לא מעט מדינות במזרח התיכון השתנו ללא היכר בעשור האחרון, אחת מאלו ששמרו על יציבות יחסית היא ירדן. למרות הקשיים הכלכליים וגלי הפליטים שזרמו לשטחה, המבנה הפוליטי בממלכה נותר יציב והמלוכה זוכה לתמיכה איתנה בסך הכל. אבל אתגרים חדשים שהופיעו, וגם אלה הישנים שטרם זכו למענה, מציבים לא מעט סימני שאלה לגבי הכיוון שאליו תצעד הממלכה השכנה בעתיד – אפילו עוד לפני שתונהג על ידי יורש העצר הצעיר.
יורשי העצר של העולם הערבי
הממלכה הירדנית ההאשמית, בשמה המלא, הוקמה באופן רשמי ב-1946 אחרי שקיבלה עצמאות מבריטניה. המלך עבדאללה השני, שיושב בכס המלוכה מאז 1999, הוא הסמכות העליונה ברוב העניינים, ולצידו פועלת ממשלה, שמחליפה ראשים חדשות לבקרים, ופרלמנט שנחשב לעומתי מאוד כלפי ישראל.
לאורך השנים נחשבת משפחת המלוכה הירדנית לבעלת ברית של גורמים רבים במערב, והממלכה עצמה נתפסת כאי של יציבות במזרח התיכון הסוער, במיוחד בשנים האחרונות שאחרי "האביב הערבי". למרות שהאוכלוסייה בירדן מגוונת, כוח השליטה בממלכה נתון בידי פחות ממחצית האוכלוסייה, אותם צאצאי השבטים העבר-ירדנים המקוריים, שלפי הערכות מסוימות מהווים רק כ-20% מאוכלוסיית הממלכה.
יורש העצר של ירדן, מאז 2009, הוא חוסיין בן עבדאללה, שחגג לפני קצת יותר מחודש 28 שנים, בנם הבכור של המלך הנוכחי ואשתו ראניה. לחוסיין יש אח אחד, הנסיך האשם, ושתי אחיות – הנסיכות אימאן וסלמא.
מאז שובו מהאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט שבבריטניה ב-2017, נעשה מאמץ בולט לשלב את הנסיך חוסיין בכמה שיותר מעגלי קבלת החלטות בממלכה – מהמוסדות הצבאיים, שבהם הוא נצפה שוב ושוב, ועד לסיורים במחוזות שונים במדינה כבעל סמכות מוביל.
בשנים האחרונות מופיע הנסיך לצד אביו יותר ויותר, והוא מתלווה אליו לשלל אירועים – הן בירדן והן מחוצה לה. אחד השיאים אליהם הגיע כיורש עצר היה כשעמד בראש ישיבה של מועצת הביטחון של האו"ם בעת שירדן שימשה כנשיאה התורנית שלה ב-2015. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שהוביל ישיבה של מועצת הביטחון. הישיבה עסקה במאבק בארגוני הטרור, ובראשם דאעש – מאבק שירדן הייתה חלק משמעותי בו באותה העת.
אין ספק שמדובר בשלבי ההכנה לקראת רגע האמת – היום שבו יידרש להחליף את אביו עבדאללה השני ולרשת את כס המלוכה. זה נראה צעד טבעי ומתבקש בהתאם למסורת בממלכה, אבל אם בוחנים אירוע שהתחרש ממש לאחרונה, ואיים לסדוק את התדמית של משפחת המלוכה, מבינים שלנסיך הצעיר ממתינים לא מעט מכשולים בדרך אל הכתר.
"ניסיון ההפיכה"
ב-4 באפריל 2021 פורסמה הודעה בסוכנות הידיעות הירדנית הרשמית "פטרה" שבה נמסר מפי גורם ביטחוני כי "לאחר מעקב אדוק נעצרו האזרחים הירדנים שריף חסן ובסאם עוודאללה, לצד אחרים, בשל נסיבות ביטחוניות". ההודעה נפוצה במהירות בכלי התקשורת בממלכה, בעולם הערבי, ובכלל, ולא עבר זמן רב עד שהגיעו גם שמועות אודות אותן "נסיבות ביטחוניות".
