הנתון שמשקף טוב מכל את המציאות בנוגע לכלי נשק שנמצאים בידיים פלסטיניות ביהודה ושומרון הוא שאין בנמצא נתון כזה. צה"ל נוהג להעריך שברצועת עזה הצטברו 20 או 30 אלף רקטות ובידי חיזבאללה יש יותר מ-120 אלף רקטות, כמה עשרות מהן מדויקות, וגם מאות רבות של מל"טים, אבל לשאלה כמה רובים ואקדחים מסוגים שונים נמצאים פה ממש, מעבר לקו הירוק, אין לו תשובה או אפילו ניחוש מושכל. משיחות עם גורמים מכל הגופים האמונים על השטח - מהאוגדה המרחבית, דרך אנשי אמ"ן ושב"כ ועד למתאם פעולות הממשלה בשטחים - מדובר בחור שחור, נעלם, שנע סביב "אלפים רבים" של כלי נשק בידיים פלסטיניות. אבל לא מן הנמנע שהמספר גבוה יותר.
"כדי לקבל פרופורציה, אפשר להשוות את המצב כיום למצב ערב האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000", אומר בשיחה עם ynet גורם ביטחוני בכיר, שהשתתף במבצע חומת מגן כמפקד שטח באחת היחידות שלחמו בשטח הפלסטיני. "היום, בוודאות גבוהה, יש שם הרבה יותר כלי נשק. על זה אין ויכוח".
במשך קרוב לעשור אבוד, ובחסות השקט המדומה שנרכש בהקלות כלכליות, אפשרה ישראל למספר אדיר של פלסטינים מכל רחבי הגדה להשיג נשק אישי: אקדחים תקניים, רובי 16-M, קלצ'ניקובים, ואפילו רובי סער "תבור" מתוצרת ישראל שנגנבו מבסיסי צה"ל. "רק בכפר עקב, שטח הפקר בשולי ירושלים ששייך לעיר ולכן המנגנונים הפלסטינים לא נכנסו אליו, הצבא בקושי פועל בו והמשטרה נכנסת אליו באופן נדיר, יש מאות רובים", מוסיף הגורם. "את חלקם ראינו בשנה האחרונה מוצגים לראווה בתהלוכות של רעולי פנים בקלנדיה הצמודה. אין כמעט כפר שאין בו כלי נשק, אין עיר בלי חמושים. מערכת הביטחון ניהלה מערכה נגד כספי הטרור, נגד מבוקשים ומחבלים שנעצרים בכל לילה, כיסחה את הדשא היטב, אך לא חפרה מתחת לאדמה".
לדבריו, "הקלות שבה נכנס נשק ליהודה ושומרון מגבול ירדן, ממצרים ומהחברה הערבית בישראל היא בלתי נסבלת", מוסיף הגורם הביטחוני. "אפילו הפלסטינים בעצמם מאשימים את ישראל בהפקרת בסיסי צה"ל ובגבולות פרוצים לאורך העשור האחרון, שאפשרו לתופעה להגיע לממדים שמעולם לא היו. צה"ל פשוט לא עסק בכך כמערכה. כשכוח צה"לי נכנס לעצור מבוקש בשטח הפלסטיני, רק לפעמים אומרים לו 'תחפש גם את הנשק'.
"אבל כלי הנשק מוסתרים בתוך האדמה או מוסלקים ביער סמוך, ולפעמים צריך להשקיע שעות כדי למצוא רובה אחד. בזמן הזה נמשכת הפרת הסדר הסמוכה וגובר הירי על הכוחות. שווה למג"ד שמפקד על המבצע להשקיע שלוש שעות חיפוש, במחיר של חיילים או פלסטינים הרוגים בשביל רובה אחד? אין סיבה להיות מופתעים מהמצב כיום או מהמצב הצפוי. הנשק הפלסטיני לא היה במרכז השיח והעשייה של מערכת הביטחון לאורך שנים, מאז האינתיפאדה השנייה".
כולם רוצים סלפי עם 16-M
בשעת ערב של 3 בנובמבר צעדה תמר אהרון בת ה-13 ברחוב בקריית ארבע כשלפתע חשה כאב מוזר במרכז ראשה. היא נגעה בנקודה והרגישה דימום. אף מחבל לא נראה בסביבה וגם ירייה לא נשמעה. החשד המיידי היה שמדובר בפיגוע ירי מרחוק, תוך ניצול הטופוגרפיה ההררית של חברון, המאפשרת שליטה באש ותצפית משכונות פלסטיניות על שכונות יהודיות. ההיסטוריה בעיר רוויה בירי צליפה קטלני, מהתינוקת שלהבת פס ז"ל שנרצחה בירי מרחוק על ידי מחבל פלסטיני באינתיפאדה השנייה ועד ללוחם גבעתי גל קובי ז"ל, שהמחבל שירה בו למוות לפני תשע שנים לא נתפס עד היום.
