אחריות אישית לאסון על ראש הממשלה בנימין נתניהו ולשורת בכירים במערכת הפוליטית ובמשטרה: ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון שבו נמחצו למוות 45 גברים, נערים וילדים פרסמה בצהריים (רביעי) את מסקנותיה על אודות הנסיבות שגרמו לטרגדיה. בדברי הסיכום לדוח נכתב: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכתובת שהייתה על הקיר ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו".
לעיון בממצאי הדוח המלא - לחצו כאן
לעיון בתקציר הדוח - לחצו כאן
לעיון בפרק שעוסק באחריות אישית - לחצו כאן
תגובת המשפחות לדוח ועדת החקירה
הוועדה ייחסה לשורת בכירים אחריות אישית לאסון. בנוגע לראש הממשלה נתניהו, ציינה הוועדה כי "היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו.
יחד עם זאת, הוועדה ציינה כי "על בסיס כל החומרים והעדויות שהוצגו לנו והתרשמותנו הישירה מהם, מסקנתנו היא שיש יסוד סביר לקבוע שנתניהו ידע כי אתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, וכי הדבר עלול ליצור סיכון להמוני המבקרים במקום, בפרט בל"ג בעומר. גם אם, לשם הזהירות, נניח כי לנתניהו לא הייתה ידיעה של ממש בעניין, בנסיבות הדברים היה עליו לדעת זאת".
עוד ציינו חברי הוועדה בהתייחסם לנתניהו: "על ראש הממשלה מוטלת אחריות לאתר באופן יזום, בעצמו או באמצעות מנגנונים מטעמו, נושאים המחייבים את טיפול משרדו ובמידת הצורך את התערבותו, בפרט חיי אדם. ודאי שחובה זו מתבקשת לאחר אסון הכרמל והאמור לגביו בדוח מבקר המדינה.
"בנסיבות המתוארות היה על ראש הממשלה לאתר את הצורך לטפל באתר קבר הרשב"י, בהיותו נושא מסוג זה; אם לא מלכתחילה, בוודאי לאחר שהנושא עלה שוב ושוב באופן המעיד בבירור על כך שהבעיות הקשורות אליו אינן נפתרות ושהן ממשיכות לסכן חיי אדם. כאלה הקשורים לסיכון חיי אדם. ודאי שחובה זו מתבקשת לאחר אסון הכרמל והאמור לגביו בדוח מבקר המדינה.
לסיכום עניין נתניהו, ציינו חברי ועדת החקירה: "מאחר שהגענו לכלל מסקנה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר קבר הרשב"י ועל הסיכונים שטמונים בכך למבקרים במקום, הרי שהיה עליו לפעול לתיקון הדברים. הצעדים שנקט בהקשר זה לא היו מספקים. כך במיוחד בהתחשב בכך שהיה ידוע לו שהחלטות ממשלה שהתקבלו בעניין לא יושמו".
חברי הוועדה הטילו אחריות אישית גם על השר לביטחון הפנים בעת האסון אמיר אוחנה, והמליצו שלא ימונה בעתיד לתפקיד זה. הם ציינו בנוגע ליו"ר הכנסת הנוכחי: "באירוע הנוכחי היה על אוחנה לברר את התפיסה הבסיסית של ההיערכות להילולה ולהתייחס אליה, תוך שהצפיפות והסיכונים שנובעים ממנה עומדים לנגד עיניו ("המה"). אלה לא דרשו התערבות בפרטי הביצוע המבצעי (האיך). כל שנדרש הוא לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש מענה שמבוסס על עבודת מטה מסודרת".
עוד צוין בנוגע לאוחנה: "גם אם במצב רגיל ניתן היה לקבל שהשר לביטחון הפנים אינו נדרש לשיקולים שעומדים מאחורי תפיסה מבצעית לקראת אירוע מסוים, בענייננו, לאחר שעלתה במהלך הדיון סכנת הצפיפות בחדות רבה כל כך, ולאחר שהובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה גם לאחר המענה שהמשטרה מתכננת, לא היה אוחנה יכול להישאר 'משקיף מן הצד'".
