קצת יותר משבוע חלף מאז נפתחה שנת הלימודים, ואל מסגרות החינוך ברחבי הארץ נהרו מיליוני ילדים ובני נוער שזקוקים לשגרה בריאה, חברה וחינוך. אבל לא בשביל כל הילדים 1 בספטמבר הוא תאריך משמח. עבור עשרות אלפי נערים ונערות שנפלטו מהמסגרות ומעבירים את הימים ברחובות, תחושת הבדידות והמצוקה רק גוברת.
דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מנסה לתת אינדיקציה להיקף התופעה של נערות ונערים החיים ברחובות. "התופעה של 'ילדי רחוב' מוכרת כתופעה יחסית מצומצמת", מסבירים כותבי הדוח, "אך הינה תופעה קשה שמסכנת את שלומם ובטיחותם של נערות ונערים והטיפול בה מורכב, הן בשל המאפיינים של הנערות והנערים, שבראשם התנגדות לגורמי טיפול וסירוב לקבל סיוע, אך גם, ככל הנראה, בשל היעדר מענים מתאימים וגמישים".
הגילים של בני הנוער החיים ברחובות נעים בעיקר בין 17-15, אך לגורמים המטפלים מוכרים גם נערים צעירים יותר. בין המקרים נערים ונערות שנחשפו לאלימות בבית, התמודדו עם משבר משפחתי סביב זהותם המינית או עזבו את הדת. רבים מהם נמצאים בסיכון יומיומי, מתגוררים במקומות שאינם ראויים למחיה ונחשפים לאלימות, עבריינות וסמים.
"אנחנו פוגשים במהלך השנה מאות בני נוער שנמצאים במצב של 'להיות ברחוב', בלי מקום לינה בטוח וברמות שונות של ניתוק ממסגרות", מספר רועי חומרי, ראש תחום עבודת רחוב בעמותת עלם. "המסה העיקרית היא בגילאי 14 ומעלה, אבל לא רק. פגשנו רק לאחרונה מקרה של ילד בן תשע. זו תופעה שנוגעת בכל האוכלוסייה".
כותבי הדוח מסבירים שאחד הקשיים בטיפול בתופעה הוא היעדר מיפוי מלא של נערות ונערים שחיים ברחובות, אבל זו לא הפעם הראשונה שביקורת כזו עולה: במהלך 2019-2018 בדק מבקר המדינה את טיפול המדינה בבני נוער בסיכון גבוה שמנותקים או נמצאים בתהליכי ניתוק ממסגרות לימודים, וכבר אז עלה כי קיים מחסור משמעותי בנתונים.
"העובדה כי בישראל של שנת 2022 עדיין אין נתונים מדייקים אודות ילדים ונוער השוהים ברחוב היא מקוממת", אמרה יו"ר הוועדה לזכויות הילד לשעבר ח"כ מיכל שיר סגמן (יש עתיד), שהזמינה את הדוח. "בכל רגע שבו הילדים הללו נשארים ברחוב, חייהם ובטיחותם נמצאים בסכנה מיידית וממשית. קטינים דרי רחוב אינם גזרת גורל, עלינו כמדינה וכחברה האחריות להביא את השינוי".
כותבי הדוח אספו נתונים על בני נוער במצבי סיכון על מנת לנסות ולתת אינדיקציה להיקף התופעה. "במיפוי של התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 360°, עלה כי כ-25 אלף בני נוער עלולים להימצא במצב של שוטטות ברחובות", הם מסבירים. "אמנם לא מדובר בהכרח בילדים שמגיעים לחיים ברחובות, אך ניתן להניח שחלקם עשויים להידרדר למצב של דרות רחוב בהיעדר סיוע וטיפול מתאים וזמין".
בנוסף, על-פי נתוני הלמ"ס בשנת 2021 כ-21,700 בני נוער בגילאי 17-13 לא נמצאו במסגרת לימודים מוכרת. "שוטטות ונשירה במצבים מסוימים עשויות לגרום להידרדרות לחיי הרחוב", מסבירים הכותבים. לדבריהם, באותה שנה נרשמו כ-500 בריחות ממסגרות רשות חסות הנוער, וכשליש מהן מהמעון הנעול לנערות בירושלים "מסילה". לכ-500 בני נוער נרשם לפחות ניסיון בריחה אחד מפנימיות לילדים ונוער בסיכון.
בין דצמבר 2020 לאפריל 2021 פגשו מפעילי תוכנית האיתור "רואים אותך" כ-200 בני נוער מנותקים ממשפחותיהם וכ-30 מחוסרי דיור. ב-2021 נרשמו 1,600 פונים למסגרות מסוג קורות גג, כ-330 נערות ונערים קיבלו מענה במרחבי הל"ב לבני נוער וצעירים בזנות, כ-750 בני נוער קיבלו סיוע במרחב פתוח בקהילה בירושלים, ובעבודת איתור של "עלם" אותרו וטופלו כ-4,400 קטינים ברחובות. 120 ילדים נטושים בני 17-14 הוכרו ב-2020 במשרד הרווחה. באותה שנה 353 ילדים נטושים בכל גיל קיבלו גמלת ילד נטוש מהמוסד לביטוח לאומי. על-פי נתוני המשטרה, בשנת 2021 נרשמו 550 קטינים נעדרים.
"מאוד קשה לזהות קטינים שהם חסרי בית", מסבירה מאיה ברון, ראש תחום קצה בעמותת עלם. "לרוב אלו ילדים שיענו תשובות מעורפלות לשאלות הנוגעות להיכן הם ישנים ואיך הם מסתדרים. הרבה פעמים אלו נערות וקטינות שדווקא כן 'מסתדרות' במגורים נצלניים, ולא דווקא ישנות ברחוב".
על פי נתונים של משרד הרווחה בשנת 2020 כ-13% (כ-397 אלף) מכלל הילדים בני 17-0 היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. לכ-167 אלף ילדים רשומים הוגדרה נזקקות (כ-42% מכלל הרשומים). בשנה זו הושמו במסגרות רווחה כ-116.4 אלף ילדים בני 0–17.
"יש כמה אתגרים בהפעלת המענים החוץ-ביתיים", מסבירים כותבי הדוח. "החל מפריסה ארצית לא מספקת, תקופת שהות מותרת קצרה, ועד להיעדר מסגרות ייעודיות לחברה הערבית. בנוסף, בגלל שאינם מוגדרים כ'דרי רחוב', קטינים שחיים ברחוב נמצאים באחריות גורמי רווחה אחרים, שאינם חלק מיחידות דרי הרחוב העירוניות". לדבריהם, במשרד הרווחה עובדים כיום על תוכנית חדשה של איתור בני נוער בסיכון ברחובות על מנת לתת מענה לאתגרים אלו.