אהרון נפצעה באורח אנוש אבל התאוששה כעבור כמה ימים. בינתיים, חקירת צה"ל ומערכת הביטחון העלתה את ההערכה שהיא לא נורתה במכוון, אלא נפגעה מכדור תועה שנורה בחתונה פלסטינית בחברון והגיע לקריית ארבע. "הקליע איבד ממהירותו כי כבר היה בסוף היעף שלו, ולכן ולא חדר בעוצמה ולא הרג את הנערה", מעריכים בצבא.
הזירה שבה נפצעה תמר אהרון בת ה-13 בקריית ארבע
(צילום: TPS)
חברון היא העיר הגדולה בגדה, וגם הדתית ביותר, עם גוונים ירוקים עזים של חמאס שמזוהה עם החמולות שלה. כמות כלי הנשק – בהתאם. "רובו ככולו של הנשק הזה לא מופנה בינתיים לישראלים", אומר גורם צבאי. "אין חודש בלי קרבות חמולות בגדה, כולל הרוגים. לפעמים לפלסטיני מחברון יש גם נשק מוסתר בשכם שמיועד להגנה עצמית, אם יקלע לשומרון ויזדקק לו. תוסיף לכך מאות כלי נשק חוקיים שיש בידי פעילי המנגנונים הפלסטיניים באישור ישראלי (מיעוטם כבר השתמש ברובים הללו לפיגועי טרור, המשמעותי והאחרון בתקרית ליד ג'נין שבה נהרג קצין הנח"ל רס"ן בר פלח, י"ז)".
ואכן, גם ראשי חמולות בחברון העידו בפני גורמים ישראלים כי הם חוששים מאוד מריבוי הנשק בידיים של אנשיהם. כלי נשק הפך לסמל סטטוס בחברה הפלסטינית: נערים וצעירים רבים, שנולדו אחרי האינתיפאדה השנייה ואירועיה לא צרובים בהם, משתוקקים להצטלם עם רובה כאילו מדובר בסלפי בחוף הים. חלקם, מתוסכלים מהרשות הפלסטינית ואפילו מחמאס, נסחפו אחר תופעות כגון מיליציית "גוב האריות" בשכם. זאת אחת הסיבות שהדרישה הישראלית - וגם של הרשות - הייתה שפעיליה יסגירו קודם כל את כלי הנשק שלהם.
הפלסטינים כבר לא צריכים "חארטושים"
לפשיעה בחברה הערבית בתוך הקו הירוק יש השפעה משמעותית על היקף כלי הנשק הלא-חוקיים ברשות. ארגוני הפשע וסוחרי אמל"ח שיתפו פעולה בזליגה מזרחה, להעברת אלפי רובים לעומק השטח הפלסטיני, תוך ניצול קו התפר הפרוץ. רבים מהם הם כלי נשק תקניים שנגנבו מבסיסי צה"ל.
"פעם קראנו לזה 'חארטושים': אלה היו כלי נשק מייצור עצמי, מעפנים כאלה. פלסטינים ייצרו אותם בשלהי האינתיפאדה השנייה וגם קצת אחריה, עד בערך 2006-2005. אלה היו רובים מאולתרים שהתבססו על הקראבין. הם היו יורים כדור אחד בקושי, ואז מעצור. הלוואי שהיום היינו מתעסקים עם חארטושים", אומר קצין ששירת באותה תקופה כמפקד בכיר באוגדת איו"ש. "היום, לא אפול מהרצפה אם נגלה גם מקלעי מאג ולא רק כלי נשק קלים. פשוט פספסנו תקופה שבה היינו צריכים להיאבק בתופעה. על כלי נשק ששימשו לפיגועים בשנים האחרונות – אמנם חלק קטן - היה ממש מספר צה"לי".
כ-300 פעמים מתחילת השנה פתחו מחבלים פלסטינים באש לעבר ישראלים ביהודה ושומרון. 300 חוליות חמושות או מחבלים בודדים, פי שלושה מבשנת 2021. 31 ישראלים נהרגו בתקופה זו, אבל המספרים הללו הם רק פרומו, טעימה לבאות. יש בצה"ל מי שמבקש להפסיק להתעודד מכך שהמוני פלסטינים לא יוצאים להפר את הסדר ולזרוק אבנים בצמתים: "מספיק ש-100 חמושים ייצאו ביחד, במקביל, לירות על ישראלים, ונהיה במקום אחר".
