לרבין, אבל לרבין אחר. מספר מור יוסף: "באחד הימים הבאתי אל האוסף לבנו של רבין, יובל. הוא הסתכל על אקדח ה-FN ואמר לי מיד שזה היה שלו. יובל סיפר לי שאבא שלו לא רצה שיהיה לו נשק כי היה אז קצין בצבא, ולכן העביר את האקדח על שמו. היום עובדים במשרד לביטחון פנים על הקלות בנהלים לשמירת נשקים מעוקרים, ובקרוב, כשזה ישתנה כנראה, אוכל להעביר את האוסף בחזרה למשפחת רבין".
"אני לא עושה את זה כתחביב אלא מרגיש שזה תפקידי במשטרה", מסכם מור יוסף. "במרוצת השנים מצאתי נשקים נוספים של אזרחים וקצינים ממלחמות ומבצעים. אני רואה בזה חשיבות רבה, לא רציתי שכזה דבר היסטורי יחולט ויושמד כמו כלי נשק רגילים. גפ פגשתי אישית את רבין ז"ל בזמן ההפגנות נגד הסכמי השלום, לפני שהייתי נשק. זו הייתה תקופה אחרת מהיום, ומאז הרגשתי שליחות לשמור על האוסף הזה בשבילו".