ברקע העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לא לגייס את תלמידי הישיבות החרדים, שבג"ץ החל לדון בהן שלשום - שר הביטחון יואב גלנט קיים הערב (רביעי) מסיבת עיתונאים בבסיס הקריה בתל אביב. גלנט אמר כי ללא הסכמת כל מפלגות ממשלת החירום הוא לא יגיש את חוק הגיוס, וקרא לראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל מהלך שיביא להסכמות. לדבריו, "כולם חייבים לשאת בנטל". ynet העביר את דבריו בשידור ישיר.
גלנט: "המלחמה הוכיחה שכולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה"
(צילום: לע"מ)
"הערב אדבר על הגיוס לצה"ל ועל חשיבותו לאחדות העם", פתח גלנט את דבריו. "בסיוריי בצפון ובדרום אני שומע את הקולות העולים מהשטח ורואה את המסירות ואת אומץ הלב של החיילים מהעיר ומהכפר, מכל רחבי הארץ ומכל האוכלוסיות. חיילות וחיילים מכל הגילאים, לוחמים צעירים שזו להם טבילת האש הראשונה, לצד מילואימניקים ותיקים ושבעי קרבות, שהתייצבו בהתנדבות מלאה וביוזמתם העצמית. כולם נלחמים שכם אל שכם, בחירוף נפש, במסירות ובהקרבה גדולה - מתוך הבנה עמוקה שאנחנו ברגע היסטורי של מלחמה על הבית".
לפי חוק הגיוס הכללי, מי שהגיע לגיל 26 ועדיין לא גויס כבר לא יגויס לצבא. בהתאם לחוק, שתוקפו פג, לחרדים היו נותנים דחיית שירות, ובכל שנה נוספו אלפי תלמידים שלא גויסו מכיוון שהגיעו לגיל הפטור. בתוך כל אלו יש כ-63 אלף תלמידי ישיבות שעל פניו היו אמורים להתגייס כשהחוק פקע, אולם מאחר שהם לא מגויסים עקב החלטת הממשלה, עם כל יום שעובר מגיעים לגיל הפטור תלמידי ישיבות נוספים. עבור צה"ל, מדובר בפוטנציאל כוח אדם המונה עשרות אלפי חיילים, שהיו יכולים להשתלב בתפקידים שונים, לאו דווקא בתפקידי לוחמה.
במסיבת העיתונאים שקיים אמר גלנט כי "המחירים כבדים - בגוף, בנפש ובחללים ובפצועים. כוחות הביטחון העושים לילות כימים, ובנחישות ובמקצועיות נושאים בעומס המשימות ובעול הקרב כדי לעמוד במטרות המלחמה; כדי לעמוד באיומים הנשקפים מעזה, מלבנון, מיהודה ומשומרון; וכדי להיערך לאיומים המתפתחים ממזרח - אנו נדרשים לאחדות ולשותפות בהחלטות על עתידנו".
"אני אומר לכם כאן הערב: אנחנו ננצח במלחמה, ואני מאמין בכל ליבי שנצא לדרך חדשה", המשיך גלנט. "אבל כיום ישנו צורך לאומי וממשי בהארכת השירות של חיילי הסדיר - ובהארכת משך תקופת השירות של חיילי המילואים. אין ברירה, עלינו להגן על הבית. כעת, במלחמה, כאשר גובר הנטל על המשרתים - אני אומר בצורה ברורה: המלחמה הוכיחה שכולם חייבים להיכנס תחת האלונקה. נשיאה משותפת בעול השירות היא אתגר לאומי זה 75 שנים. אתגר זה הגיע לפתחנו בשעת מלחמה - כמוה לא ידענו 75 שנים - ולכן אנו נדרשים להסכמות ולהחלטות שטרם קיבלנו 75 שנים.
"כשר הביטחון של מדינת ישראל, הפוקד על הלוחמים לצאת לשדה הקרב, אני פונה אל חבריי לממשלה ולקואליציה, אל כל חברי הכנסת ואל הציבור כולו, ואומר: מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, והתורה שמרה על עם ישראל לאורך אלפיים שנות גלות. אנו מוקירים ומעריכים את אלו המקדישים את חייהם ללימוד התורה. עם זאת, ללא קיום פיזי אין קיום רוחני. האתגרים הביטחוניים הניצבים לפנינו מוכיחים - כולם חייבים לשאת בנטל. כל חלקי העם".
