אחרי שנה בלבד בתפקיד, הודיע אתמול (שני) אבי ניסנקורן על התפטרותו מתפקיד נשיא התאחדות המלונות בישראל, לטענתו בעקבות "דרישה בוטה משר התיירות חיים כץ בשיחות מול בכירים בענף כי אסיים את כהונתי". ניסנקורן טוען כי הדבר נעשה כיוון שבעבר לא הצביע בעד מתן חסינות לכץ. כשר המשפטים לשעבר, ניסנקורן קושר בין הלחצים של כץ למצב הפוליטי ולממשלה החדשה. "התנהלות זו מהווה חלק מליקוי מאורות גדול אשר כרגע משחיר את החברה הישראלית, ומאיים על קיומה הערכי והדמוקרטי", כתב במכתב ההתפטרות שלו.
שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, למה התפטרת מתפקיד נשיא התאחדות המלונות?
"שר התיירות חיים כץ פנה לבכירים בהתאחדות בתי המלונות ודרש להביא לסיום התפקיד שלי. הסיבה היחידה הייתה שלא הצבעתי בעד בקשת החסינות שלו בוועדת הכנסת כאשר כיהנתי כיו"ר הוועדה. זה נאמר גם בצורה הברורה ביותר - ההחלטה שלי לא לתת לו חסינות מהעמדה לדין. עשיתי את זה כי זו הייתה חובתי, וזו גם הייתה עמדתו של היועץ המשפטי של הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה וגם עמדתי המהותית שלא לתת לו חסינות".
איך אתה יודע שזאת הייתה הסיבה של חיים כץ בדרישה שלו להפסיק את כהונתך?
"איך אני יודע? זה נאמר בצורה ברורה על ידי חיים כץ לבכירים בענף המלונאות. אין גם שום סיבה אחרת, כי לא היה בינינו שום עימות אחר בעבר. זו חציית קו אדום, זה מהלך לא לגיטימי בעליל. אני לא מקבל את זה בצורה מוחלטת, אבל החלטתי לא לקחת את בתי המלון כבני ערובה בגלל אותם חציית קו אדום, שיקולים זרים ודרישה לא לגיטימית של שר התיירות. אנחנו לפני תקציב, חוק הסדרים ושיתוף הפעולה עם משרד התיירות הוא חיוני. עדיין זה לא ממעיט מחומרת הנושא. אני נבחרתי לתפקיד ברוב של 76% אבל החלטתי שאני לא מוכן לקחת אותם כבני ערובה. זה פשוט מזעזע לחשוב לאן המדינה הזו הולכת, וככה נראה המצב היום במדינה".
5 צפייה בגלריה
"אין קשר לדיון החסינות, אלא להיסטוריית הבגידות של ניסנקורן בשותפיו"
(צילום: משה מזרחי)
השאלה אם ההתפטרות שלך היא לא כניעה לאותה חציית קו אדום, אם הייתה כזו.
"אני את המאבקים העקרוניים שלי תמיד אעשה. אבל אני לא מוכן לקחת סקטור שלם כבן ערובה. הענף הזה רק יצא עכשיו ממשבר הקורונה, הוא חווה שנים קשות מאוד. אני מקובל מאוד בקרב המלונאים, אבל אני לא מוכן שהם ייפגעו ויינזקו בגלל שיקולים זרים. הענף הרבה יותר חשוב ממני. מי שצריך לעשות חשבון עם עצמו זה קודם כל שר התיירות".
אתה מתאר פעולה שריח של איום מאפיוזי נודף ממנה.
"אני נותן את העובדות. כל אחד שיחליט כמו מה זה נראה לו. אין שום עובדה אחרת. אני מתאר את המצב. מדובר בשר תיירות שדרש את הזזָתי מהתפקיד רק בגלל שלא הסכמתי לתת לו חסינות. זה הסיפור. אין משהו אחר".