שעה לאחר מכן דווח "בוושינגטון פוסט" על מעצרם של כ-20 בני אדם בירדן, בהם גם הנסיך חמזה בן חוסיין, אחיו למחצה של המלך עבדאללה השני. הסיבה למעצר, לפי הדיווח, מעורבות במזימה להדחת המלך. בהמשך הופיעו ידיעות בירדן שלפיהן הצבא הזהיר את הנסיך חמזה שעליו להפסיק לבצע פעולות שמערערות את "הביטחון והיציבות" של הממלכה.
16 צפייה בגלריה
הנסיך חמזה. נעצר בחשד למעורבות במזימה להדחת המלך, הוא מכחיש את הטענות
(צילום: רויטרס)
הרשויות בירדן הכחישו שהנסיך חמזה הושם במעצר בית בארמונו בעמאן, ובצבא טענו שהאזהרה לנסיך הייתה חלק מחקירה ביטחונית רחבה ומתמשכת יותר.
עד לאותו שלב נדמה היה שמדובר בניסיון הפיכה שסוכל בידי כוחות הביטחון והמודיעין הירדניים, אבל אותן "נסיבות ביטחוניות", והיכולת של נסיך אחד מבית המלוכה להדיח את המלך המכהן, נותרו בלתי פתורות.
הסיפור האמיתי טמון ככל הנראה בסרטון ששלח הנסיך חמזה ל-BBC. חמזה טען שמפקד הצבא ביקר אותו בביתו ועדכן אותו שאסור לו לצאת משם, ליצור קשר או להיפגש עם אנשים לאחר שבפגישות שבהן נכח הושמעה ביקורת נגד המלך עבדאללה ובית המלוכה.
הסרטון של הנסיך חמזה: "אני במעצר בית"
(צילום: BBC)
חמזה הכחיש שהשמיע את אותה ביקורת, ועדיין – בסרטון הוא תקף בחריפות: "אינני האדם שאחראי להתמוטטות הממשל, לשחיתות ולחוסר היכולת שנפוצים במוסדות הממשל שלנו ב-15 עד 20 השנים האחרונות... אני לא האחראי לחוסר האמון של העם במוסדות שלו. זה הגיע לנקודה שבה איש אינו יכול לדבר או להביע עמדה על שום דבר מבלי שיטרידו אותו, יעצרו אותו או יאיימו עליו".
מלחמות השבטים והקרבות בבית
כדי להבין את המשמעות של הביקורת מבית על משפחת המלוכה הירדנית, צריך לחזור למבנה השבטי שעליו בנוי הסדר הפוליטי בירדן. החברה הירדנית המקורית, אנשי עבר הירדן, מתחלקת לשבטים בדואיים שונים שמנהלים מערכות יחסים מורכבות אחד עם השני.
אותם שבטים עורכים מפגשים פנימיים, ממלאים את השורות בכוחות הביטחון ונמצאים בעמדות כוח פוליטיות. מלך ירדן נוהג לערוך התייעצויות עם נציגיהם והוא שואב מהם כוח ולגיטימציה להנהגה. התפיסה השבטית היא הרבה מעבר למבנה משפחתי או פוליטי, אלא גם צורת חשיבה שקובעת נורמות חברתיות שמשמשות בסיס קיומי לאותן מדינות, עוד בטרם נוסדו.
מקור נוסף ממנו שואבת משפחת המלוכה הירדנית את סמכותה טמון בכך שהיא נחשבת לנצר של השושלת ההאשמית, מבני שבטו העתיק של הנביא מוחמד. מכאן התפיסה שהמלך עבדאללה השני, קודמיו ואף בניו, הם בעצם ממשיכי דרכו היחידים של נביא האסלאם. רק לפני כשנה ציינו בירדן את אירוע מאה השנים להקמת "אמירות עבר הירדן" בידי הבריטים ב-1921, אמירות שהפכה בהמשך הדרך לממלכת ירדן שאנחנו מכירים היום.