הוועדה התכוונה להמליץ על הדחת מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי מתפקידו, אך בשל המלחמה היא מותירה את מועד ההחלטה בעניינו לממשלה. "רנ"צ שבתאי אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך", ציינו חברי הוועדה.
עוד ציון בנוגע למפכ"ל: "אף כשעלתה האפשרות להגביל את כמות הקהל באתר עקב מגפת הקורונה, דחה אותה רנ"צ שבתאי וקבע עמדה נחרצת, לפיה מתווה הכולל הגבלה של כמות המבקרים בזמן נתון הוא מסוכן יותר מאשר קיום ההילולה ללא הגבלה. עמדה זו נקבעה מבלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת לבססה, ומבלי שנבחנו חלופות ודרכים פרטניות ליצירת הגבלה של כמות המשתתפים באירוע.
"רנ"צ שבתאי אישר את תוכנית המבצע כאמור, על אף שלא נתנה מענה ישים להתמודדות עם כמות הקהל והצפיפות המסוכנת שהיו צפויות בהילולה, ועל אף שלא כללה מנגנון יעיל לניהול הקהל או ויסות הקהל על סמך שיקולי בטיחות. המענים לסכנת הצפיפות שנכללו בתוכנית היו תגובתיים ולא מניעתיים, והתוכנית נסמכה באופן בלתי סביר על יכולת המפקדים בשטח לזהות מוקדי צפיפות מסוכנים באופן חזותי. זאת, בהסתמך על ניסיונם המבצעי בלבד, מבלי שהוכשרו לכך".
חברי הוועדה הוסיפו בנוגע לשבתאי כי "הכשלים המנויים לעיל היו מבין הגורמים שהובילו להצטברות קהל ברמת צפיפות קיצונית ומסוכנת במוקדים שונים בהילולה, ובכלל זה במהלך אירוע ההדלקה של חסידות תולדות אהרן, ולכך שהסכנה לא זוהתה מבעוד מועד ולא ניתן לה מענה. העובדה שההילולה הסתיימה בעבר ללא אבדות בנפש, אינה הופכת אותה לאירוע מוצלח. מעבר לכך, כפי שפירטנו, שבתאי ידע שהאירוע כרוך בסכנת חיים ממשית מדי שנה, ומידע זה כשלעצמו חייב אותו לבחון מחדש את ההנחות שביסוד תוכנית המבצע.
"לכאורה, הממצאים שפורטו היו מביאים אותנו להמליץ לסיים את תפקידו של רנ"צ יעקב שבתאי. ב-17 בינואר - בצוק העיתים על רקע המלחמה הוארכה כהונתנו כמפכ"ל בחצי שנה. בהתחשב בנסיבות מיוחדות אלה אנו מותירים לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו".
מטעם המפכ"ל נמסר בתגובה לדוח: "רנ"צ שבתאי תמך מלכתחילה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, והוא מכבד את ממצאי עבודתה. דוח הוועדה מיטיב לשקף את עומק ועוצמת הכשל בהתנהלות ארוכת השנים של כלל רשויות המדינה בקשר עם הסדרת אתר מירון.
"לצד האמור, הדוח מצא ליקויים בעבודת המשטרה בהכנות לאירוע מירון 2021, ורנ"צ שבתאי, כפי שפעל תמיד בכל תפקידיו, נוטל על עצמו את האחריות המלאה. רנ"צ שבתאי ביקש לסיים את תפקידו כמפכ"ל בראשית השנה הנוכחית, אך הוא נענה לבקשת הממשלה להמשיך בתפקיד נוכח מצב המלחמה. רנ"צ שבתאי יסיים את תפקידו, לאחר 40 שנות שירות במדים, ברגע שהממשלה תחליט על כך".