שר התיירות חיים כץ הכחיש בתוקף את הטענה שלך. הוא הגיב: "אין קשר לדיון החסינות, אלא לעצם העובדה הבסיסית שבגינה לא ראינו מקום לשיתוף פעולה - והיא חוסר האמון באיש, והיסטוריית הבגידות של ניסנקורן בשותפיו. איננו עובדים עם אנשים שלא מכבדים את מילותיהם והוכיחו בכל שותפות בעבר כי לא ניתן לסמוך עליהם".
על כך הגיב ניסנקורן: "זה לא ראוי לתגובה. כל מי שמכיר את ההיסטוריה המשותפת בינינו, יודע שהאירוע היחיד שהיה ביני לבין חיים כץ זו ההצבעה שלי בעניין החסינות שלו".
איך הגיבו בכירי ענף המלונאות על ההחלטה שלך?
"הם מצטערים מאוד, אבל הם יודעים שקיבלתי את ההחלטה הנכונה לטובת הענף. קיבלתי את ההחלטה כי הבנתי לאיזה מצב בלתי אפשרי מכניסים את ענף המלונאות".
"מרסקים את הכנסת"
האם אתה חושב שההתנהלות של חיים כץ מייצגת את הלך הרוח של הממשלה החדשה?
"אנחנו באירוע קיצון שהפך להיות מרכז. הדברים הבסיסיים של דמוקרטיה, משטר תקין, איך צריכים להתנהג אנשי ציבור - הדברים האלה עומדים למבחן. הממשלה הזאת איבדה את הבלמים והרסנים. זה מתבטא בהתנהלות של חיים כץ, זה מתבטא באיומים החמורים על הדמוקרטיה. ההקבץ של ההחלטות ויוזמות החקיקה מוביל אותנו למדינה לא דמוקרטית באופן ברור. אנחנו נמצאים על עברי פי פחת מאובדן הדמוקרטיה במדינת ישראל.
"מדינה שהתגאתה בדמוקרטיה שלה, מדינה שהייתה דוגמה לדמוקרטיה בעולם - מאבדת את הכיוון. הכנסת נחלשה מאוד בשנים האחרונות, בתי המשפט נמצאים היום תחת איום של שליטה מוחלטת על ידי הממשלה, אם זה במינויים פוליטיים של שופטים או בסירוס מוחלט של בית המשפט העליון ולקיחת כל הסמכויות שלו. אנחנו מדינה בלי חוקה, יועצים משפטיים הופכים להיות משרות אמון, שומרי הסף הופכים למשרות אמון. אנחנו באירוע מתגלגל בקצב מטורף למדינה לא דמוקרטית. זה מתבטא גם באובדן שליטה. וזה מתבטא גם בהסכם קואליציוני שכתוב בו שמותר להפלות בתי עסק על בסיס אמונה".
5 צפייה בגלריה
"בתי המשפט נמצאים היום תחת איום של שליטה מוחלטת על ידי הממשלה"
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
לפני כשלושה חודשים היו בחירות. הרפורמה המשפטית הייתה על סדר היום. הציבור הכריע, הרוב קובע.
"הציבור לא הכריע שהוא מוכן לאבד את הדמוקרטיה במדינת ישראל. לאף ממשלה אין את המנדט להוביל לאובדן הדמוקרטיה במדינת ישראל. אין לאף ממשלה מנדט לפגוע בדמוקרטיה. זה לא מנדט שמקבלים אותו בבחירות. אפילו בחוק הבחירות, שהוא חוק יסוד, בית המשפט העליון לא יוכל להתערב. אם משנים מחר את חוק הבחירות של מדינת ישראל, בית המשפט לא יכול להתערב. אם ישנו את כללי הבחירות בית המשפט מנוע מלהתערב. מה זה אם לא אובדן הדמוקרטיה? מחר יכולים לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובית המשפט לא יכול להתערב. הקיצוניות באירוע הזה היא מחרידה. זה גם ישליך על מעמדה של ישראל בעולם. אנחנו מובלים למצב קיצון, שבצדק גדול הציבור שיוצא להפגין ולמחות חרד ממנו".