צריך גם להבין את המשפחתולוגיה. הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך עבדאללה ובן המלכה נור, כיהן בעבר במשך חמש שנים כיורש העצר של הממלכה, והודח לטובת בנו הבכור של המלך הנוכחי, חוסיין. חמזה נחשב לאדם אהוד יחסית על השבטים הבולטים בירדן וזוכה לתמיכה עממית.
בניגוד למלך עבדאללה, שאשתו ראניה ממוצא פלסטיני, חמזה נישא לאישה המשתייכת לאוכלוסייה השבטית. בנוסף, חמזה נחשב לעממי יותר, ואף דומה במראהו לאביו חוסיין. לאחר התקרית שבה הושם במעצר בית, אימו של חמזה, המלכה נור, צייצה בטוויטר כי היא "מתפללת שהאמת והצדק ינצחו, עבור כל הקורבנות החפים משפע של ההכפשה הזדונית הזאת". נראה שגם האם וגם הבן לא מחלו למלך עבדאללה על ההדחה מתפקיד יורש העצר אי שם בשלהי 2004.
למרות העובדה שהמלך הוא אישיות בעלת יכולות כמעט בלתי מוגבלות בירדן, עדיין ישנם גורמים נבחרים בממלכה, או כאלה הממונים בידי משפחת המלוכה, וסביר להניח שרובם בני השבטים הירדניים שאוהדים במיוחד את הנסיך חמזה.
המתיחות והקרבות בתוך המשפחה יבואו לידי ביטוי בצורה בולטת עוד יותר כאשר לכס המלוכה ייכנס אדם חדש, צעיר וחסר ניסיון, שגם אינו "ירדני" במלואו בשל העובדה שאימו ממוצא פלסטיני.
האתגר הכלכלי והתרומה הפלסטינית
בדומה למנהיגים צעירים אחרים במזרח התיכון, גם הנסיך הירדני ייאלץ להתמודד כאמור עם אתגרים ומכשולים מבית. עם זאת, לחוסיין הצעיר ממתינים משתנים נוספים במשוואה הירדנית, שאותם ייאלץ לפתור ככל הנראה בבוא היום.
האתגר המשמעותי ביותר הוא ככל הנראה האתגר הכלכלי. ירדן נחשבת לאחת הכלכלות הקטנות במזרח התיכון, והיא מאופיינת באחוזי אבטלה גבוהים מאוד שנוסקים לכמעט 40% בקרב הצעירים. בניגוד לשכנותיה, לירדן אין משאבי טבע כמו נפט או גז, ולכן היא פעלה לפתח את מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, כחלק מרפורמות רחבות שהוביל בעיקר המלך הנוכחי עבדאללה השני. עם זאת, הממלכה עדיין מציגה אחוזי צמיחה נמוכים ביחס למדינות מתפתחות אחרות ונאלצת להסתמך לא מעט על סיוע חיצוני.
16 צפייה בגלריה
הפגנה נגד המצב הכלכלי בירדן, ארכיון. האבטלה שוברת שיאים ואין לממלכה עתודות גז או נפט
(צילום: AP)
הרוב המוחלט של האוכלוסייה הירדנית מתגורר במערב המדינה, לאורך נהר הירדן, ובסביבת הערים הגדולות. הצפיפות אינה מאפיין בולט, בשל גודלה של ירדן, אבל גלי הפליטים שהיכו בה כמעט מאז הקמתה ועד לימים אלה מוסיפים לקושי הקיים ממילא של הכלכלה המקומית.
על פי מפקד האוכלוסין הירדני מ-2015, כשליש מאוכלוסיית הממלכה אינם אזרחים ירדנים, רובם הגיעו לירדן בשל "סכסוך חמוש" או היעדר ביטחון במדינתם המקורית. הגדרה שניתן להניח שכוללת את מאות אלפי הפליטים מסוריה ועיראק, כמו גם כ-630 אלף הפליטים הפלסטינים. עם זאת, הערכות מצד גורמים בינלאומיים סותרות את הנתונים הרשמיים של ירדן לגבי מספר הפלסטינים ששוהים בממלכה, וטוענת שמדובר בכמחצית מהאוכלוסייה.
