גורם מדיני בכיר התייחס אמש (יום ראשון) להסכם הגבול הימי עם לבנון, והדגיש - לצד התועלת הביטחונית - גם את התרומה ליציבות האזורית ולכלכת ישראל ולבנון. לדברי הגורם, ישראל תקבל פיצוי כספי על הענקת חלק ממאגר קאנא/צידון ללבנון, עם ערבויות של החברות האיטלקיות והצרפתיות שמנהלות את פרויקט הקידוח. בנוסף, לדברי הגורם, קו הגבול הימי, שעובר ממערב לראש הנקרה ולאורך של 5 ק"מ עם רצועת מצופים שישראל פרסה בעבר, יעוגן בהסכם ויקבל לראשונה הכרה בינלאומית.
גם ארה"ב לא הכירה בעבר בקו זה, שנצפה ונשלט מהחוף של שתי המדינות ונקבע חד-צדדית על-ידי ישראל. הגורם אמר כי ישראל דורשת כבר שנים הכרה בקו הגבול הזה, וכעת הוא יעוגן בדין הבינלאומי כקו גבול ימי ומלא.
לפיד: "ההצעה שומרת על מלוא האינטרסים הביטחוניים של ישראל"
(צילום: אלכס גמבורג)
נתניהו תוקף את ההסכם
(מתוך ערוץ הטלגרם של בנימין נתניהו)
3 צפייה בגלריה
צפויה לאשר חתימה על ההסכם - בכפוף לאישור הכנסת והממשלה. גלי בהרב מיארה
(צילום: מוטי קמחי)
"לבנון לא קיבלה את כל מה שהיא רצתה, כי עובדה שלאורך שנים ארוכות של מו"מ הם דרשו בתוקף את הקווים הדרומיים יותר של המים הכלכליים בין שתי המדינות, כולל קו 29 שחותך את מאגר כריש", אמר הגורם. "ממשלת לבנון תקבל הכנסות ממאגר קאנא/צידון באופן שיתרום ליציבותה הכלכלית".
הבכיר הוסיף כי בקרבות תחל הפקת הגז מאסדת כריש, וטען שישראל לא כרכה בין המו"מ לבין תחילת התהליך - שכן אסדת כריש נמצאת באופן מובהק בשטח הישראלי. "שמנו בצד גם את המחלוקות היבשתיות שנותרו (בעיקר שטחים קטנים ובהם חוות שבעא שמול הר דב, י"ז), ולא החשבנו זאת במו"מ על המים הכלכליים כפי שלבנון דרשה".
"חיזבאללה שיחק באש", הוסיף. "הוא יכול היה לסבך את העניינים, ואחד היתרונות בהסכם הוא ריסון של הארגון. השלב הבא הוא אישור ההסכם פורמלית על-ידי שתי המדינות, והשלמת ההליך המשפטי הכולל ערבויות בינלאומיות".
מקורות משפטיים בכירים העריכו אמש שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא תחווה דעה שלפיה צריך לאשר את הסכם הגז עם לבנון אחרי עריכת משאל עם. עם זאת, בהרב-מיארה צפויה לעמוד על העיקרון שלפיו יש להביא את ההסכם לאישור הממשלה ולאחר מכן הכנסת, ולא להסתפק באישור הקבינט בלבד. עם זאת, במשרד המשפטים החלו התייעצויות אם ערב הבחירות ובממשלת מעבר, חוקי וראוי לאשר הסכם מדיני שיחייב גם את הממשלה הנכנסת.
עם זאת, לעת עתה ולמרות השמועות הסותרות, היועמ"שית לא גיבשה חוות דעת עדיין - שכן ההסכם לא נחתם, ופרטיו לא הועברו אליה במלואם. ממשרד המשפטים נמסר כי "בין הייעוץ המשפטי לממשלה מתקיים שיח פורה והדוק, וההסכם מתגבש. בשלב זה טרם הונחה בפני הייעוץ התשתית העובדתית המלאה בנוגע לשאלות המשפטיות המתעוררות, ולפיכך טרם גיבשה היועצת המשפטית את חוות דעתה ביחס לכך".
הסיבה לעמדה המשפטית שעל פיה אין לערוך משאל עם על אישור ההסכם היא שאין מדובר בחילופי שטחים או בוויתור על שטחים, במובנם המהותי. בחוק יסוד: משאל עם שקיבלה הכנסת בשנת 2014 נקבע שכל הסכם מדיני שיכלול ויתור על שטחים שבהם חלים "המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל יהיה טעון אישור של משאל עם, אלא אם אושר בכנסת ברוב משמעותי של יותר מ-80 ח"כים. החוק אושר אז כדי להקשות על ממשלות עתידיות לשנות את מעמדן של ירושלים, רמת הגולן או לבצע תיקוני גבול באמצעות חילופי שטחים שבריבונות ישראלית כחלק מהסכם מדיני - אך לא נוגע לגבול הימי של ישראל, שכן השטח שבמחלוקת אינו שטח ריבוני.
גורמים במשרד המשפטים אומרים כי היועמ"שית תתבסס בחוות דעתה על חוות דעת של גורמי ביטחון, שטוענים כי יש להזדרז לחתום על ההסכם - שכן הוא עונה לאינטרסים ביטחוניים של ישראל, ויש נחיצות להביא לחתימה מהירה שלו כדי למנוע הסלמה. בסביבת לפיד אומרים שההסכם יגיע לשלב האישורים על פי מה שהיועמ"שית תמליץ ובהתאם לחוק. "מדובר בהסכם היסטורי שמדינת ישראל חפצה בו כבר עשר שנים", נמסר. "ממשלת ישראל וראש הממשלה לפיד מקווים לאשר אותו בקרוב למען יציבות אזורית וכלכלית".
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, נזכיר, הגדיר את ההסכם ככניעה לחיזבאללה, אמר כי לממשלת המעבר אין סמכות להעבירו והוסיף שהוא לא רואה בהסכם כמחייב את ממשלתו, אם זו תקום. שר הביטחון בני גנץ טען מנגד שנתניהו עצמו עבד עמו ועם שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ על ההסכם, ועוד שנים לפני כן. "אני מציע לו לבקש עדכון מסודר לפני שהוא נותן דלק לתעמולה של נסראללה", הוסיף. גם ראש הממשלה יאיר לפיד תקף את דבריו של נתניהו, כינה אותם "חסרי אחריות" והוסיף שהם מסייעים לחיזבאללה.
פורסם לראשונה: 19:56, 02.10.22