זה הכול בגלל המשפט של נתניהו, לדעתך?
"זה לא מעניין. זה פשוט לא מעניין. זה החלק הצהוב. מה שמעניין זה מה שקורה. ומה שקורה זה ריצת אמוק לפגיעה אנושה בדמוקרטיה. הדמוקרטיה שלנו ניצבת על פי תהום ודוחפים אותה לדיקטטורה. דוחפים אותה למשטר שאינו דמוקרטי. ואנחנו שם. ואין בלמים. יש פה תחרות מי יותר קיצון. בסופו של דבר יש 120 חברי כנסת. זה לא עניין של ימין או שמאל, קואליציה או אופוזיציה. כל אחד צריך להגיד לעצמו: האם אני בעוד כמה שנים הייתי חלק מהתוכנית הזאת - או שאני נלחמתי בה? זה לא משנה אם זה ימין או שמאל. מרסקים את בית המשפט העליון, מרסקים את הכנסת, מדינה בלי חוקה, ואתה נשאר עם ממשלה שיכולה לעשות מה שבא לה. בסוף כולנו נצטער על המהפכה הזו".
"כל אזרח צריך למחות"
אתה מציב תמרור אדום לאובדן הדמוקרטיה הישראלית. מה אתה חושב על הקריאות למרי אזרחי בלתי אלים?
"אנחנו צריכים לשמור על החוק. חייבים למחות כל הזמן, אבל צריך לשמור על החוק. כל אחד חייב לשאול את עצמו: איפה אני הייתי ב-2023, כאשר ניסו לרסק את הדמוקרטיה במדינת ישראל".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הגיבה במלים חריפות על התוכנית לפגוע בבית המשפט העליון. תומכי הרפורמה טענו כי זה היה נאום פוליטי. שהיא עומדת בראשות מפלגת בג"ץ.
"זה לא נאום פוליטי. היא שיקפה את הסכנה לדמוקרטיה. היא נתנה דוגמאות לפסיקות שניתנו בעבר, בלי קשר לימין או לשמאל. הרי ביטול עילת הסבירות לא תאפשר הגנה על זכויות אדם ואזרח במדינת ישראל. תחשוב שמחר יש החלטת ממשלה שלחרדים אסור לעלות על אוטובוס. או לספרדים אסור לעלות על אוטובוס, או לאשכנזים אסור. אי-אפשר לעתור בגלל שעילת הסבירות לא מתקיימת. זה בלתי נתפס איך אנשים מוכנים להגן על מקרה קיצון כזה. זה אפילו לא קשור לדעות פוליטיות. הממשלה הזאת רוצה להשאיר אנשים ואזרחים במדינה ללא הגנה. זה אירוע קיצון שבו מבטלים את כל האיזונים. זה יתגלגל בסוף לחופש האישי ולזכויות של כל אחד מאיתנו".
אולי נכון שמבחינה פוליטית מפלגה כמו המחנה הממלכתי תצטרף לממשלה כדי למתן, לאזן ולבלום את אותה הפיכה שאתה מדבר עליה.
"אני לא רוצה להתבטא במישור הפוליטי. אבל כל מי שמתנגד לאובדן הדמוקרטיה, כי זה לא אירוע פוליטי בסוף — צריך לעשות דין לנפשו. כל אזרח במדינה צריך למחות. זה הרי לא קיים באף מדינה דמוקרטית אחרת, אלא אם כן אנחנו רוצים להידמות למה שקורה במדינות אחרות, כמו בהונגריה".
כשר משפטים לשעבר, מה אתה יכול להגיד לשר המשפטים הנוכחי, יריב לוין?
"יש הבדל בין להרוס ולחרב לבין לתקן. יש השקפות שונות ואם הוא רוצה לתקן זו זכותו המלאה. אבל כרגע זה חורבן והרס. לכל אחד מאיתנו".