תיעוד מהפיגוע בעפרה השבוע: המחבל יורה לעבר רכב
מפת נתונים של פיקוד מרכז משקפת את התעוזה הפלסטינית בשימוש בנשק חם. היא כוללת את מספר הפעמים מתחילת השנה שבהן נפתחה אש לעבר כוחות צה"ל, לפי יישוב או עיר פלסטינית. טועה מי שחושב שמדובר רק במחנות פליטים כמו ג'נין ובלאטה או הקסבה של שכם. גם כפרים קטנים באזור רמאללה, טול כרם וסביב חברון ובית לחם הפכו כל פעולת מעצר שגרתית יחסית לקרבות ליליים עם חילופי אש בין חיילים למחבלים.
בצה"ל טוענים שכ-140 פלסטינים נהרגו מאש כוחות הביטחון מתחילת השנה, ושרובם המכריע היו מחבלים. ברשות הפלסטינים טוענים שהמספר גבוה יותר ונושק ל-200. כך או אחרת, מתהווה תופעה מידבקת ומתפשטת: יותר ויותר פלסטינים ששומעים על כניסת צה"ל לכפר או לעיר שלהם, באמצע הלילה וגם במהלך היום, כבר לא מסתפקים כבעבר ביידוי אבנים לעבר החיילים אלא משתמשים באש חיה. הם מוציאים את הרובה מהמחבוא, משמנים אותו ותופסים עמדה על גג קרוב.
התופעה יוצרת מעגליות שקשה לשבור, אלימות קטלנית שמזינה את עצמה. בחילופי האש הקבועים הללו נהרגים חמושים פלסטינים, וקרוביהם מבקשים לנקום בלילה שאחרי. הם יוצאים לירות על חיילים, וחוזר חלילה. וזה לפני ההתרעות הקשיחות על פיגועי נקמה או על תשתיות מאורגנות שמייצרת הריגת המחבלים.
"ועדיין, אנחנו פועלים בדיוק רב. בכל לילה בג'נין אנחנו יכולים להרוג, לפי כל הפקודות שמתירות, לפחות 20 חמושים", מחדד גורם בצה"ל. "תוסיף לזה את הפגיעה בביטחון האישי של פלסטינים רבים בגלל אובדן המשילות של המנגנונים בשומרון, ותקבל תופעה נרחבת של חמושים, לא מחבלים 'קלאסיים', שלוקחים את החוק לידיים כדי להגן על משפחתם. אין היום כפר שאין בו נשק".
חוסם העורקים לעצירת השטף
רק בשנה האחרונה התעוררה מערכת הביטחון ומנסה לחסום את הצפת השטחים בכלי נשק. ספק אם זה ישפר את המצב, אבל היא משתדלת לפחות לא להחמיר אותו. הבעיה הוגדרה ככזו שדורשת טיפול מיידי ברמה לאומית. שב"כ החל להיות מעורב בחקירת גניבות נשק ותחמושת מבסיסי צה"ל שבעורף, כולל שני המקרים הגדולים של השנים האחרונות - ממחנה צנובר בגולן ומשדה תימן שבנגב. הסיבה לכך היא כאמור זיקה מובהקת בין הגנבים הישראלים לבין סוחרי אמל"ח בשטחים וטשטוש הגבול שבין פלילי לטרור. לפני שלושה חודשים, בניסיון גנבת אמל"ח מבסיס אימונים בגולן, שסוכל בזכות לוחמות ערניות, הרכב הגנבים היה רב-לאומי: תאילנדי, פלסטיני וערבי אזרח ישראל.
יחידה מבצעית בשם מתיל"ן הוקמה כדי לבלום את הברחות הנשק מירדן, אך ההערכה היא שעל כל סיכול מוצלח שלה ככל הנראה יש הברחה מוצלחת. אלפי כלי נשק מהמלחמות הדועכות בסוריה ובעיראק הגיעו ליהודה ושומרון דרך האין-גבול בערבה.
חיפושים אחר גנבי האמל"ח מבסיס צנובר בגולן
(צילום: דוברות המשטרה )
"הקמנו חמ"ל משותף למשטרה, שב"כ וצה"ל כדי לרכז מאמץ נגד התופעה", אומר גורם במערכת הביטחון. "מתחילת השנה עצרנו 22 סוחרי אמל"ח ותפסנו 680 אמצעי לחימה שונים, מתוכם כ-290 בהברחות שסוכלו מירדן. חלק מכלי הנשק שתפסנו היו בכלל אמריקניים, מבסיסים שננטשו בעיראק ונפלו שלל, עד שהגיעו הנה. קשה לייבש את הביצה הזו, אבל ניתן להאט את האוטוסטרדה, בין השאר בסגירת הגבולות והמרחבים שהיו פרוצים בדרום הר חברון.