"מעורבותו הייתה מזערית ובלתי מספקת"
הוועדה הטילה אחריות אישית לאסון גם על השר לשירותי דת בזמן הטרגדיה יעקב אביטן, והמליצה שלא ימונה בעתיד לתפקיד שר. "מעורבותו של אביטן בכל הנוגע לניהול אתר קבר הרשב"י ולהסדרתו ובכל הנוגע להיערכות להילולת ל"ג בעומר באתר הייתה מזערית ובלתי מספקת, ודאי שלא ניתן לראות בה משום מימוש אחריותו בתור השר הממונה". קבעו חברי הוועדה.
הם הוסיפו: "כשנשאל אביטן על מעורבותו בניהול אתר קבר הרשב"י והסדרתו, הוא מסר בעדות הראשונה כי מעולם לא נאמר לו שהוא צריך לטפל בכך ושהעניין מצוי בתחום סמכותו. להבנתו, כך העיד, הוא היה צינור שהעביר כסף למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.
"אביטן לא פעל על פי אמות המידה המצופות מנושא משרה בכיר ולא מילא את תפקיד השר לשירותי דת בכל הנוגע לניהול אתר קבר הרשב"י והסדרתו, אף שדובר בנושא מרכזי בעל חשיבות רבה בתחום אחריותו של המשרד שבראשו עמד. גם בנוגע למעורבות בהיערכות להילולת ל"ג בעומר התשפ"א, מצאנו כי אביטן לא מילא את תפקידו. מעורבותו בעניין הייתה מעטה וחסרת משמעות של ממש".
הוועדה קבעה אחריות אישית לאסון למקבלי החלטות נוספים. בהתייחס למפקד מחוז צפון במשטרה בעת האסון שמעון לביא, צוין כי "לביא קיבל על עצמו אחריות מיד לאחר האירוע, ובהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו. בכך, סברה הוועדה, נהג לביא כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה".
בהתייחס למפקד מרחב עמקים במשטרה בעת האסון שלום אביטן, צוין כי "לכאורה הממצאים בעניינו היו מובילים להמלצה על סיום תפקידו כמפקד מרחב עמקים, אולם המלצה זו התייתרה לאור פרישתו של אביטן מהמשטרה".
על ראש חטיבת אבטחה ורישוי במשטרה בעת האסון מוריס חן, צוין כי "הוועדה הטילה על חן אחריות אישית והמליצה כי הממצאים והמסקנות בעניינו של חן יובאו בחשבון בכל דיון על קידום בדרגה או על שיבוץ לתפקידים בהמשך שירותו במשטרה".
בהתייחס למפקד תחנת נוף הגליל במשטרה בעת האסון אסף מנצור נכתב כי "הוועדה הטילה על מנצור אחריות אישית, וציינה כי לכאורה הממצאים בעניינו היו מובילים להמלצה על סיום כהונתו בתפקיד מפקד תחנת נוף הגליל, אולם המלצה זו התייתרה לאור פרישתו של מנצור מהמשטרה".
10 צפייה בגלריה
ניצב בדימוס לביא לצד המפכ"ל שבתאי. "נהג כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה"
(צילום: איתן גליקמן )
הוועדה המליצה כי שמואל פיאמנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז צפון במשטרה, יסיים את תפקידו ושלא יועסק בשום תפקיד שנוגע להילולה או למתחם מירון. בהתייחס לאסף שייך, קצין מודיעין ובילוש של תחנת נוף הגליל, הומלץ כי הוא לא יקודם בדרגה או בתפקיד במשך ארבע שנים ממועד הגשת הדוח. הוועדה סברה כי הממצאים בעניינו של ראש המועצה האזורית מרום הגליל עמית סופר חמורים במיוחד.
אחריות אישית לאסון הוטלה גם על מנכ"ל המשרד לשירותי דת בעת האסון עודד פלוס, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים הרב יוסף שוינגר, מהנדס הבטיחות של האירוע עאמר ח'ליליה, מנהל האבטחה הראשי של האירוע ראובן בן גל, מנהל האבטחה באירוע שמעון מלכא, ומנהל בפועל של פעילות עמותת "הכנסת אורחים" מאיר קרליבך.
