ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, תקף בחריפות את שר המשפטים יריב לוין מבלי לציין את שמו. "אנו עדים ליוזמות לשינויים מרחיקי לכת בסמכויות בתי המשפט, אשר נועדו לפגוע בעצמאותם", אמר השופט פוגלמן בנאומו האחרון טרם פרישתו בשבוע הבא מהתפקיד, בכנס "עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה" שנערך ביום שני בפרנקפורט.
אחרי שבג"ץ חייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, הודיע שר המשפטים בתחילת השבוע בצעד מחאה כי הוא מציע את כל 12 שופטי העליון כמועמדים לתפקיד. 10 מהשופטים, פרט למיועד לנשיא בית המשפט העליון בשיטת ה"סניוריטי" השופט יצחק עמית וכן השופט יוסף אלרון, הודיעו על הסרת מועמדותם. לוין טוען כי החוק "ברור מאוד" ולכן הוא ידון בהתנגדויות הרבות שהוגשו ביחס לכל המועמדים.
השופט פוגלמן, שנושא בתפקיד ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון מאוקטובר בשנה שעברה, אמר בכנס בגרמניה: "אין זה סוד כי בשנים האחרונות ספינת הרשות השופטת שטה על מים סוערים. אנו עדים ליוזמות לשינויים מרחיקי לכת בסמכויות בתי המשפט, אשר נועדו לפגוע בעצמאותם ולקריאות מצד אנשי ציבור שלא לקיים פסקי דין של בית המשפט העליון.
"חרף האתגרים הללו, הרשות השופטת בישראל שומרת על עצמאותה ועל יציבותה. גם כיום, אנו ממשיכים לפעול לטובת הציבור ללא מורא ובהתאם לציווי המקראי לשופטים: 'לא תגורו מפני איש', ובהתאם למורשת של שופטי ישראל מאז קום המדינה. היום, כמו אז, שופטי ישראל פועלים ללא לאות כדי להגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם".
יריב לוין אודות העתירה נגדו מטעם בג"ץ
(צילום: דוברות השר יריב לוין)
פוגלמן הוסיף שהרשות השופטת בישראל היא "חומת המגן" של החוקה. עם זאת, הוא הביע דאגה מההתפתחויות של השנים האחרונות והתגברות התופעה של זילות בחוקי היסוד ושחיקה במעמדם. השופט הוסיף כי דמוקרטיה בהיבטה הפורמלי, מזוהה עם עיקרון ריבונות העם, אך אין זה תנאי מספיק.
לדבריו, "היבט מרכזי נוסף לקיומה של דמוקרטיה הוא קיומם של עקרונות מהותיים, שכוללים את זכויות האדם; שלטון החוק הפורמלי והמהותי; הפרדת הרשויות; והעצמאות השיפוטית. משטר אשר שולל עקרונות מהותיים אלה – אינו משטר דמוקרטי".
פוגלמן ציין עוד כי בשל התפתחויות הפוליטיות, ברבות השנים מצויה המדינה ללא חוקה כתובה שלמה. הוא הביע דאגה מהמצב היום שבו קיימת לדבריו "שליטה יוצאת דופן" של הרוב הפוליטי בהליך החקיקה שמעורר את החשש כי במקום תכנון חוקתי ארוך טווח, חוקי היסוד יכוננו בהתאם לאינטרסים פוליטיים מידיים, באופן שיגרום לפגיעה קשה בסדר החוקתי.
"אין מדובר בחשש תיאורטי בלבד, ובשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של זילות בחוקי היסוד ושחיקה במעמדם", אמר פוגלמן. "בעוד שבעבר היה מקובל לחוקק את חוקי היסוד בהסכמה רחבה, בשנים האחרונות מתגברת המגמה לקדם את כינונם ואת תיקונם של חוקי היסוד באמצעות רוב פוליטי מצומצם. בנוסף, קצב השינויים החוקתיים בישראל הוא הגבוה בעולם".
לדבריו, "מאז שנחקק חוק היסוד הראשון בשנת 1958 ועד לחודש ינואר 2023, נערכו 139 שינויים בחוקי היסוד. רק בעשור האחרון כנסות ישראל כוננו ותיקנו את חוקי היסוד עשרות פעמים, לעיתים בהליכים מזורזים ותוך שימוש בפרקטיקות פרלמנטריות שונות כגון משמעת קואליציונית". פוגלמן סבור כי על-מנת שניתן יהיה להגן על החברה, פעם אחר פעם נאלץ בית המשפט העליון לעמוד על הבעייתיות הרבה שמעוררת הקלות שבחקיקת חוקי היסוד ובשינוים והקלות שבה משנים את ההסדרים שאמורים להיות תשתית החוקה הישראלית.
לדעת השופט פוגלמן, הקלות שבחקיקת חוקי היסוד ובשינוים הקרינה גם על מידת הריסון של בית המשפט העליון, בבואו לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד שנחקקו תוך ניצול קלות זו. "בפסיקת בית המשפט פותחו שני ענפים עיקריים של ביקורת שיפוטית על-מנת להבטיח מענה אפקטיבי במצבי קיצון שכאלה", אמר פוגלמן.
הכנסת אינה "כל יכולה"
לקראת פרישתו הבהיר פוגלמן כי בית המשפט העליון פסק כי הכנסת כרשות מכוננת אינה "כל יכולה", וכי אין בסמכותה - אף לא בחוק יסוד - לשלול או לסתור חזיתית את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לדבריו, "נקבע כי בית המשפט העליון מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד, וכי במקרים חריגים וקיצוניים מוסמך בית המשפט להכריז על בטלות חוק יסוד שיש בו משום חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת".
לסיום דבריו אמר השופט פוגלמן כי בפסק הדין ששלל את ביטול "עילת הסבירות", הודגש הכוח חסר תקדים שמצוי בידי הממשלה הישראלית, שנעדרת מנגנונים לביזור הכוח הפוליטי שמקובלים במדינות דמוקרטיות אחרות. "הובהר כי במצב דברים זה, הביקורת השיפוטית היא המנגנון האפקטיבי היחיד שיש בו כדי להגביל באופן ממשי את הכוח הריכוזי של הרוב", אמר פוגלמן, "ומשכך פגיעה משמעותית בסמכויות בתי המשפט עשויה לסתור באופן חזיתי את מאפייניה הדמוקרטיים של המדינה".
