איראן רוצה בהשמדת ישראל? תלוי מה אתם מגדירים כאיראן. כי כשתשאלו את האיראנים עצמם, תקבלו תשובות מפתיעות. למשל: בניגוד מוחלט למנהיגים בטהרן אשר מכחישים את קיומה של השואה, 88% מהעם האיראני קובע שהשואה אכן התרחשה. בניגוד לקריאות של מנהיגיו להשמדתה של ישראל, רוב העם האיראני – 75% – סבורים שאיראן טעתה בניתוק היחסים עם ישראל במהפכת חומייני. 82% מהאיראנים חשים תחושת "חרפה" כאשר דורכים על דגל ישראל ושורפים אותו – עדיין מחזה שכיח למדי במדינת האייתוללות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אלו רק חלק קטן מהממצאים של סקר דעת קהל שביצע משרד החוץ הישראלי באיראן, באמצעות מכון המחקר הבינלאומי איפסוס. המכון, שנחשב לשלישי בגודלו בעולם, יושב בצרפת אך יש לו שלוחות במדינות רבות והמחזור שלו מסתכם בשני מיליארד דולר בשנה. זהו סקר ראשון שישראל מבצעת באיראן מזה שנים רבות, וגם הראשון בהיקף כה נרחב.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
הסקר בוצע בחודש אוקטובר האחרון והתבסס על סיקור טלפוני של 1,003 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה באיראן על פי מגדר, גיל ואזור גיאוגרפי (גילי 18 עד 64). מדינת ישראל שילמה עבורו כ־200 אלף שקלים, הוצאה לא מבוטלת, ובמכון הצרפתי ידעו כמובן שהמזמין הוא ישראל. את התשאול ביצעו סוקרים מקצועיים שישבו באיסטנבול ופרסית היא שפת אמם. השיחות הוקלטו והייתה על הסקר בקרה חיצונית. הנשאלים לא ידעו שהסקר הוזמן על ידי ממשלת ישראל, מה שמחזק את האותנטיות שלו. דבר קיומו של הסקר והממצאים שלו נשמרו בחשאי ונחשפו למעט מאוד אנשים ובהם ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד ומנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז. הממצאים מתפרסמים כאן לראשונה.
מומחי משרד החוץ היו מאוד מופתעים מהנתונים ובעיקר מהמתינות של האיראנים ויחסם האוהד למערב בכלל ולישראל בפרט. בישראל חששו מכיוון שרוב העם האיראני צעיר ונולד אחרי מהפכת חומייני – מקור המידע המרכזי שעליו יבסס את דעותיו על ישראל יהיה משטיפת המוח של המשטר. אבל הממצאים הוכיחו אחרת: למעלה ממחצית מהאיראנים סבורים שישראל היא מקום טוב לגור בו ו־70% אומרים שישראל היא כוח צבאי חזק. ההערכה החיובית לישראל גוברת ככל שצעירים יותר וככל שחילונים יותר. 83% מהאיראנים יודעים לציין לפחות דבר אחד שאיראן יכולה ללמוד מישראל, בדגש על התמודדות עם מחסור במים ופיתוח כלכלי. סוגיית המים היא בעיה קשה באיראן ובבתים רבים במדינה כאשר פותחים את הברז זורמים מים בצבע חלודה. האיראנים גם מתרשמים מהדרך שבה ישראל טיפלה במשבר הקורונה, משמירה על זכויות מיעוטים ומחינוך הילדים בה.