16 צפייה בגלריה
מחנה פליטים סורים בירדן. כשישית מאוכלוסיית הממלכה ב-2015 הייתה פליטים שהגיעו בעקבות "סכסוך חמוש" בארצם
(צילום: AP)
16 צפייה בגלריה
יריד בבית ספר של אונר"א בירדן. לפי הערכות, כמחצית מאוכלוסיית הממלכה ממוצא פלסטיני
(צילום: AP)
ארגונים רבים של האו"ם, ובחסות האו"ם, תומכים באוכלוסיית הפליטים הנזקקת, אך ברור לכל שזה לא מספיק כדי לסייע בקידום הסביבה והכלכלה המקומית. אחת מסוכנויות האו"ם הבולטות במדינה היא אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים, שפעילותה משתרעת על תחומים רבים – מחינוך ובתי ספר ועד לתמיכה במזון ומוצרי יסוד.
האתגר המרכזי של הממלכה
למרות הקשיים הכלכליים, ירדן נחשבת לאחת המדינות המפותחות בעולם הערבי מבחינת מערכת החינוך שלה, ומבחינת הזמינות של חשמל, תשתיות, אינטרנט ושלטון די יציב. גם ברמה הביטחונית ירדן נחשבת למדינה יחסית בטוחה, ומנגנוני הביטחון שלה חזקים ומצוידים היטב.
הצבא הירדני מבצע לא מעט שיתופי פעולה ותרגילים עם צבאות נוספים באזור, לצד צבאות מערביים, ונתמך רבות על ידי ארה"ב. מבחינת מיקומה על הצירים הפועלים במזרח התיכון, ניתן להציב את ירדן כחלק מאותו "מחנה סוני מתון", כפי שהוא מכונה בישראל, שבו חברות מדינות כמו סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים.
16 צפייה בגלריה
יורש העצר הירדני חוסיין. הצבא הירדני מבצע לא מעט שיתופי פעולה עם צבאות באזור וצבאות מערביים
אחד האיומים הביטחוניים שנשקפים כלפי ירדן מגיע מהגבול הצפוני המשותף עם סוריה. לאחרונה גוברות תקריות של ניסיונות חדירה והברחות סמים לאורך הגבול, כחלק מכלכלת הסמים שהתפתחה בסוריה ובלבנון, בעידוד ואף בתמיכת המיליציות הכפופות לאיראן שפועלות במרחב הזה.
ירדן אינה היעד הסופי של אותם משלוחי סמים, היא רק מהווה תחנת ביניים לאתרים רחוקים יותר, בהם מדינות המפרץ הערביות, אך גם ישראל. בירדן ציינו שתשתית הטרור והסמים שמתרחבת בדרום סוריה מהווה איום רציני אליו נערך הצבא המקומי. המלך עבדאללה שומר על שפה דיפלומטית זהירה בכל הנוגע לאיראן וזרועותיה במרחב, ומעניין יהיה לראות כיצד בנו ינהג בסוגיה זו בעתיד.
אבל אחד האתגרים המרכזיים עמם מתמודדת ירדן, שזכה גם להכרה ככזה על ידי המלך עבדאללה, הוא המחסור הגובר במים ותופעת הבצורות שמתרחבת בשנים האחרונות. "המחסור במים והבצורות הם האתגרים העיקריים. המדינה מוגדרת כמדינה הצחיחה השנייה בעולם, ואנו פועלים עם שותפינו הרבים באזור כדי להבטיח את הביטחון התזונתי", אמר המלך בריאיון שהעניק לאחרונה.
16 צפייה בגלריה
בקעת הירדן בצד הירדני, ארכיון. "המחסור במים והבצורות הם האתגרים העיקריים"
(צילום: AP)
בשנים האחרונות ירדן מקדמת שיתופי פעולה עם מדינות ערביות נוספות ומקימה פורומים אזוריים שנועדו להעניק פתרונות גם לבעיות אלה, אבל גם למלא את הוואקום שמותירה העזיבה ההדרגתית של ארה"ב את המזרח התיכון.
