הפורים העצוב של ילד בן 8: הנהלת בית הספר התנתה את השתתפותו במסיבה של תלמיד כיתה ג' מהדרום - בתנאי שיקח ריטלין. הילד טופל בעבר בתרופה בגלל הפרעות קשב וריכוז. בעקבות תופעות לוואי שגרמה התרופה הוא הפסיק ליטול אותה. החיפוש אחר תחליף עדיין נמשך.
לקראת פורים התחפש הילד לחייל גולני וחיכה בקוצר רוח למסיבה. להפתעת אמו, יום לפני האירוע הודיעו לה מהנהלת בית הספר כי בנה יורשה להשתתף במסיבה רק אם יקח ריטלין. אמו הסבירה כי התרופה גורמת לבנה לכאבי בטן, להזיות ולסבל וכי בהתייעצות עם רופא הוחלט שהוא יפסיק את השימוש בריטלין. לתדהמתה, ההסבר שלה לא שיכנע את המנהלת וההחלטה נותרה בעינה.
"תנו לו ליהנות במסיבה כמו כל הילדים", התחננה האם, אבל לשווא. בבוקר האירוע התעורר הילד מרוב התרגשות מוקדם מהרגיל, לבש את התחפושת וספר את הדקות. לתדהמתו, סיפרה לו אמו כי הוא לא יוכל להשתתף בחגיגה. "הילד בכה והלב שלי נקרע. התחננתי שוב ושוב לשנות את רוע הגזירה, אבל זה לא עזר".
האם ניסתה לפתור את הבעיה וקיבלה מגורם חינוכי אישור להשתתפות בנה, בתנאי שיגיע עם ליווי. האם, חד-הורית שהייתה מחויבת להתייצב בעבודה באותו יום, השיגה סייעת שתלווה את בנה – הליך מקובל לפי הנהלים – אבל לאכזבתה הסירוב נותר בעינו. הסבריה שהיא חייבת להגיע לעבודה באותו יום לא הועילו.
"אני לא מבינה את האטימות הזו. למה להעניש את הילד, אם בית הספר מוותר עליו איך התלמידים יקבלו אותו?", אמרה האם. לדבריה, יום לאחר המסיבה אפשר בית הספר לבנה להגיע ללימודים, גם מבלי שנטל ריטלין: "זה אבסורד".
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, עו"ד אודליה שינדרוף, האשימה את הנהלת בית הספר בחוסר רגישות ובחוסר מקצועיות. "על המנהלת לשקול שיקולים של טובת הילד, של ההשפעה החברתית של אי-השתתפות במסיבה ובעיקר של הפגיעה הנפשית שנגרמת לו". לדבריה, "על משרד החינוך לפרסם נוהל ברור לכל צוותי החינוך האוסר עליהם להתערב בהחלטות הקשורות לנטילת תרופות ובדבר חובתם לשתף ילדים בכל פעילות".
מנהלת בית הספר מסרה: "בית הספר מתמודד עם אתגרים מגוונים של תלמידים ולא מוותר על קידומם הרגשי, הלימודי וההתנהגותי בדרך חינוכית ומכילה. ניתנו לאם אופציות שמטרתן לאפשר השתתפות בנה בליווי מבוגר שהוא נשמע לסמכותו".
ממשרד החינוך נמסר: "המנהלת היא אשת חינוך מוערכת, מקצועית ומנוסה. באירוע הנוכחי ראוי היה שבית הספר ימצא פתרון ראוי שיאפשר לתלמיד להשתתף במסיבת הפורים".