מי בעיקר סבור שאין מה ללמוד מישראל? אלו שהדת חשובה להם מאוד (38%) ומי שנחשף לישראל במדיה איראנית בלבד (31%). אך מהסקר עולה, כי למעלה מ־70% מתושבי איראן מביעים בעקביות עמדות ותפיסות הנוטות להזדהות עם המערב. "לא ציפינו לנתונים שמעוררים כל כך הרבה אופטימיות", אומר עמנואל נחשון, ראש מערך דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ ומי שיזם את הסקר. "רוב האיראנים גדלו והתחנכו תחת המהפכה האיסלאמית, והנחנו שחלקם הגדול יגיבו בצורה שלילית ויעדיפו את ערכי הדת והמהפכה על פני ערכים אוניברסליים. אבל אתה רואה שהשורה התחתונה – וזה הפתיע אותנו מאוד לחיוב - שרובם מאוד פתוחים לעולם. עושים שימוש ברשתות חברתיות. מביעים ביקורת משמעותית על המשטר. ובנושאים שלנו מה שמעניין – שהעם לא מקבל את הכחשת השואה של ההנהגה. זה מאוד חשוב ומעודד".
"כשראיתי בפעם ראשונה את התוצאות - כישראלי - גם אני מאוד הופתעתי", אומר יובל פורת, יועץ המחקר והערכה של המשרד. "כחוקר אתה מתחיל לוודא ועובר צ'ק־ליסט, ואכן וידאתי שבכל הפרמטרים הדברים נעשו בצורה מקצועית. אבל מתברר שבאמת אנשים שם פשוט לא עם השלטון".
כאמור, שני גורמי רקע הקשורים זה בזה נמצאו כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על העמדות – רמת דתיות ומקור החשיפה לדיווחים על ישראל (מדיה איראנית מול מדיה בינלאומית). אך איראן היא מדינה הרבה פחות דתית ממה שנוטים לחשוב. פחות ממחצית (43%) מהאיראנים מדווחים שהדת חשובה להם, מתוכם רק 13% שהיא חשובה להם מאוד. האיראנים מחוברים לתקשורת העולמית חרף מאמצי המשטר לנתק אותם. מהסקר עולה, כי 85% עשו שימוש באינסטגרם בחודש האחרון (הרשת החברתית היחידה שעדיין לא נחסמה), 26% בטוויטר ו־20% בפייסבוק. 34% מהאיראנים הם בעלי תואר אקדמי ו־26% נוספים למדו במכללות.
לפי העמדות של העם האיראני, למשטר האיראני יש סיבה אמיתית לדאגה: 83% סבורים שהמשטר כופה את הדת על הציבור יתר על המידה; 80% מזדהים עם ההפגנות במדינה. 86% מקבלים את החרמת משמרות המהפכה על ידי מדינות במערב.
רוב האיראנים – 76% – אינם מרוצים מהחיים במדינה. כ־60% מודאגים מנושאי כלכלה, 36% מעוני וחוסר שוויון ו־28% ממצב זכויות האדם. מי במיוחד לא מרוצים? אלו שהדת בכלל לא חשובה להם (86%). מי מרוצה במיוחד? אלו שהדת חשובה להם (53%). למעלה ממחצית סבורים שמצבם הכלכלי היה משתפר אם למשטר הייתה מדיניות אחרת – בעניין הכלכלה ו/או הגרעין.
4 צפייה בגלריה
שחקני נבחרת איראן שותקים במהלך ההמנון במונדיאל. ''המשטר איבד לגיטימציה בציבור''
(רויטרס)
ומה האיראנים חושבים על חיזבאללה וחמאס? קרוב ל־90% סבורים שחיזבאללה וחמאס לא היו מתפתחים לעוצמה הנוכחית ללא איראן. 86% מתנגדים לתקצובם, ו־53% סבורים שמצבם הכלכלי היה משתפר אלמלא כמחצית מתקציב המדינה היה מוקצה למשמרות המהפכה. כ־80% סבורים שייעוד חיזבאללה וחמאס הוא השמדת ישראל ולא דאגה לאוכלוסייה באזורם.
