בחוויה של שר המשפטים יריב לוין, לכל אורך חודשי המשא ומתן שהתנהל מול ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, לא הייתה כל נכונות של בג"ץ להתפשר באשר לבחירת נשיא לעליון ושלושה שופטים החסרים בהרכבו.
גורמים בכירים בקואליציה ציינו כי "בניגוד לתדמית שנוצרה לשר המשפטים כ'קיצוני', הוא ביקש להגיע לפשרה – ואפילו כואבת מבחינתו. העובדה היא שבמסגרת הצעתו המקורית לפוגלמן, לוין ויתר על רצונו להפסיק את בחירת נשיא העליון על-פי שיטת הסניוריטי, והסכים למנות את השופט הוותיק ביותר יצחק עמית".
לדבריהם, "יש דבר אחד שלוין בחיים לא יתפשר עליו – בחירת שני שופטים שמרנים לעליון, כדי 'למסמר' את הרוב השמרני המסתמן כבר היום בבג"ץ. במהלך המשא ומתן הסכים לוין לוותר על בחירת ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון, ממצדדי 'הרפורמה המשפטית', ובלבד שהוא יבחר שני מועמדים שמרנים שהוא מעדיף. אבל כל שם שהוצע לפוגלמן ולחברי ועדת הבחירה הנוספים, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז, נפסל בטיעון הסתמי – 'הוא לא בסטנדרט'".
הגורמים האשימו את פוגלמן בקבלת עצות וחיזוקים מכמה "לשעברים" בעליון, שלדבריהם מחזקים את התנגדותו לפשרה. "שופטי העליון אינם מבינים שהעולם הישראלי השתנה, והפוליטיקאים מהימין לא מוכנים להיכנע להכתבות העליון ולבחור שופטים 'שמרנים מטעם'", ציינו.
שני הצדדים, לוין ופוגלמן, הבינו שלשום שהפור נפל. כצפוי, תוך 12 שעות מרגע קריסת ניסיון הפשרה, פורסמה החלטת שופטי בג"ץ בעתירה הדורשת את כינוס הוועדה לבחירת שופטים. ההחלטה מהווה התראה ללוין – "אם לא תכנס את הוועדה במהלך השבוע הקרוב, נפרסם פסק דין". החלטת שופטי ההרכב נראית כמו טיוטת ההחלטה הסופית. הם ציינו כבר את פרטי ההליך לבחירת נשיא העליון הבא: "קבלת החלטת רוב על-ידי הוועדה למינוי שופטים – רוב רגיל ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון; ורוב מיוחד לעניין מינוי שופטים לבית המשפט העליון".
שופטי העליון הוסיפו כי "מתוך כבוד לשר הממונה על מערכת המשפט, וביודענו כי ערכי שלטון החוק וטובת מערכת המשפט הישראלית עומדים לנגד עיניו, אנו מביעים תקווה כי הוא יפעל בימים הקרובים כדי להוציא תובנה זו מהכוח אל הפועל, באמצעות השימוש בסמכות הנתונה לו להניע את מנגנון קבלת ההחלטות".
פסק הדין יימסר במהלך השבוע הבא, עם תחילת שנת המשפט הבאה ב-5 בספטמבר. בסביבתו של לוין הגיבו מיד, ואמרו כי "ההחלטה צפויה, בניגוד עניינים ובחוסר סמכות. הם השופטים של עצמם. למעשה משתלטים על הוועדה לגמרי, מסרבים לקבל כל מי שלא משלהם ורק מוכיחים כמה הרפורמה צודקת".
ואומנם, המצב נראה כהולך לקראת פיצוץ חוקתי ופוליטי. אם יכפו על לוין לכנס את הוועדה "על כידונים", כדברי מקורביו, יהיה לשופטים רוב רגיל הדרוש לבחירת נשיא לעליון. מול הצעתם לבחור את השופט עמית, תוצג הצעת לוין להגיש את שמו של השופט יוסף אלרון לתפקיד הנשיא.
ברור שההצעה להגיש את אלרון היא התרסה, שכן לעמית יש שש ידיים המבטיחות את בחירתו – השופטים פוגלמן, ברק-ארז וסולברג. בהקשר זה מציינים בעליון שסולברג מגבה את חבריו ולא מתכוון "להבריז" בהצבעות. בנוסף, שני נציגי לשכת עורכי הדין יצביעו בעד עמית – מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ', וכן ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). אלרון יקבל את קולם של לוין וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), וכן של השרה שתמונה לוועדה במקום שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, שסיימה את כהונתה.