10 צפייה בגלריה
חברי ועדת החקירה. מימין: שלמה ינאי, השופטת דבורה ברלינר ומרדכי קרליץ
(צילום: שלו שלום)
ועדת החקירה הממלכתית ממליצה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לחדש חקירות פליליות בעקבות האסון. בהרב-מיארה צפויה לקבל את ההמלצה על חידוש החקירות לאחר שתלמד את פרטי הדוח. חברי הוועדה ציינו כי "כדי להסיר ספק, הבהרנו כבר בשלב משלוח הודעות האזהרה כי מי שלא הוזהר אינו פטור בהכרח מאחריות. כאן המקום לציין כי קודם למינוי ועדת החקירה פתחו משטרת ישראל והמחלקה חקירות שוטרים בחקירות פליליות של האסון. ב-11 ביולי הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט להשהות לאותה שעה את המשך החקירות הפליליות.
"מעבר לגופי החקירה הפלילית, גם גופים אחרים, כגון אגף המשמעת במשטרת ישראל, גופי משמעת אחרים וגופים המסדירים תחומים מקצועיים, מוסמכים לבחון את עניינם של מעורבים שונים. בכל עת שהדבר נדרש הזכרנו כי אין בעבודת הוועדה כדי למנוע מהגופים הרלוונטיים לפעול, כל גוף בהתאם לסמכותו ולפי שיקול דעתו. עתה, כשנסתיימה עבודת הוועדה, אנו ממליצים כי הגופים הרלוונטיים יבחנו את הצורך בהפעלת סמכויותיהם. בפרט אנו ממליצים כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לשאלת חידוש החקירות הפליליות ומיצוין. עבודת הוועדה אינה הליך פלילי".
חברי ועדת החקירה ציינו בדוח כי "רבים מהממצאים היו גלויים וידועים לכול. גם התוצאה הקשה שהם עלולים להוביל אליה הייתה ידועה. כמו בטרגדיה יוונית, הסוף היה ידוע מראש. לא היה ידוע מתי זה יקרה, במשמרת של מי, או באיזה חלק באתר. לא ניתן היה לדעת איזה מחיר ייגבה, כמה חוגגים ישלמו בנפשם ובבריאותם, כמה משפחות ייוותרו שבורות. אך ברור היה שהאסון בוא יבוא.
"הדבר עלה שוב ושוב בחומרים ובעדויות: שנה אחר שנה חששו הגורמים המעורבים לקראת האירוע. שנה אחר שנה הם סיימו אותו באנחת רווחה, בתחושה שרק בנס לא נגרמו אבדות בנפש. כל שנה טמנה בחובה הזדמנות לתיקון, ובכל שנה מחדש ההזדמנות לא נוצלה. הגורם הישיר לאסון הוא מה שמכונת בספרות המקצועית 'תדחוקת קהל'.
"בעת ההדלקה ברחבת תולדות אהרן, אחת משתי ההדלקות הגדולות המתרחשות במהלך ההילולה, נוצרה במעבר גשר דב, ששימש יציאה ממנה, צפיפות קהל קיצונית. תנועת הקהל בו הואטה עד כדי עצירה מוחלטת, בעוד קהל המשיך לנסות ולצאת ממתחם ההדלקה דרך אותו מעבר. התוצאה הקשה הייתה לחץ פיזי עצום שנוצר על הקהל במעבר, שהביא לחנק ומוות של 45 אנשים".
הוועדה מנתה "גורמים תורמים" לאסון שהתגלו לחבריה במהלך עבודתה. בחלק זה של הדוח צוין כי "האסון הוא תולדה עקיפה של תופעות מערכתיות ושורשיות. הוועדה התרשמה כי לחצים פוליטיים השפיעו לרעה על הליך קבלת ההחלטות הנוגעות לניהול האתר ועל טיבן, ומנעו ניסיונות לשפר את מצבו. הם השפיעו על נושאים שונים: אי אכיפת דיני התכנון והבנייה במקום, העיכוב בגיבוש תכנית בניין עיר לאזור, היעדר הכרעה ברורה בעניין הגורמים האחראים לאתר קבר הרשב"י, כיצד התנהל אירוע ההילולה, ונושאים רבים נוספים".