ובאשר לתוכנית הגרעין: 84% סבורים שעדיף לאיראן לוותר על עקרונות ולהפגין גמישות לטובת חידוש הסכם הגרעין. בקרב אלה שהדת חשובה להם במיוחד התמונה הפוכה: 54% היו מעדיפים פיתוח גרעין גם במחיר כלכלי, לעומת 46% שהיו מעדיפים כלכלה חזקה על פני פיתוח גרעין. ולמי האיראנים קרובים יותר מבחינה תרבותית וערכית? בסדרה של סוגיות ערכיות, כלכליות וצבאיות קיימת העדפה בולטת (למעלה משני שלישים) לחיבור של איראן עם הציר המערבי על פני ציר רוסיה־סין.
גורם מדיני בכיר בירושלים אומר בעקבות ממצאי הסקר: "העם האיראני אינו האויב שלנו. למעשה הסקר הזה שערך משרד החוץ מוכיח שמשטר האייתוללות באיראן הוא האויב של העם האיראני לא פחות מזה שהוא האויב של ישראל".
"המסקנה היא שיש עם מי לדבר", אומר נחשון. "ושאנחנו צריכים לנהל קמפיין של דיפלומטיה ציבורית מול דעת הקהל האיראנית. צריך להשקיע בזה משאבים. צריך לחשוף להם את מדינת ישראל בלי לעשות תעמולה, אלא לאפשר להם להכיר את ישראל כפי שהיא".
נחשון אומר כי המסקנה היא שצריך להמשיך ולחקור את הלכי הרוח באיראן, ולא רק בהקשר הישראלי. "נזהרנו מאוד כשהצגנו את השאלות, שלא יהיו קשורות ישירות לישראל או לא רק לישראל, באופן שאנשים לא יפחדו לענות. ניסחנו את השאלות מאוד בקפידה תוך התייעצות גם עם מומחי איראן אצלנו, כדי שלא תתפסנה כפוגעניות או מעליבות".
לדברי נחשון, הקמפיין של ישראל מול איראן ישים דגש על תכנים קלים כגון לייף סטייל, שירה, ספרות, מדע, חקלאות, טכנולוגיה. "תכנים שהם לא בעלי אופי פוליטי כדי להמחיש לאיראנים עד כמה יש בינינו מן המשותף. הסקר הזה נותן מקום לאופטימיות. זה ממחיש שאם יום אחד ישתנה המשטר באיראן, הדרך לשיח פתוח עם האוכלוסייה תהיה הרבה יותר מהירה ממה שאנחנו חושבים". נחשון מספר שההחלטה לקיים את הסקר התקבלה לפני תחילת מהומות החיג'אב באיראן, אבל הסקר בוצע תוך כדי המהומות. "יכול להיות שזה מסביר את הנתונים האופטימיים, למרות שאומרים לי מומחים לתחום שגם בעבר בסקרים שנעשו על ידי האמריקנים והבריטים האיראנים הביעו דעות דומות".
בניגוד לנחשון שהופתע מאוד מהנתונים, דווקא האנשים שבאים מהשטח האיראני פחות מופתעים. "הסקר מבטא במידה רבה תהליכי עומק מוכרים בחברה האיראנית, לרבות חילון, התמערבות, התנגדות גוברת למשטר ולמדיניותו והתרחקות מערכי המהפכה, במיוחד בקרב הצעירים המהווים רוב באוכלוסיית איראן", אומר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א. "המשטר הלך ואיבד במהלך השנים את בסיס הלגיטימציה שלו בציבור. על פי רוב ההערכות, הוא לא זוכה בתמיכה אקטיבית של יותר מ־15 עד 20 אחוזים מהאוכלוסייה. ניתן למצוא לאורך השנים עדויות רבות לפער הזה, למשל בסקרים - כולל כאלה שנערכו על ידי מכוני מחקר בתוך איראן - ובשיח הציבורי המתנהל ברשתות החברתיות ומצביעים על התנגדות נרחבת לאכיפת קוד הלבוש האיסלאמי, בהתנגדות להידוק הקשרים בין איראן לרוסיה, ואפילו ביחס לישראל.
