מאות ליוו היום (ב') בדרכו האחרונה את רס"ר (במיל') נערן אשחר ז"ל, מפקד טנק בגדוד 71, חטיבה 188 (עוצבת ברק), שנהרג בפעילות מבצעית בגבול הצפון לאחר שטנק שבו נסע התהפך בשבוע שעבר. הוא נטמן בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים. רק לפני כארבעה חודשים תרם נערן כליה לאדם זר. בתחילה סירב צה"ל לגייסו למילואים, אך הוא התעקש ולאחר מאבק גויס. במהלך מסע הלוויה של הרב אשחר, אב לשניים בן 33 משדמות מחולה, ניגנו לכבודו חבריו ובני משפחתו.
סא"ל ארז גבאי, שייצג את צה"ל בהלוויה, ספד לאשחר ז"ל: "אני עומד כאן היום עם בני משפחתך, כואבים את נפילתך. בבוקר שבת, שמחת תורה, התעוררה מדינת ישראל לקול אזעקות וחדירת מחבלים. המערכה שהחלה בדרום עודדה את אויבינו בצפון. חתרת לגיוס, למרות שיכולת להשתחרר, שהרי חודשים אחדים לפני כן פעלת בדרך שבה חיית כל חייך, ובחרת לתרום כליה לאדם אחר. ביום ראשון פעלת יחד עם חבריך בגבול הצפון ושם נפצעת. במשך שבוע נלחמת על חייך, ואתמול התבשרנו על מותך. ערכי הנתינה הובילו אותך לאורך כל חייך, המוזיקה הייתה חייך. חבריך מספרים עליך כי היית חבר אמת, ותמיד היית נכון לכל מקום אליו נקראת".
אביו של נערן ספד לבנו: "אהוב ליבנו, נולדת וקראנו לך נערן, ועד היום לא ברורה לנו הסיבה. השם המיוחד שלך הפך להשראה לרבים. ידעת לשמח ולעודד בסתם ימים של חול וימים חגיגיים, והגעת לכל אחד ולכל מקום. שרת וניגנת וכמו באגדות, התחלת לשיר עוד לפני שדיברת, כתבת ויצרת אין ספור פעמים בעיתות שמחה ועצב. הכינור, הפסנתר וכלי הנשיפה היו עבורך כלים כדי לברוא עולמות ולהחיות נפשות".
גם אמו של אשחר רוח'לה נפרדה: "נגעת בהמון אנשים, נגעת בשמחה, נגעת בכאב, נגעת במחשבות ובמה לא... ונגיעות הקסם שלך הובילו למקומות חדשים וטובים. דמותך הכילה ים של תכונות במתכון סודי. אתה חיברת את הכול והרבה יותר מזה, במיזוג נדיר ששמור רק לך. נערן שלנו, היית מופת לרבים בחייך, אתה מופת להמונים לאחר מותך".
אחותו של נערן, טליה, סיפרה: "מאז שהיינו ילדים קטנים היינו ביחד. יכולנו רק להסתכל אחד על השנייה ולהבין במבט. הקשר בנינו עמוק כל-כך שזר לא יבין, קשר של עוצמה, צחוק. שלומי קשור בחוט לשלומך. נערן, בכל צומת בחיי היית איתי, אני גאה בך כל כך. בשנים האחרונות היית כל כך עמוס, ועל אף כל זה הצלחת להכניס את כולנו לחייך. היית מגיע פיזית לכל מי שליבך חפץ, ביחד עם עולם הרוח שלך היית בעולם של עשייה בלתי פוסקת. אין ספור שירים לאנשים, היית בשביל כולם והתחברת לכולם מתוך ניגון פנימי. אתה צדיק גדול, ואני הקטנה זכיתי להיות אחותך ולחיות במחיצתך 30 שנה. אני מבקשת ממך ומהקדוש ברוך הוא שתמשיך להיות נוכח, תתן לנו כוח ותשפיע עלינו. אתה חלק שיישאר ממני לעולם, תודה שנתת לנו שבוע להיות לידך".
היום נודע כי לאחר מותו תרמה משפחתו של נערן את איבריו לארבעה חולים, ובכך הוא הציל חיים נוספים. לבו הושתל בבן 59 בשיבא, ריאותיו הושתלו בבן 72 בשיבא, הכבד הושתל בגבר בן 67 באיכילוב וגם הכליה הושתלה בבן 43 בבית החולים איכילוב