הנתונים שמציגים ארגוני האו"ם מוכיחים המלך עבדאללה צודק בכך שהוא מציב את הביטחון התזונתי ומשבר המים בראש סדר העדיפויות שלו. על פי הנתונים, ירדן היא בין המדינות שעלולות להיפגע בצורה קשה ביותר מהפגיעה בקווי אספקת המזון והדגנים בעולם בעקבות המלחמה באוקראינה. בנוסף, תופעות הלוואי של משבר האקלים וההתחממות הגלובלית צפויות להיות מורגשות בעצימות גבוהה יותר במזרח התיכון, מה שמחייב את ירדן ושכנותיה להיערך לימים יבשים וקשים יותר.
הפתרון הישראלי והסוגיה הפלסטינית
אחד הפתרונות שמוצאת ירדן למשבר המים החמור שפוקד את המדינה הוא אספקת מים קבועה ויציבה מישראל. עוד בעת החתימה על הסכם השלום בין המדינות ב-1994, סוכם שישראל תספק מדי שנה 55 מיליון מ"ק. לפני פחות משנה הגיעו שתי המדינות להסכמה מחודשת על תוספת שנתית של 50 מיליון מ"ק, כלומר כמעט הכפלה של כמות המים שמועברים מדי שנה מישראל לירדן.
16 צפייה בגלריה
החתימה על תוספת המים שישראל מעבירה לירדן. כמעט פי שניים ממה שנקבע בהסכם השלום
(צילום: רפי בן חקון)
לאחרונה הועלו אפשרויות של שיתופי פעולה נוספים בין שתי המדינות בתחום האנרגיה, ובין היתר נידונה העברת מים מותפלים לירדן בתמורה לאספקת חשמל סולארי מירדן לישראל. בכך, בעצם, מרחיבות המדינות את שיתופי הפעולה ומעניקות רבדים נוספים להסכם השלום שנחתם לפני כמעט 30 שנה.
ביולי האחרון החליטה ממשלת ישראל להאיץ את יישום מיזם "שער הירדן" – אזור תעשייה משותף לשתי המדינות. ההחלטה התקבלה ימים ספורים לאחר הביקור שערך ראש הממשלה יאיר לפיד בעמאן, שם נפגש עם המלך. חודשים ספורים קודם לכן ביקר בארמון המלוכה בעמאן גם הנשיא יצחק הרצוג, והתקבל בטקס מרשים שלא נצפה כבר שנים רבות.
אחרי מספר שנים של מתיחות מסוימת ביחסים בין המדינות, בתקופה האחרונה מורגשת התחממות מסוימת שמתבטאת בביקורים של בכירים ישראלים בירדן ובשיתופי הפעולה המתהווים. עם זאת, עניינים כמו הסוגיה הפלסטינית ומעמד ירושלים ממשיכים להיות בעלי משמעות נפיצה עבור היחסים בין שתי המדינות, וסביר להניח שימשיכו להיות כאלה בעתיד הנראה לעין.
המצב הנתון שבו ירדן משמשת כביתם של מיליוני פלסטינים משפיע על דעת הקהל הציבורית והתקשורתית, שהיא פרו-פלסטינית כמעט באופן מוחלט, ומכאן גם המגבלות של בית המלוכה בהיבטים הללו.
עוני, מחסור במזון ומים, אתגרים ביטחוניים בגבולות, דעת קהל אנטי-ישראלית במציאות של צורך בשיתופי פעולה, מכשולים פוליטיים מבית ותמורות גיאופוליטיות רבות. עם כל אלה ועוד יצטרך להתמודד ברגע האמת יורש העצר הירדני, הנסיך חוסיין.
הדרישות שיופנו כלפיו רק ילכו ויתגברו מצד הדור הצעיר בירדן, אנשים בני גילו שנחשפים לקדמה של המערב ולאורח החיים המשתפר של צעירים ערבים במדינות המפרץ. לאותם צעירים, שלפי הנתונים סובלים מאבטלה משמעותית ייאלץ חוסיין להציג אופק חברתי-כלכלי יציב ומספק, וגם תקווה לעתיק טוב יותר. אתגר מסובך מאוד שמקביליו בעולם הערבי פוגשים גם כן, אך במציאות הירדנית ייתכן שיהיה קשה אף יותר.