"כך, למשל, התפרסמו אפילו באתרי חדשות איראניים, המזוהים עם הזרם הפרגמטי, מאמרים שמתחו ביקורת על מדיניות החרם נגד ספורטאים ישראלים. במהלך גלי מחאה קודמים הופצו ברשתות החברתיות סרטונים המתעדים אזרחים איראנים הנמנעים באופן מתריס מלדרוך על דגלי ישראל וארה"ב במרחב הציבורי. יש הכרה בקרב חלק משמעותי בציבור שאיראן לא צריכה להיות 'יותר קדושה מהאפיפיור' ביחסה לישראל, במיוחד לנוכח תהליכי הנורמליזציה בין ישראל לבין חלק מהעולם הערבי".
שרונה אבגינסז, מנהלת מחלקת הניו־מדיה של משרד החוץ בפרסית המקיימת שיח ממושך עם האיראנים, גם הופתעה פחות. היא עלתה לארץ מטהרן בסוף שנות ה־80 כילדה בת 13. "אני מאוד מתגעגעת לאיראן. לנופים, לאנשים, להכול", היא אומרת. "הסקר מאשש את התחושות שלנו שהעם הרבה יותר טוב מהמשטר. כי אנחנו מדברים עם העם האיראני. אני בתפקיד קרוב לשבע שנים, ואנחנו מאוד פעילים ברשתות".
החטיבה לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ בראשות דוד סרנגה פועלת באיראן בארבע פלטפורמות: אינסטגרם, טוויטר, פייסבוק וטלגרם עם כ־1.8 מיליון עוקבים בסך הכול. 93% מהעוקבים של משרד החוץ בפרסית באינסטגרם (1.1 מליון עוקבים) הם מתוך איראן. אבל החשיפה למידע גדולה בהרבה ממספר העוקבים באיראן ומחוצה לה. כך למשל, סרטון ייעודי שהפיק משרד החוץ שבו מגוון נשים ישראליות הביעו תמיכה במאבק הנשים באיראן עם המסר: "Israeli Women Stand With Iranian Women" זכה ל־12 מליון חשיפות.
אבגינסז אומרת שהאיראנים רואים בישראל בת ברית לשעבר ולעתיד, ושהיא מאוד אופטימית לגבי הסיכוי לנפילת משטר האייתוללות. "יש צמא אדיר באיראן לכל מה שקשור לישראל. הם מאוד מתעניינים בנו, בפוליטיקה שלנו". אבגניסז מביאה כדוגמה שיר של זמר ישראלי לא מוכר יחסית, איתי בנדה, אשר העלה סרטון שלו שר שיר ראפ על המהומות באיראן. את השיר המקורי שר ראפר איראני בשם שרווין האג'יפור. בנדה ביצע את שיר המחאה בפרסית כשהוא חובש כובע ועליו כתוב תל־אביב. הסרטון שלו זכה ל־17 מיליון צפיות, רובן באיראן. "השיר פשוט מתפוצץ", אומרת אבגניסז. הראפר האיראני ששר אותו ונעצר על ידי המשטר, אגב, ומועמד כעת לפרס הגראמי.
את חושבת שיש סיכוי שהמחאה תצליח הפעם? הרי היו שם מחאות נרחבות שהמשטר הצליח לדכא.
"הפעם המחאה שונה וכוללת אפילו ילדים צעירים בני 10־12. אני מקווה שהיא תצליח. זה תלוי גם במערב – רואים התגייסות מצד מדינות אירופה. אירופה אולי הולכת להטיל חבילת סנקציות על איראן. אני באמת אופטימיות ומחזיקה לאיראנים אצבעות".
לעומתה, לד"ר צימט יש מסקנה מסויגת יותר. "אני לא משוכנע שניתן להגיע למסקנה חד־משמעית מהשאלות הספציפיות שנשאלו בסקר, לפיה רוב הציבור האיראני תומך בישראל ועל אחת כמה וכמה במדיניותה בכלל וכלפי איראן בפרט. צריך גם לזכור שהשינוי ביחס לישראל מוגבל בדרך כלל לחוגים נטולי השפעה של ממש על עיצוב המדיניות האיראנית".
