בכנס לשכת עורכי הדין באילת היום (ראשון), עסקו בפנאל בבג"ץ "עילת הסבירות" ובהליכים נגד ישראל בהאג ומשמעותם, ובקשר שבין המהפכה המשפטית למעמדה של ישראל בעולם היום.
הכנס באילת
(צילום: לשכת עורכי הדין)
שופט העליון בדימוס חנן מלצר הסביר על ההליכים בהאג: "דמיינו לעצמכם מה היה קורה עם חוק הסבירות היה עובר. עד עכשיו, בגלל עקרון המשלימות (שקובע כי בית הדין הבינלאומי ידון בהפרת דין רק אם המדינה המעורבת אינה מסוגלת או אינה רוצה לנהל בעצמה הליך ראוי, ג"מ וט"צ), לא התערבו בהאג. אבל אלו שרצו לפגוע בעצמאות מערכת המשפט הצליחו להוריד את הדימוי של מערכת המשפט בישראל. התובע בהאג, שרוצה להעמיד לדין את ראש הממשלה ושר הביטחון, הסביר במסגרת ההנמקה שלו לצו המעצר שהוא מכין שמערכת המשפט בישראל היא פחות חזקה ממה שהייתה קודם. מאיפה הוא למד את זה? מכל האיומים על מערכת המשפט, שהחלישו את הדימוי שלה".
לאחר מכן התייחס מלצר לעקרון המשלימות, שאומר שבית הדין נכנס לפעולה רק אם המדינה לא רוצה או לא יכולה לפעול כדי לטפל במקרים בעצמה. לדבריו, "עקרון המשלימות עדיין יהיה טענת הגנה של ישראל בהאג". הוא הוסיף: "מדינת ישראל בחרה באהרן ברק לייצג אותה. היא חבה לו תודה גדולה. מי שייעץ לא להופיע בבית הדין יכול לתאר מה היה קורה אם לא היינו מופיעים שם - מזמן היו מוציאים צו להפסקת המלחמה". מלצר ציין גם כי בבג"ץ אישרו את הוראות הפתיחה באש של הצבא, "אבל היום אף אחד לא קורא. אמרו ההפך (בהאג, ג"מ וט"צ), היפוך מוחלט לגבי מה שעשינו".
2 צפייה בגלריה
מלצר: "אלו שרצו לפגוע בעצמאות מערכת המשפט הצליחו להוריד את הדימוי שלה"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
בכנס השתתף גם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שאמר כי "לא היה דבר וחצי דבר בחוקי הרפורמה שנגע בהליך הפלילי ובעקרון המשלימות. מערכת המשפט אוכפת את דיני המלחמה ומטפלת במקרים של פגיעה בחפים מפשע וחיילים שפועלים שלא כדין. אבל בשנייה שמטריית ההגנה המדינית של ארה"ב נסדקה - כי לביידן יש בחירות ובייס מסוים שהוא מפחד ממנו - מיד ראינו את התוצאה, כולל סנקציות של 'אלימות מתנחלים' - שיש שם אנשים שאין להם אפילו תיק פלילי".
רוטמן הוסיף: "כלומר, יש גופים שעובדים מבוקר עד ערב להוציא את דיבת מערכת המשפט ואת ישראל כולה. אני אומר בצורה מפורשת - בנושאי עקרון המשלימות יש חשיבות למערכת המשפט הישראלית החזקה. אבל אין תקדים בעולם לבית משפט שמתערב בלוחמה תוך כדי מלחמה. יש שופטת עליון שמסרה לעולם את שמות הקצינים שלנו בעזה. הדבר הזה חושף אותנו לסנקציות".
על חשבון הנפש בעקבות אירועי 7 באוקטובר ענה רוטמן כי "קודמיי במפלגתי צעקו שאם ננטוש את עזה זה מה שייצא. אמרו לפעול חזק נגד החמאס ולא לחכות. חשבון הנפש שלי - שלא צעקנו מספיק חזק". בהמשך תקף רוטמן את המשנה ליועמ"שית: "את גיל לימון המשפט לא מעניין. הוא רוצה שלמרות שאין אמון בין הממשלה ליועמ"שית שלא יהיה אפשר לפטר אותו, למרות שהוא מחבל אקטיבית בעבודת הממשלה. רוצה שהשופטים יגנו עליו".
2 צפייה בגלריה
"אין תקדים בעולם לבית משפט שמתערב בלוחמה תוך כדי מלחמה". רוטמן
(צילום: לשכת עורכי הדין)
בהמשך הסביר לימון כי "אם אין מערכת אכיפת חוק עצמאית וחזקה אין דרך לעצור את ההליכים הבינלאומיים. ההלי שמתקיימים בהאג - בזויים בעיניי. הטענה שישראל מבצעת השמדת עם היא בלתי קבילה, וההשוואה בין רבי מרצחים שיזמו טבח לבין ראש הממשלה ושר הביטחון בעיניי חסרת כל ביסוס. היו הליכי עבר - דוח גולדסטון עם פנייה לבית הדין, היה אירוע המשט הטורקי, והוגשה תביעה. התובעת בהאג התייצבה לצד ישראל כי השופט טירקל - שופט מכובד עם משקיפים - חקר את זה. הצעת החוק לביטול עילת סבירות - אחת המטרות הייתה להחליש את מערכת אכיפת החוק. בדיוני הוועדה של ח"כ רוטמן השיבו כי אם עילת הסבירות תעבור תוכל להיות מפוטרת היועמ"שית".
ח"כ אפרת רייטן מהעבודה אמרה כי "אין נשיא לבית המשפט העליון עדיין. ההחלטות בוועדה לא מתקבלות על פי החוק. הניסיון להשפעה פוליטית והחלשת בית המשפט דה פקטו מתקיים. צלצלנו בפעמונים שאתם (רוטמן) מחלישים את האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. מומחים משפטיים בינלאומיים אמרו 'עצרו'. הם לא עצרו, וזו בכייה לדורות. למרות שגם אהרון ברק זכה לקיטונות בוז, לעג והסתה אישית-מקצועית בצורה בלתי נסלחת השנה הזו - הוא נשלח לשם על ידי ראש הממשלה, ששתק כשביזו אותו. ברגע האמת הלוחמים בחזית המשפטית עשו עבודה מצוינת".
עו"ד נדב ויסמן, מראשי הגלימות השחורות שנאבקו במהפכה המשפטית, הסביר: "אנחנו צריכים נשיא בית משפט עליון. אם לא היו פוסלים את חוק הסבירות, לא הייתה עכשיו דמוקרטיה". פרופסור גידי ספיר יצא נגד פסיקת עילת הסבירות, וטען כי ההחלטה התקבלה בחיפזון. לדבריו, "רוב שופטי העליון לא בקיאים בתחום החוקתי".
