יום הולדתו ה-54 של עופר קלדרון חל היום (שני), אך במקום לציין אותו בפיקניק יחד עם ארבעת ילדיו, הוא מציין אותו במנהרה חשוכה ודלת חמצן ברצועת עזה. בשנה שעברה, ימים לפני שחרורם של שניים מילדיו שנחטפו איתו מביתם בקיבוץ ניר עוז, סהר וארז, עופר ציין את יום הולדתו ה-53, וידע שמתנתו היא חזרתם הביתה של שני ילדיו.
"עופר הוא טיפוס מאוד חם, מאוד ביתי" מספר בן דודו של עופר, אייל קלדרון. "הוא אבא מאוד נוכח, וזו לא קלישאה. יש לו ארבעה ילדים מדהימים והוא נוכח בחייו של כל אחד ואחד מהם. אתמול הבת שלו גאיה סיפרה בכיכר החטופים לקראת יום ההולדת של עופר שבכל פעם שהם חגגו לאחד מבני המשפחה הם פתחו את היום עם עוגה שחיכתה על השולחן, בלונים ומתנות מכל אחד. מיד אחרי זה הם יצאו לפיקניק בטבע, או עשו על האש. עופר הוא בן אדם של מרחבים ושל טבע. כשהוא לא רוכב על האופניים עם הנבחרת שלו הוא מטיס טיסנים. זה איש שהדבר הכי אנטיתזה לו זה להיות במעמקי מנהרות גיהינום".
אייל אמר עוד: "זה הכי הפוך ממה שהוא מייצג ורגיל. עופר הוא מסוג האנשים שגם אם לא דיברת איתם שנה, בתוך רגע של שיחה אתה לא תרגיש הבדל. גם אם יש מרחק בין השיחות, השיחה קולחת באופן מיידי. כשהוא נכנס לחדר אתה מיד מחייך ולא מבין למה. הוא מפיץ אור בחדר, מקליל את האווירה. הוא ממש לא רק 'החטוף', הוא לא 'פוסטר', ממש לא, הוא אדם חי ונוכח, וכל כך מורגש בכל מקום שהוא נמצא בו. אני בטוח שגם במנהרות הוא מתנהג ככה".
מה סיפרו לכם עליו השבים?
"אנחנו יודעים מכל החטופים ששבו והיו איתו שהוא עזר להם הרבה ועזר להם לשמור על אופטימיות. ממש כמה ימים אחרי שסהר וארז שוחררו הביאו את שני גורן לאזור שבו הוא היה במנהרות. הוא נראה אופטימי, אמר לה 'אני אכין לך אוכל ממה שיש לי פה', והוסיף שהוא בטוח שעוד יומיים-שלושה גג הוא יוצא משם. זה היה ביום הולדת ה-53 שלו. 360 יום עברו מאז. המשפט האחרון שסהר שמעה ממנו כשנפרדו היה 'תילחמי עליי, אני לא רוצה למות במנהרות', וזו ילדה שהיום היא בת 17 וסוחבת על עצמה שנה שלמה של המשפט הזה. שום דבר מזה ילדה בגילה לא צריכה לשמוע מאחד מההורים שלה, ובטח שלא לסחוב את זה על עצמה כל כך הרבה זמן. היא חיה עם זה ואנחנו חיים עם צו השמיים שהוא הוריש לה ולנו. אנחנו נלחמים ולא מפסיקים לרגע זו, החובה שלנו פשוט להחזיר אותו כמה שיותר מהר".
איך מרגישים סהר וארז, שהשתחררו היום לפני שנה?
"הם אפילו לא התחילו את תהליך השיקום. הם עדיין במצב של הישרדות זמנית, הם לא יוכלו לעשות את זה עד שעופר חוזר. הם השתחררו ביום האחרון לרשימות והיו בסטרס של 'אם כן ואם לא'. ידענו שהם אמורים להיות ברשימה ואני הייתי בטוח שעוד שבוע-שבוע וחצי עופר גם יחזור, ונחגוג לו איתם. מקבלי ההחלטות שלנו לא מבינים מה המשמעות של ההחזרה של החטופים לחברה שלנו, לקהילות שלנו. מדברים על כל מיני סיכונים ביטחוניים, אבל הם מהווים את הסיכון הגדול ביותר, שזה שלמות החברה הישראלית".
מה תאחל לעופר?
"עופר – הלוואי שתקרא או תשמע או תראה את האנרגיות שאנחנו שולחים אליך ביום ההולדת הזה. תדע שאנחנו לא מוותרים לרגע, נשבעתי לילדים שלך שלא אוותר ואני רוצה שתדע שכולנו משפחה מאוחדת ומחוברת ביחד כאגרוף אחד חזק, ועושים הכל ונמשיך לעשות הכל כדי להחזיר אותך אלינו ולילדים האוהבים שלך, סהר, ארז, גאיה, רותם וכל המשפחה האוהבת שלך. אתה תחזור, תשתקם ותעזור בשיקום של כולנו. אנחנו נפיץ את האור הרחב והבוהק שלך בעולם עד שתחזור, ואתה חייב לחזור, כי העולם חייב את החום והעליזות והשמחה שאתה מפיץ. אתה רק צריך להמשיך לשרוד ואנחנו בדרך אליך ונגיע".
