בימים האחרונים יש ירידה ניכרת במספרי המאומתים כחולי קורונה, בשיעור החולים הקשים ובשיעור הבדיקות החיוביות בכלל. שורה של מדדים שנמסרו למשרד הבריאות ולראש הממשלה נפתלי בנט צופים ירידה ניכרת במספרי החולים בישראל – וגם במספרי החולים הקשים.
הסיבות לכך קשורות לארבעה מרכיבים עיקריים: מבצע חיסוני הבוסטר שהגביר משמעותית את ההגנה החיסונית של חלקים חלשים ומועדים לפורענות באוכלוסייה הישראלית, אבל גם גרם להעלאת ההגנה מהדבקה אצל צעירים; הפעלה מאסיבית של התו הירוק שלמעשה גרמה לכך שלא מחוסנים, בעיקר ילדים, חויבו במיליוני בדיקות בדרך לכל אטרקציה או חופשה; ההדבקה המאסיבית בישראל בחודשיים האחרונים שהעלתה את שיעור המחלימים שנהנים בעצמם מהגנה חיסונית גבוהה ביותר; וכמובן – החגים, שהם סוג של הגבלת התקהלויות, ובהם ההתכנסות היומית הנרחבת בישראל (בתי הספר כמובן, שסגורים). חשוב מכך, אלה חגים בתקופה של מזג אוויר חמים, ולכן בניגוד לחנוכה או לפורים, הסיכויים להדבקות המוניות נמוכים יותר.
ההערכה הגורפת של מומחים שונים היא שהתוצאה של המהלכים האלה תהיה לפחות בטווח הקצר ירידה ניכרת בהדבקה בישראל, בפרט אם הישראלים יצייתו להנחיות החדשות שלמעשה מבטלות את התו הירוק למחוסנים פעמיים, ונותנות אותו רק למחוסני הבוסטר. בממשלה מצפים להתחסנות ענק בשבועיים הקרובים, של מאות אלפים ויותר מכך שיחששו מאיבוד התו הירוק. גם מבחינה מגזרית, ההדבקה נעה אל סקטורים ספציפיים פחות מחוסנים (בייחוד בציבור הערבי) ולכן מגודרת יותר.
הממשלה צריכה לקבל קרדיט על הבוסטר, אבל כל השאר לא עובד במיוחד. ישראל פונה לחיסונים בלבד כי יש לה קשיי משילות וכלכלה חריפים באיזונים מדויקים יותר
כל הסיבות שלהלן מסבירות את הקו האגרסיבי של בנט ושל אנשיו, שיוצאים באורח ברור נגד המומחים – בעצם אלה כל המומחים, פחות או יותר – שממשיכים לעמוד על הצורך בהגבלות התקהלות. מה שאנחנו חוזים בו בעצם הוא יצירת האליבי של "הניצחון". יצירת הטיעון הפוליטי – אמרתם שזה לא ילך בלי הגבלות, והנה, הלך מצוין. לבנט יש בטן מלאה על אנשי משרד הבריאות ועל המומחים החיצוניים, שלא התגייסו לשיטתו לטובת אישור הבוסטר מהר מספיק, ושעיכבו את ביטול התו הירוק למי שלא חוסנו בבוסטר.
בחלק מהדברים יש בסיס של אמת, בעיקר ביחס למשרד הבריאות. ההתקפות על אנשי המקצוע נועדו גם לרכך את ההתנגדות לצעד הבא: ניסיון מעשי לביטול כמעט כל הבידודים במערכת החינוך, עניין שכל המומחים, מאנשי האוניברסיטה העברית ועד לבכירי משרד הבריאות, סבורים שעשוי להתברר כשגיאה חריפה.
באחת ההתייעצויות האחרונות שאל בנט את אחד הפרופסורים שאלה, וכשקיבל תשובה שלא ריצתה אותו הוסיף נזיפה על כך שעמדה מקצועית פורסמה ציבורית. העמדה הזו הייתה לגבי הצורך במניעת התקהלויות. לא רק שבנט דיבר בנאומו באו"ם על כך שרק המנהיג הלאומי יקבל את ההחלטות בתחום הקורונה, הוא החליט להוסיף על כך תדרוך שתוקף מומחים – בעודו בחו"ל, ועוד בנסיעה כזו. במשרד הבריאות היו המומים.
לטובת העניין, הנה כמה עובדות יסוד: אין כל ספק שהגבלת התקהלויות, נניח בשבועיים האחרונים של אוגוסט, הייתה יכולה להוביל לחיסכון משמעותי בחולים קשים ובתחלואה בכלל. אין גם ספק שהממשלה הנוכחית איחרה בהחלה המחודשת של תו ירוק, והתייחסה אליו כ"הגבלה" – עניין שתרם גם הוא תרומה להרחבת התחלואה. לאחרונה צנחה מדינת ישראל למקום ה-41 בעולם במדד “בלומברג” למדינות שמתמודדות היטב עם הקורונה, אחרי שהייתה בצמרת.
נדב אילאביגיל עוזיהממשלה אכן ריבונית לקבל החלטות בניגוד להמלצות אנשי המקצוע, וכך היא עושה; היא איננה ריבונית לסתום להם את הפה. עמדתם המקצועית יכולה להתברר כמוצדקת או מוטעית, אבל היא עמדתם של אנשים המתמחים בעניין וראוי שתישמע בכובד ראש. התחושה בדרגים האלה קשה, וההתקפות נגדם מעלות שמץ ניחוח טראמפיסטי, כמו גם יצירת הדיכוטומיה המזויפת של כלכלה או בריאות. הממשלה צריכה לקבל קרדיט על הבוסטר; כל השאר לא עובד במיוחד. אגב, כך גם היה בגל השלישי עם הממשלה הקודמת. ישראל פונה לחיסונים בלבד כי יש לה קשיי משילות וכלכלה חריפים באיזונים מדויקים יותר.
יתרה מזו: לדבר על מודל ישראלי מול אומות העולם כאשר ישראל נמצאת במצב כזה, וטרם הוכחה יעילות המודל (אם יש כזה) – זה הימור ענק ומסוכן למדי. עדיף שהממשלה תתמקד בפתיחת שנת הלימודים ולא רק במניעת הבידודים אלא גם במניעת הדבקות ענק בבתי הספר; גם ירידה בחודשיים-שלושה הקרובים בגלל בוסטר איננה אסטרטגיה בת קיימא. והיא לא מודל. לא עדיין.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