"חלוקת הסמכויות העמומה הובילה להזנחת המקום"
עוד מצאה הוועדה כשלים בהימנעות מקבלת החלטות: "גורמים רבים עסקו באתר, אך חלוקת הסמכויות העמומה ביניהם הייתה כר למחלוקות רבות והובילה לשיתוק ולהזנחת המקום בפועל. דוגמאות לכך הן החלטות הממשלה אשר דנו שוב ושוב בטיפול באתר אך לא פתרו בפועל את המחלוקות סביב זהות הגורמים האחראים, או סוגיית מינוי מפיק לאירוע אשר עמדה במרכז מחלוקת מתמשכת בין משטרת ישראל לבין המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, והיעדר הכרעה בה הביא לכך שהאירוע נותר בלי גורם אחד הנושא באחריות".
בנוסף, חברי הוועדה התייחסו להיעדר משילות. על כך צין כי "בנייה בלתי חוקית ומסוכנת נפוצה במקום כמעט באין מפריע. המועצה האזורית מרום הגליל והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כמו גם גורמים אחרים ברמה הארצית, לא פעלו לאכוף את החוק והסדר במקום, וכך 'בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה'. כפי שהגדיר זאת בפשטות ראש המועצה האזורית מרום הגליל בעדותו בוועדה: האתר התנהל כ'אקס טריטוריה".
בדוח נאמר כי הוועדה זיהתה "קיבעון מחשבתי", וציינה: "דוגמה בולטת לאותו קיבעון מחשבתי מצאה הוועדה בנקודת המוצא להיערכות המשטרה להילולה, לפיה לא ניתן להגביל את כמות הקהל באירוע. ניסיונות להבין על איזו תשתית נבנתה תפיסה מבצעית זו לא צלחו, והתברר כי מעולם לא נערכה עבודת מטה מקצועית וסדורה בעניין. למרות זאת גורמי משטרה התייחסו להיעדר אפשרות להגביל קהל כאל נתון שאין עליו עוררין".
את החלק של "מראית עין" סיכמו חברי הוועדה במילים: "בפשטות 'ישראבלוף'". הם הדגישו כי "מסמכים רבים נכתבו ונחתמו בלי שהייתה שום כוונה ליישם את הכתוב בהם. המעורבים ידעו שבמסמכים כתוב א' אך בפועל נוהגים ב', ושהנייר נועד לעמידה פיקטיבית בכללים ותו לא. דוגמאות בוטות הן מגבלת הקהל שנכתבה מדי שנה בתכנית הבטיחות, בעוד לכל היה ידוע שהמספר יישאר על הנייר בלבד, או בכך שרישיונות עסק לאירועים שונים בהילולה הונפקו בדיעבד, לאחר שהאירוע הסתיים".
בדברי הסיכום לדוח צוין כי "הוועדה סבורה כי לדפוסים לקויים אלו הייתה תרומה משמעותית לנסיבות שהובילו בסופו של דבר לאסון. הם לא אפיינו רק את השנה שבה התרחש האסון ולא היו נחלתו הבלעדית של אדם מסוים או גוף כלשהו. הם התקבעו בכל הנוגע לאתר קבר הרשב"י במשך שנים ארוכות והשפיעו על כל המעורבים בכל הדרגים.
"כדי למנוע את האסון נדרשה תרבות מתוקנת. נדרשו נושאי משרה וגופים הפועלים בראש ובראשונה מתוך חובת נאמנות להיותם שליחי ציבור – באחריות ובמקצועיות, נושאי משרה הנוהגים לפי הכלל הבסיסי ש'במקום שאין איש - השתדל להיות איש'. נושאי משרה הפועלים בחרדת קודש כדי לממש כראוי את האחריות והסמכות שניתנו בידם לטובת הציבור ולשלומו. זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור".
יולי 2022: עדות רה"מ נתניהו בוועדת החקירה
(צילום: אלכס גמבורג, דוברות ועדת החקירה)
האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה אירע במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר ב-2021. ההרוגים נמחצו עקב דוחק כבד בקהל החוגגים בהר. מותם של 38 מההרוגים נקבע בשטח, ובהמשך הודיע בית החולים זיו בצפת על מותם של שאר הנספים באסון.
