"הזמנת אותי ארבע פעמים לבלפור", התפרץ בשבוע שעבר ח"כ מנסור עבאס לדבריו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו במליאת הכנסת נגד תקציב המדינה. בדבריו הגיב עבאס לטענת נתניהו שהתקציב שאישרה הממשלה נועד כדי לרצות אותו. נתניהו, שניחן ביכולת רטוריות מרשימות, נראה מופתע ואף מובך מהתפרצותו של עבאס, כשהוא מגמגם ולא יודע איך להגיב.
בימים האחרונים החל קמפיין מכוער ברשתות החברתיות בשם "מס עבאס", כשחלק מהח"כים בליכוד ושופרות נתניהו בתקשורת מהדהדים את צמד המילים הנ"ל ללא הפסקה, בטענה שהממשלה הולכת להשקיע מיליארדים בחברה הערבית. בליכוד מקפידים להציג כל השקעה בציבור הערבי שהוזנח וסבל במשך עשרות שנים מאפליה מוסדית כמס חדש שאזרחי המדינה הולכים לשלם. אגב, כשממשלות נתניהו גבו מסים מהאזרחים הערבים והשקיעו אותם בהקמת יישובים יהודיים או בהתנחלויות זה גם הוצג כסוג של מס חדש?
הרשו לי תחילה לספר לכם שהשימוש בביטוי "מס עבאס" הוא לא פחות מאשר ביטוי אנטישמי נגד האזרחים הערבים. רק דמיינו שבארה"ב או באירופה היו יוצאים נגד תקציבים המיועדים לציבור היהודי ומציגים אותם כמס על שמו של חבר קונגרס או חבר פרלמנט יהודי כזה או אחר. מה היו התגובות בארץ? ללא צל של ספק המילה אנטישמיות הייתה מככבת ללא הפסקה, ואותו נתניהו – שהכשיר במו ידיו את עבאס לישיבה בקואליציה – היה רץ לצייץ בטוויטר בעברית ובאנגלית נגד אותה מדינה ואותו ביטוי אומלל.
מה הבעיה להשקיע גם באזרחים הערבים? האם זה לא אמור להיות מובן מאליו שהמדינה תפעל לרווחת אזרחיה ותשקיע בביטחון, בתשתיות, בחינוך ובבריאות כלל אזרחיה?
וכאן נשאלת השאלה: מה הבעיה להשקיע גם באזרחים הערבים? למה מה שאמור להיות עניין של שגרה בכל מדינה מתוקנת נתפס מלכתחילה כהישג של מפלגה כזו או אחרת או כצעד חריג ויוצא דופן של הממשלה? האם זה לא אמור להיות מובן מאליו שהמדינה תפעל לרווחת אזרחיה ותשקיע בביטחון, בתשתיות, בחינוך ובבריאות כלל אזרחיה?
אולי התשובה טמונה במסר הסמוי והגלוי שניסו להשריש כאן במשך שנים והוא שאזרח ערבי הוא אאוטסיידר ואינו שווה בין שווים, בין אם באמצעות חקיקה נגד אזרחים ערבים או בין על ידי הדרתם כמעט מכל עמדה משפיעה במדינה. האם מישהו מכם תהה למשל למה אין אף מנכ"ל ערבי במשרדים הממשלתיים?
עפיף אבו מוךצילום: עמית שעללא פחות עצוב זה לראות את שתיקת הכבשים ברוב כלי התקשורת כשבליכוד מהדהדים ללא הפסקה את השקר הגס שמדובר במס שהמדינה מטילה כדי להשקיע בציבור הערבי, שתיקה שלוקחת אותי שנתיים אחורה לקמפיין שהוביל אותו נתניהו נגד הציבור הערבי בטענה ש"גנץ יקים ממשלה עם הערבים", רחמנא ליצלן. שלא לדבר על קמפיין ההתנערות שהוביל בזמנו בני גנץ מהאזרחים הערבים כשיועציו מוכרים לו שזה יביא לו ראשות ממשלה, או על יאיר לפיד, שמקפיד מאז כניסתו לחיים הפוליטיים שלא לשלב אזרחים ערבים ברשימתו.
האם מישהו מהם אותגר פעם למה הם עושים זאת? האם השתיקה הייתה נמשכת לו היה מדובר בנשים ולא בערבים? סביר להניח שלא. בסוף כל זה מביא אותנו לנקודת ההנחה שהתרגלנו אליה כאן והיא: אזרח ערבי הוא אזרח משני ושולי.
- עפיף אבו-מוך הוא איש הייטק ויוזם שבתרבות בחברה הערבית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