שר הביטחון הוסיף: "בשבועות האחרונים נפגשתי עם ראש הממשלה, עם יו"ר המחנה הממלכתי ועם גורמים מרכזיים בקואליציה וראשי המפלגות החרדיות. את שאמרתי להם, אגיד כאן הערב: ניתן וחשוב להגיע למתווה מוסכם לגיוס - גם של חלק הולך וגדל מהציבור החרדי, התורם כבר עכשיו למאמץ האזרחי. אני קורא לראש הממשלה להוביל מהלך משותף עם כל סיעות הקואליציה ולהגיע להסכמות הנדרשות בנושא חוק הגיוס. אני מקווה כי גם חלקים באופוזיציה יצטרפו למתווה שיגובש.
"כל חוק גיוס שיהיה מוסכם על כל מפלגות ממשלת החירום - יהיה מקובל עליי. אבל, ללא הסכמת כלל חלקי הקואליציה - מערכת הביטחון בראשותי לא תגיש את החוק. הנשיאה המשותפת בנטל חיונית לניצחון במלחמה. זה לא עניין מפלגתי וזה לא עניין מגזרי, זה עניין לאומי-ביטחוני עליון. עלינו לקחת דוגמה ולשאוב כוח מן הלוחמות והלוחמים. זהו זמן לאחדות, זהו זמן לשותפות. עלינו, על כולנו, להגן על הבית. רק כך, יחד, נגיע לניצחון ונשמור על עוצמתה ואחדותה של מדינת ישראל".
לאחר מסיבת העיתונאים של גלנט, יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ התייחס לדבריו וכתב ברשת X: ״כל חלקי החברה הישראלית צריכים לקחת חלק בזכות לשרת. הצורך הזה הוא צורך ביטחוני, לאומי וחברתי. נפעל ביחד עם שר הביטחון גלנט, עם כל סיעות הבית וכל חלקי החברה הישראלית כדי לקדם מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה ובהקדם".
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה לגלנט לאחר מסיבת העיתונאים: "אדוני שר הביטחון, על שולחן הכנסת יונח בשבוע הבא מתווה הגיוס של יש עתיד - שוויוני, יעיל, הוגן. כל מה שהליכוד צריך לעשות הוא להתנהג כמו מפלגה ציונית ולהצביע בשבילו. לא נוכל ביחד לנצח אם לא ביחד נתגייס".
מאחים לנשק נמסר: "שר הביטחון הראשון להתעשת. גלנט גילה הערב אחריות כשאמר ביושרה את המובן מאליו - בעת הזאת כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. עכשיו מבחן האמת במעשים. כמו גלנט, ביום שאחרי 7 באוקטובר כל ישראלי מבין כי הגיע זמן שוויון. לא נאפשר עוד אפליה בין דם לדם, לא נחזור לאחור".
שלושת שופטי בג"ץ הוותיקים - ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג - קיימו ביום שני דיון בעתירות שמבקשות לחייב את המדינה לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל, אחרי שהקואליציה הנוכחית - בהוראת שעה - קבעה בהחלטת ממשלה שהם לא יגויסו.
"יש צורך בהסדר ראשוני שלא נעשה": מתוך הדיון על חוק הגיוס שלשום
(צילום: GPO)
ב-30 ביוני פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. העתירות הוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי. העותרים טוענים שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית. עתירות נוספות מתמקדות במבחנים שמכוחם משרד החינוך מחלק תמיכות, וטוענים שאין לבצע העברת תשלומי תמיכה למוסדות התורניים נכון לעכשיו. היה זה דיון ראשון בעתירות, שביקשו לתת צווי ביניים עד להכרעה הסופית.
לעתירה של התנועה לאיכות השלטון ביקשו להצטרף כ-400 קצינים ובכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה. בין המבקשים: הרמטכ"לים לשעבר משה (בוגי) יעלון ודן חלוץ, המפכ"לים לשעבר דודי כהן, משה קראדי ואסף חפץ, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. גם ארגון אחים לנשק ותנועת אימהות בחזית עתרו לבג"ץ בנושא. בית המשפט אישר לצרף את המבקשים לעתירה.
שעות אחרי הדיון בבג"ץ, השופטים הוציאו צווים על תנאי שמעבירים את הנטל למדינה. על המדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, מדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס - ולהסביר למה נוכח פקיעת חוק הגיוס מגיעות להם תמיכות.
בנוסף הוציאו השופטים צו ביניים שמונע הפחתה של תקופת שירות או כל תקופה רלוונטית אחרת לעניין גיוסם ושירותם של בני ישיבות. על המדינה להגיש את תשובותיה במהלך חודש מרץ, עד 24 ו-31 בחודש. משמעות ההחלטה היא כי בג"ץ שוקל להתערב, יבקש תגובות נוספות מהמדינה ויקיים דיון נוסף, ייתכן אף שבהרכב מורחב, בסוגיה.