אף על פי כן, יש מי שעדיין לא הרים ידיים. מקורבי לוין משדרים שעדיין ייתכן להגיע לפשרה המקורית שתכלול את בחירת עמית. המקורבים דחו בשאט נפש את ההערכה שלוין רוצה את אלרון בשל אפשרות מעורבותו העתידית בבחירת יו"ר ועדת החקירה הממלכתית שתחקור את המחדלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר. לדבריהם, כל עוד קואליציית ראש הממשלה בנימין נתניהו מכהנת, לא תוקם ועדה כזו, ולכן הם מכנים את עניין אלרון "ספין". יש האומרים כי ציון אמיר, עורך דינו הפרטי של לוין המייצג אותו בעתירה, ומעורב בסוד העניינים והמגעים לפשרה, עוד לא אמר נואש וינסה לתווך בין הצדדים.
אם לא תושג פשרה בשבועיים הקרובים, לוין אינו מתכוון לוותר. מבחינתו, בחירת נשיא לעליון בניגוד לעמדתו תותיר את הנשיא בלי יכולת לממש את נשיאותו, שכן ניהול בתי המשפט הוא סמכות משותפת.
במכתבו של פוגלמן ללוין, השופט ציין את סמכויות הנשיא שאינו מממש בשל ניתוק המגעים עם לוין: "שורה ארוכה של נושאים לא מקודמים בעת הזו נוכח סירובך לקיים פגישות עבודה שוטפות, בהם בקשות רבות למינוי יושבי ראש וחברים לוועדות סטטוטוריות שונות; בקשות להקמת ועדות איתור; מינוי שופטים בכירים; מינוי שופטים לכהונה בפועל בבתי המשפט המחוזיים ועוד. במקביל, אינך מאפשר החלפת רשמים בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, באופן הפוגע בציבור המתדיינים". פוגלמן ציין ש"קיים צורך אקוטי במינוי שופטים לבתי המשפט במחוז ירושלים. לכך יש להוסיף כי בישיבתה האחרונה של הוועדה מציינת במפורש כי הוועדה תכונס תוך כשבועיים לצורך מינוי שופט לבית הדין הארצי לעבודה".
שר המשפטים לשעבר גדעון סער מתח ביקורת על נכונות לוין למנות את אלרון ו"לסטות מהכלל הלא כתוב של שיטת הסניוריטי". עם זאת, הוא סבור שלגבי בחירת שלושה שופטים חדשים לעליון, הייתה צריכה להיות מושגת הסכמה. "בעניין זה הייתה מסגרת הצעת השר לוין סבירה בעיניי. לא היה קורה שום אסון אם אחד משלושת השופטים החדשים היה אוחז בהשקפת עולם משפטית הקרובה לזו של השר. אין צורך להסכים עם השקפותיו של כל מועמד שנבחר, ויש לבחון את הדברים בראייה כוללת. הגיוון בבית המשפט העליון חשוב, ושופט אחד מתוך 15 אינו אמור ואינו יכול להטות את הכף. בעניין זה נוקשות יתר וחיזוק דימוי 'המועדון הסגור' אינם משקפים את טובתה האמיתית של מערכת המשפט".
שלשום, שר המשפטים הודיע כי עדיין לא הושגו הסכמות בינו לבין ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן על זהות הנשיא הבא - ולכן הוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, במכתבו לבג"ץ לוין חשף את הצעת הפשרה שנתן לממלא מקום נשיא העליון, שיפרוש לגמלאות ב-6 באוקטובר. שעה קלה לאחר מכן ענה לו פוגלמן במכתב משלו, שבו דחה את ההצעה וכתב כי היא "פוגעת בשוויון, ואין בה כל התקדמות".
לפי הצעת לוין, השופט יוסף אלרון - ש"אתגר" את שיטת הסניוריטי ונחשב למועמד המועדף על לוין - יכהן במשך כשנה כנשיא, עד פרישתו. אחריו ייכנס לתפקיד השופט יצחק עמית, השופט הוותיק בעליון, שהיה אמור להתמנות לנשיא אחרי פרישת נשיאת העליון אסתר חיות - לפי שיטת הסניוריטי. במסגרת אותה פשרה של לוין ימונו שלושה שופטי עליון: מערכת המשפט תציע שני מועמדים - ואחד מהם ייבחר בוועדה - נבחרי הציבור בוועדה יציעו שני מועמדים משלהם - ואחד מהם ייבחר בוועדה - ועוד אחד ייבחר בהסכמה משופטי המחוזי.
בתשובתו של פוגלמן ללוין נכתב כי "הופתעתי הן מעיתוי הפנייה, הן מתוכנה. במכתבך אתה מציין כי הימים הקשים והמאתגרים מחייבים את כולנו לעשות מאמץ עליון כדי להגיע להסכמות. למרבה הצער התנהלותך זה מספר חודשים, שבמסגרתה אתה מונע הפעלת סמכויות שונות שנדרשות לצורך פעילותה התקינה של הרשות השופטת, אינה מתיישבת עם דבריך אלו ומקשה באופן שיטתי על עבודתה ועל השירות שניתן לציבור בישראל".
פורסם לראשונה: 23:30, 27.08.24