עם הפליטות בגבול אוקראינה-פולין
(צילום: ניצן דרור)
פחות מעשר דקות נסיעה ממעבר הגבול קרקוביץ' שבין אוקראינה לפולין, שוכן בצד הדרך האנגר ענק. במקום הזה מתקבצים פליטים אוקראינים, ובעיקר פליטות - מכיוון שגברים בני 18 עד 60 לא מורשים לעזוב את אוקראינה. כאן הם ישנים ומעבירים את הלילות הראשונים בפולין, עד שהם ממשיכים ליעד הבא: ורשה, קרקוב וערים אחרות במדינה.
בניגוד למוקדי הסיוע האחרים, כאן הכאוס ניכר. בתור ההאנגר הענק הפליטים ישנים בצפיפות, זה לצד זה, במזרנים. עם מזוודה אחת או שתיים, הם ממתינים לאוטובוס שייקח אותם למקום אחר, ולעיתים הלחץ לעלות עליו ולהבטיח בו מקום נראה לעין. בכריזה נמסרים שמות היעדים הבאים שאליהם ייצאו אוטובוסים, ועל הרציף המאולתר בני משפחה נפרדים זה מזה, כשילדים נצמדים לאמותיהם ומבוגרים רבים נעזרים בילדיהם הצעירים יותר.
לפי נתוני ארגון ההגירה הבינלאומי של האו"ם, יותר מ-1.45 מיליון אוקראינים ברחו מבתיהם, ולפחות 787 אלף מהם הגיעו לפולין. ההתגייסות של המדינה השכנה, שבעצמה חוששת מהענק הרוסי, מרשימה: אזרחים פולנים הקימו מתחמים לחלוקת מזון וסיוע הומניטרי לאורך הגבול, לצד ארגונים בינלאומיים רבים שמסייעים גם הם לפליטים. מתנדבים מבלגיה וממדינות נוספות באירופה הגיעו לכאן גם כן, ומציעים לינה ואירוח בבתיהם בימים הקרובים. אחת הנשים שהגיעו למעבר הגבול בקרקוביץ' היא מרתה, אוקראינית במקור, שמתגוררת בפולין בעשרים השנים האחרונות. היא אומרת שהגיעה לכאן כדי להציע לפליטים ממולדתה להתארח בביתה שבקרקוב.
"זה היום הראשון שלי בפולין", אמרה טטאינה, שנמלטה מהקרבות בארצה. "אני לא יודעת מה אני מרגישה, אני מאוד מודאגת ורוצה לחזור לבית שלי. יש לי תוכניות וחלומות. אני גרה בעיר יפה ואף אחד לא חשב על כך שבאמצע הלילה נצטרך ללכת למקום אחר".
לדבריה, "אני חושבת שאחזור לאוקראינה בקרוב. זה החלום שלי. אני חולמת על כך שזה יקרה תוך שבועיים או חודש". גם היא, כמו נשים אוקראיניות אחרות, השאירה את בן הזוג שלה בבית. בתה אמרה כי "אבא נשאר בבית כי הוא צריך להגן על אוקראינה". השיחה נקטעת באחת, כשהשתיים הבינו שעליהן לעלות על האוטובוס לוורשה.
פליטה אוקראינית אחרת, טניה, סיפרה כי תיאלץ להיפרד מבני משפחה בימים הקרובים. "אשהה בפולין יחד עם הבן שלי ואמא שלי, וחלק נוסף של המשפחה יהיה כנראה במקום אחר", אמרה. טניה, שעובדת כמורה מקייב, הוסיפה כי "המצב באוקראינה נורא. זו מלחמה. העיר היפה שלי נעשתה אפורה ונוראית. לא ישנו במשך שבוע בגלל ההפצצות, פחדתי על חיי ועל החיים של הילד שלי. אני רוצה לחיות ולכן אנחנו כאן".
"אנחנו הולכים להיות ביחד עם הבן שלי ואמא שלי וחלק אחר של המשפחה אולי יהיו במקום אחר", מספרת טניה, פליטה אוקראינית ומורה תושבת קייב שתיאלץ להיפרד מבני המשפחה שלה בימים הקרובים. "הסיטואציה באוקראינה נוראית. זו מלחמה. אני מקייב והעיר היפה שלי נעשית אפורה ונוראית. לא ישנו במשך שבוע בגלל הפצצות ואני פחדתי על החיים של הילד שלי. אני רוצה לחיות, ולכן אנחנו כאן".
לדברי טניה, "אני רוצה לחזור לקייב, אבל אני לא יודעת כמה זמן זה ייקח". לדבריה, כשסיפרה לבנה שעליהם לעזוב – הוא הסכים. "הוא היה מאוד מתוח, וגם אני", אמרה. "פחדתי מאוד מהמצב וממה שעשוי לקרות. כעת אני מרגישה בטוחה, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בהמשך. אני לא יודעת לאן ללכת ואיפה נחיה".
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, התייחס הבוקר לפליטים הרבים מארצו ושיבח את פולין. "למעשה, אין לנו מעבר גבול עם פולין כרגע", אמר. "הם פשוט מקבלים את הפליטים מאוקראינה ונותנים להם תמיכה בלי לבדוק את הלאום או הדת שלהם". זלנסקי הוסיף כי הוא "משוכנע שנוכל בקרוב לקרוא לכל אזרחי אוקראינה שנאלצו להפוך לפליטים לחזור הביתה מפולין, רומניה, סלובקיה ומדינות אחרות - כי לא תהיה יותר סכנה".
השתתפה בהכנת הכתבה: נועה לביא
