צבי רדלר מספר על הירי
(צילום: עידו ארז, ישראל מושקוביץ)
כ-20 תושבי קיבוץ מירב חצו הבוקר (יום ראשון) פעם נוספת את גדר ההפרדה ונכנסו לתחומי הכפר ג'ילבון - אחרי שבסוכות שוב בוצע ירי לעבר הקיבוץ מכיוונו. זו הפעם השנייה שהתושבים נוקטים צעד מחאה כזה, אחרי שבפעם הקודמת כוח צה"ל הוביל אותם החוצה מהכפר הפלסטיני. בתום המחאה הם שבו לקיבוץ.
תושבי קיבוץ מירב בג'ילבון
ביתו של צבי רדלר, שלעברו נורו היריות מג'ילבון, נמצא ממש על קו התפר. הבוקר הוא אמר ל-ynet כי "ביום שישי בערב, איך שיצאתי מהבית פתחו עליי באש מטורפת משני כלי נשק. פשוט פירקו עליי מחסניות. נשכבתי מיד כשהם התחילו לירות, בזמן שהילדים שלי למעלה צורחים 'זיקוקים, זיקוקים', כי אמרו שיש חתונה בכפר. רצתי בטיל לתוך הבית, כשאני שפוף".
רדלר הוסיף כי קליע שפגע ליד חדר הילדים למעלה פספס אותו בסנטימטרים. "זה מטורף, אני חי בנס, פשוט ניצלתי", אמר. "הייתם יכולים באותה המידה לסקר את ההלוויה שלי. רצתי במשך 40 שניות, זה מטורף, פשוט פירקו מחסניות על הבית שלי".
לטענת רדלר מדובר היה בשני יורים לפחות, "אחד מהם כנראה עם מקלע". לדבריו, "בבית השכן לא היה כלום. הילדים שלי אמרו לי 'זיקוקים', ואמרתי להם לא, תתרחקו מהחלון. הילד בן השנתיים שלי, יהודה, התחיל לבכות".
רעות רוז, גם היא תושבת הקיבוץ, סיפרה כי "כבר חצי שנה שאנחנו תחת ירי. ירי על הבתים, הילדים מפחדים. תחושות מאוד מאוד קשות. אנחנו סומכים על הצבא אבל, מרגישים שאולי לא נעשה מספיק, אולי יש עוד מה לעשות, כי המציאות הזאת לא יכולה להמשיך".
התושבים שירדו לג'ילבון פרסמו הודעה שלפיה "בערב חג סוכות בוצע פעם נוספת פיגוע ירי לעבר הקיבוץ. הירי בוצע לעבר בית פרטי על יושביו וילדיו ששהו בחוץ באותה עת. בעל הבית היה משלם בחייו אם לא היה משתטח על הרצפה.
"אין בכוונתנו להמשיך לשבת ללא מעש ולחכות לאסון של ממש", הבהירו. "ירדנו אל הכפר ג'ילבון על מנת להגן על חיינו וחיי משפחותינו. הכתובת וגם הכדורים על הקיר, ואם המצב לא ישתנה באופן מיידי - ההרוג הבא הינו עניין של זמן בלבד.
"מתוך אמון מלא בצה"ל וביכולותיו אנו דורשים שינוי מיידי במצב הביטחוני", הוסיפו התושבים. "לא נשתוק ולא נשב בחיבוק ידיים עד שהשקט שהיה מנת חלקנו עד כה ישוב לאזורנו".
אירועי הירי לעבר תושבים, שחוזרים על עצמם בחודשים האחרונים, כבר גרמו לנזקים בכמה בתים בקיבוץ. בעבר נורתה אש גם לעבר רכב סיור צבאי, אולם לא היו נפגעים. הירי הראשון היה ב-8 באפריל, ערב לפני ליל הסדר, ומאז ועד היום התרחשו 11 מקרים כאלה - שבמהלכם שלושה בתים מהקו הראשון ביישוב נפגעו. הדבר קורה בתדירות של כל כמה ימים או שבועות, ותמיד מכיוון ג'ילבון שנמצא בצידו השני של הגבול. למרות שנעצרו שני חשודים בירי, האירועים הללו ממשיכים, ובמירב חוששים מפגיעות בנפש.
4 צפייה בגלריה
"החל מפסח החל ירי כל כמה ימים מכיוון ג'ילבון". התצפית לכפר מקיבוץ מירב
(צילום: עידו ארז)
בחודש יוני כתבו חברי הקיבוץ מכתב בערבית לתושבי ג'ילבון, ודרשו מהם לפעול כדי שהמקרים לא יישנו. "לאחר הקמת גדר ההפרדה, החיים במירב היו שקטים ונעימים - עד לפסח האחרון", סיפר אז יו"ר קיבוץ מירב אלי שריר, "התחיל להתבצע ירי בתדירות של כל כמה ימים מכיוון הכפר ג'ילבון, זה הפך למשהו מטריד, מאיים ומשבש שיגרה. באחת השבתות, בזמן סעודת השבת, הותקפנו במטחי ירי. הילדים נשכבו על הרצפה, הייתה בהלה ופאניקה - והכול בזמן ערב שבת". בהמשך, על פי שריר, חזר על עצמו האירוע בשעות משתנות. "כמה בתים ספגו קליעים, ונוצרה תחושה קשה", הוא ציין.
הקיבוץ הוקם ב-1982 על רכס הגלבוע, וחיות בו 140 משפחות ויותר מאלף נפשות. הוא הוקם כיישוב זמני באזור כפר מלכישוע, וחמש שנים מאוחר יותר עבר למיקומו הנוכחי - סמוך לכפר ג'ילבון. בשנת 2001 חוו לראשונה חברי הקיבוץ ירי מכיוון הכפר, ועליזה מלכה - חניכה בת 16 בבית הילד בקיבוץ - נרצחה.
הקיבוץ מתפרנס משטחי חקלאות נרחבים ומגדל תמרים ומנגו, ומעסיק בין 15 ל-70 עובדים פלסטינים בשיא, כולם תושבי כפרים בנפת ג'נין שאושרו לעבוד בישראל על ידי גורמי הביטחון. "יש לחץ מצד חברי הקיבוץ שטוענים שלא ייתכן שבערב יורים עלינו, ובבוקר אנו מפרנסים את שכניהם של המחבלים שעשו זאת", סיפר שריר ביוני האחרון. "היו גם דרישות להפסיק לאלתר את העסקת הפלסטינים אצלנו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "תצפיות צה"ל זיהו ביום שישי מחבלים שירו לעבר היישוב מירב שבחטיבת מנשה. במהלך סריקות שביצעו הכוחות, אותרו תרמילים במרחב הכפר ג'ילבון. בשלב זה לא ניתן לקשר בין הפגיעות שאותרו בבית ביישוב לבין הירי, האירוע מתוחקר". הוא הוסיף: "כמה אזרחים ישראלים נכנסו מוקדם יותר היום לכפר ג'ילבון שבגזרת החטיבה. כוחות הביטחון שפעלו בקרבת מקום ליוו את האזרחים ליציאה. צה"ל פועל על מנת להגן על תושבי הגזרה ופועל לילות כימים לסכל טרור".
