פני בית המשפט העליון בשנים הקרובות יעוצבו בין היתר בזכות החלטה אחת שתתקבל בשבוע הבא - בחירת ארבעה שופטים חדשים, כמעט רבע מהרכב המוסד השיפוטי החשוב ביותר במדינת ישראל. מבית המשפט בירושלים יוצאות ההכרעות החשובות ביותר עבור כל אזרח במדינה, וכמובן שכל המחנות בוועדה לבחירת שופטים רוצים להשפיע על זהות הפוסקים.
בית המשפט העליון מונה כיום 13 שופטים בלבד, אחרי פרישתם של המשנה לנשיאה חנן מלצר ומני מזוז. באפריל יצטרפו אליהם גם ניל הנדל וג'ורג' קרא. החוק קובע שלבחירה של שופט עליון נדרש רוב מיוחס, שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה. מצב זה מחייב דיל. ואולם כאשר מדובר בבחירה של ארבעה שופטים, יש מרחב תמרון רב יותר במו"מ בין הצדדים, תחושה שכל אחד מצליח להשפיע על המינויים. אפשרות נוספת, בסבירות נמוכה, היא בחירה עכשיו של שני שופטים בלבד, ובהמשך של שניים נוספים.
בשבועות האחרונים נערכו בוועדה שימועים ל-24 מועמדים. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, חברת הוועדה, שכבר בחרה בעבר ארבעה שופטים עליונים, כמעט שלא נכחה בהם.
עבור יו"ר הוועדה, שר המשפטים גדעון סער, זוהי התנסות ראשונה בבחירת שופטים לעליון. לפני 15 שנה הוא יזם את החוק המחייב בחירת שופטי עליון ברוב מיוחס. סער עושה הכל כדי להגיע להסכמות רחבות כדי שכל מרכיבי הוועדה ייצאו מרוצים: הנשיאה אסתר חיות והשופטים העליונים עוזי פוגלמן ויצחק עמית, השרה איילת שקד וחברי הכנסת אפרת רייטן (עבודה) ושמחה רוטמן (הציונות הדתית) ונציגי לשכת עורכי הדין אילנה סקר ומוחמד נעאמנה.
סער יתמוך בשופטים שישקפו את תפיסת עולמו: שמרנים מבחינת ההתערבות שלהם, אך ליברלים בנושא זכויות אדם. הוא מציין שאינו עוסק בתיוגים של אקטיביסטים ושמרנים, מבחינתו האפיונים האלה חלפו מהעולם. סער, כמו סער, שומר כרגע על איפול. הפייבורטית שלו היא השופטת גילה כנפי-שטייניץ. זו מחזיקה בשילוב מנצח: כישרון משפטי, היותה אישה וגם המוצא המזרחי לא מפריע לה. שטייניץ צפויה לזכות במסגרת דיל גם בתמיכה של חיות. מועמד נוסף של סער הוא השופט צבי ויצמן.
שר המשפטים פגש כבר את כל חברי הוועדה. אתמול נערכה פגישה חשובה עם הנשיאה חיות. בתחילת השבוע הבא הוא יגבש יחד עם הצדדים השונים את הרכב המומלצים. בוועדה הנוכחית, כמו בקואליציה הנוכחית, כל צד רוצה להשפיע, והוא יהיה זה שיצטרך להשיג הסכמות, דיל סופי, בחירה פה אחד של המועמדים.
לחיות שלושה מועמדים מרכזיים: מנהל בתי המשפט יגאל מרזל והשופטים רות רונן וחאלד כבוב. האגדה במערכת המשפט אומרת שהנשיאה הייתה מוכנה "להתאבד" למען מינוי מרזל. אלא שמול ההתנגדות למינוי מצד חוגי ימין היא עשויה להעביר את תמיכתה לרונן. זו נחשבת עילוי משפטי ואהודה מאוד גם בקרב ציבור עורכי הדין. עם זאת, בחירתה סוכלה בעבר על ידי שקד באמצעות טיעונים פוליטיים.
כבוב נחשב מועמד כמעט בטוח, במקומו של קרא. הוא נהנה מתמיכה גורפת בשל הצטיינותו ובשל המסר בבחירת שופט מוסלמי ראשון לעליון. השאלה היא האם חיות וסער לא יקריבו אותו לבסוף כחלק ממחיר הדיל.
חיות פורשת בעוד פחות משנתיים. זו אחת ההזדמנויות האחרונות שלה להשפיע על הבחירות לעליון. היא מעוניינת לשמר את הגחלת הליברלית נוכח מגמות שמבקשות להחליש אותה. הנשיאה משחקת משחק קשוח עם יתר חלקי הוועדה, אולם הירידה באמון במערכת המשפט, והידיעה שסער חוצץ בינה לבין הפוליטיקאים, יגרמו לה אולי להתפשר ולקבל חלק מהצעות הפשרה הצפויות.
שקד ורוטמן מעוניינים בשופטים בעלי עמדות שמרניות מאוד. שרת הפנים אמנם מספרת שהיא פועלת בתיאום עם סער, אולם אפשר להעריך שיו"ר הוועדה לא מתלהב משיתוף הפעולה עם רוטמן, שמושך אותה ימינה ככל האפשר. צריך לזכור: שקד לא זנחה את בייס הימין והיא עדיין מעוניינת להשיג עבורו ניצחונות פוליטיים. המועמדים המובילים של השניים הם ד"ר חגי ויניצקי, דוד האן והשופט המחוזי רם וינוגרד.
את הקו של לשכת עורכי הדין מובילה אילנה סקר. הלשכה רוצה שבין המינויים יהיה לפחות עורך דין אחד פרטי. יו"ר הלשכה אבי חימי כבר הודיע לסער ולחיות, באמצעות נציגיו בוועדה, שלא יוותר על הדרישה, בעיקר לאחר פרישת השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר, עורכי דין פרטיים בעברם. המועמד המוביל של הלשכה הוא עו"ד קובי שרביט. מועמד נוסף הוא עו"ד נתי שמחוני.
עם זאת, חימי ונציגיו העלו בשבוע האחרון הצעה להסכים לבחירת השופט המחוזי גרשון גונטובניק, גם הוא בעל עבר כעו"ד פרטי. ח"כ רייטן תומכת בעמדת לשכת עורכי הדין וטוענת שלא ניתן לבחור ארבעה שופטים בלבד. גם רוטמן שותף לעמדה זו.