"מוקמים שם מכשולים חדשים עם אלפי חיישנים, מכ"מים ואמצעים שאנו פורסים בגבול ירדן. הגברנו את הפעילות הממוקדת בבקעה נגד התופעה והעמקנו את שיתוף הפעולה עם הצבא הירדני. גם סגירת קו התפר על ידי גדודי התגבור שנפרסו בו צמצמה התופעה ואנו רואים זאת בזינוק במחירוני הנשק הלא-חוקי. רובה שעלה כמה אלפי שקלים בודדים עולה כיום 60-50 אלף שקל. כדור בודד יכול להגיע לכ-50 שקל לעומת חמישה שקלים עד לפני שנה".
לפי צה"ל, יש מקומות ביהודה ושומרון שבהם 16-M מקורי נמכר כיום אף ב-100 אלף שקל, ורובה מוסב שכזה יכול לעלות 60 אלף שקל.
מבצעי "יורה ומלקוש"
על פי רוב מתאמנים חמושים פלסטינים בירי בוואדיות ליד בתיהם, או בשטחים הרריים וטרשיים. מפקד אוגדת איו"ש, תת-אלוף אבי בלוט, הציב לכוחותיו יעד: לתפוס 500 כלי נשק עד לסוף שנת 2022. עד השבוע, הנתון הסתכם בכ-430 כלי נשק וחלקי נשק, חלקם במחרטות שנתפסו. בפיקוד מרכז מכנים את המבצעים הללו, שהגיעו כנראה מאוחר מדי, "יורה ומלקוש". חלק מכלי הנשק שנתפסו הוסבו מרובי אוויר, אייר-סופר, לנשק תקני רק באמצעות החלפת המכלול.
בפיקוד מרכז מנהלים את המאבק בתופעה באמצעות ענף סיכולי מיוחד. עד כה ב-2022 הוא רשם 27 סיכולי הברחות של כלי נשק לעומת 13 בלבד ב-2021. "זו תעשייה שמגלגלת מיליוני שקלים, עם חוליות תצפית, מעקב, וטשטוש עקבות, ולכן אנו מרכזים את כל המודיעין במקום אחד, מנתחים את השטח ואת צירי ההברחות", מסבירים בצבא. במרדף האינסופי הזה, חוליות ההברחה בודקות לעיתים את השטח בהברחות קטנות, רק כדי לראות אם הוצבו להם מארבים.
לאוגדת איו"ש יש תוכניות אופרטיביות מסודרות ומעודכנות לתפיסות המוניות של כלי נשק, בדומה למבצעי הפשיטה על מחנות הפליטים בתחילת חומת מגן. אלא שהיום המודיעין לכוחות בשטח טוב יותר, וגם אמצעי הלחימה הטכנולוגיים. פשיטה שגדוד שלם ביצע לפני 22 שנה בג'נין, יכולה להתבצע כיום על ידי שני צוותים מסיירת. אלא שבצה"ל טוענים שהמחיר עדיין יהיה יקר, משום שהמבצע ידרוש 24-12 שעות סריקות אחר אמל"ח, תחת אש, ויכלול נפגעים רבים. גורם בצה"ל העריך השבוע ש"נהיה שם רק אחרי פיגוע גדול, משנה מצב, עם 15-10 הרוגים בלב הארץ".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אתגר הנשק ואיתור אמצעי הלחימה ביהודה ושומרון נמצאים במרכז העשייה בפיקוד המרכז והוגדרו כאחד מיעדיו של מבצע 'שובר גלים'. צה"ל מקיים פעילות מניעה נרחבת בסיכול הברחות כלי נשק ואמצעי לחימה המוברחים מירדן ומסיני והצליח בשנה האחרונה ללכוד מאות כלי נשק, רובים, אקדחים, רימוני יד ולבנות חבלה. באוגדת יהודה ושומרון מתבצעים מדי לילה ויום מבצעים לאיתור והחרמת אמל"ח המשמש את המחבלים בניסיונות לפיגועי טרור. המאמצים הטכנולוגיים וההנדסיים לסגירת 'קו התפר' גם הם מונעים מהמחבלים ניסיונות הברחת נשק לעורף ישראל במאמצים לפגוע באזרחי ישראל. בצה"ל מתקיימת פעילות ענפה גם באבטחת כלי הנשק, מחסני התחמושת והנשקיות בבסיסי צה"ל במסגרת פרויקט 'עין צופיה' וניכרת ירידה בגניבות נשק מצה"ל וכן יימשכו המאמצים גם למניעה וסיכול גניבות אמל"ח ותחמושת".