כמה דקות לפני האסון העריכה המשטרה כי כ-100 אלף בני אדם נמצאים בהר מירון. ב-0:30 הודלקה מדורת האדמו"ר מחסידות תולדות אהרן. 15 דקות לאחר מכן החלו רבים לצאת מהרחבה דרך המעבר הצר הפונה מזרחה, דרומית למבנה קבר הרשב"י. חלקו הראשון של המעבר היה משטח עשוי מתכת. חלק מהניצולים סיפרו כי המשטח היה חלקלק בשל רטיבות.
בהמשך הפך אותו שביל ממשטח מתכת למדרגות אבן. זה המקום שבו החלו האנשים שהגיעו מלמעלה ליפול אל החלק התחתון של המדרגות, בעוד אלה שמאחוריהם נפלו עליהם. כמה דקות לאחר מכן הופסקה המוזיקה בהר, וכוחות ההצלה קראו לאנשים שהיו במעבר לעלות למעלה. בהמשך נשמעה קריאה ברמקולים: "כוחות הצלה, הביאו ציוד כבד, תפתחו מעבר בכל האורך לכוחות הביטחון, להביא ציוד החייאה, דפיברילטורים. מי שנמצא ליד כוחות הצלה, נא לעזור להם לעבור".
ביוני 2021, בישיבתה הראשונה של ממשלת בנט-לפיד, הוקמה ועדת החקירה הממלכתית לבחינת האסון. נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דאז, מרים נאור, מונתה לעמוד בראש הוועדה. חמישה חודשים לאחר מכן הגישה הוועדה את דוח הביניים. הוועדה המליצה בין היתר להגביל את מספר המשתתפים בהילולה, לקיים הדלקה מרכזית אחת בטקס קצר, במקום כ-20 כפי שהיה נהוג עד האסון, וגם למנות שר אחראי לאירוע באופן מיידי.
השופטת נאור נפטרה בינואר 2022, ובמקומה מונתה השופטת דבורה ברלינר לעמוד בראש הוועדה. בשלב הראשון של הוועדה העידו 144 עדים. כולל ראש הממשלה בעת האסון והיום, בנימין נתניהו. נאספו החומרים של הוועדה, נגבו עדויות מעשרים וחמישה עדים נוספים. כמו כן אספה הוועדה חומרי חקירה רבים ממקורות שונים ואלה נבחנו ונותחו. בנוסף, קיימה הוועדה מספר סיורים באתר קבר הרשב"י במירון.
נתניהו העיד בפני הוועדה ביולי 2022. הוא נשאל "האם בתור מי שעמד בראש המערכת במדינה כ-12 שנים, אתה מרגיש שיש לך אחריות ציבורית לאסון הזה?" נתניהו לקח אחריות רק על נושא ההקפדה על הנחיות הקורונה: "אני לא יכול לקחת אחריות על מה שאני לא יודע. אני לוקח אחריות על הנושא האפידמיולוגי שעמד בפניי, ובזה טיפלתי".
חודש לאחר מכן שלחה הוועדה הודעות אזהרה ל-18 בעלי תפקידים שונים ובכללם ראש הממשלה נתניהו, השר לביטחון הפנים דאז אוחנה, השר לשירותי דת בזמן האסון אביטן, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב שבתאי, מפקד המחוז הצפוני במשטרה דאז לביא ושורת בכירים נוספים.
האזהרות נשלחו לגורמים שעלולים להיפגע מן החקירה או מתוצאותיה. לאחר מכן המוזהרים שרצו קיבלו הזדמנות להופיע שוב בוועדה. נתניהו ויתר על זכותו להעיד בשנית. על נתניהו כתבו חברי הוועדה בהודעת האזהרה: "מי שכיהן כראש הממשלה במשך יותר מ-12 שנה, ידע - או שהיה עליו לדעת - כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל במשך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר".
