המלצות הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) למשרד הבריאות בנושא ההיערכות לקורונה ושפעת בעונת החורף, שפורסמו בשבוע שעבר, מספקות רוח גבית לכל מי שהתעקש שהקורונה והשפעת הן מחלות דומות. ההמלצות המפתיעות והשנויות במחלוקת, שכוללות הקלות גורפות ביחס לנגיף ובהיערכות אליו, מעניקות לקורונה את הסטטוס שכולנו ייחלנו לו: מחלה נשימתית ועונתית קלה, שהיא חלק טבעי ובלתי מזיק מחיינו. אולם ההמלצות האלה, הקוראות לשקול מחדש את חובת הבידוד לחולי קורונה בבתיהם ומנחות לסגירת מחלקות הקורונה בבתי החולים גם במהלך גלי התחלואה הבאים, משקפות יותר משאלת לב של כמיהה לחזור לנורמליות הישנה, שהייתה מנת חלקנו עד פרוץ המגפה, מאשר מהפך של ממש בהתנהגות הנגיף או בפוטנציאל הנזק שלו.
במסמך שפרסם קובע הצט"מ, בין היתר, כי יש להנחות שימוש במסכות במפגשים בין רופאים למטופלים בבתי חולים - אך לא מחייב זאת. עוד הוא קובע כי בבתי החולים ניתן להסתפק בכללי בידוד "פשוטים וישימים", כמו הפרדת חולים באמצעות וילונות, מרווחים בין המיטות, שימוש במסכות והיגיינת ידיים. אלא שבבסיס ההמלצות האלה עומדת קביעה שגויה ביסודה, שלפיה רוב ההדבקה במחלה היא טיפתית ומתרחשת "בעיקר במגע קרוב". זאת, אף שהוכח בבירור, כי נגיף הקורונה עובר באמצעות רסס של טיפות זעירות המכילות את הנגיף, שמרחפות באוויר החדר במשך דקות ארוכות לאחר שחולה קורונה שהה בו.
קביעת הצט"מ מתכתבת באופן מובהק עם תחושת המיאוס הכללית של הציבור מהמגפה, אך פחות עם הנתונים והמידע הרפואי שנצבר ביחס אליה. יישום ההמלצות האלה פירושו חשיפה ודאית לנגיף של כל מי שנדרש לקבל או לתת טיפול רפואי בבית חולים.
מומחים למחלות זיהומיות החברים בצוות הסבירו שבידוד החולים צריך להפוך לעניין תרבותי-וולונטרי, מתוך ציפייה שמי שחש ברע יישאר בביתו מבחירה ואחריות אישית. התקווה, אם כן, היא לא רק שהנגיף יהפוך את עורו, אלא שגם אנחנו נהפוך בן-לילה לציבור מכבד ושומר חוק, המעמיד את טובת הכלל לפני צרכיו האישיים. מדובר במשאת נפש ילדותית, שלא לומר מטופשת. האמת היא שאין כל סיבה לבטל באופן גורף את חובת הבידוד לחולים, שהיא המעוז האחרון שעוד מונע מהם להדביק בהמוניהם, גם אם היא מיושמת כיום באופן חלקי בלבד.
(צילום: אבי חי, שמוליק דודפור)
ההמלצה למתן בוסטר לקורונה יחד עם חיסון השפעת העונתי למבוגרים ולילדים משקפת רצון מובן בתוכנית מוסדרת, שתספק לנו אשליה של שליטה בכאוס העולמי שחווינו מאז דצמבר 2019. אבל בפועל, גם בה אין שום הגיון. הקורונה אינה מחלה עונתית, והחיסונים הקיימים - לפחות אלה שנעשה בהם שימוש בישראל - מעניקים נגדה הגנה מוגבלת מאוד בזמן שדועכת תוך שבועות ספורים. גם אם חלק מההגנה הזו משתמר לפרק זמן ממושך יותר, אין שום יסוד מדעי להמלצה על מתן חיסון נוסף בעיתוי מקרי, שמתעלם מגלי התחלואה התכופים ואינו לוקח בחשבון את האפשרות לתזמן את החיסון לתחילת הגל, על מנת למקסם, אולי, את התועלת בו.
שרית רוזנבלוםצביקה טישלרבאופן מפתיע לא פחות, ההמלצות החדשות אינן מתייחסות לתחומים רבים אחרים, שבהם ניתן לעשות הרבה במחיר זעום כדי לשמור על הציבור מהדבקה מבלי לפגוע בהתנהלותו היומיומית, כגון אוורור וטיהור אוויר במקומות ציבוריים. בראש ובראשונה - במערכת החינוך. הפתרונות הטכנולוגיים קיימים מזמן וגם הידע הנדרש ליישומם, אבל צוות היועצים הבכירים של משרד הבריאות בחר בדרך הקלה, ולא טרח לנקוט עמדה המחייבת ומזרזת את השימוש באמצעים זמינים וזולים אלה, שעשויים למנוע הדבקה נרחבת.
מאז תחילת השנה הביאה הקורונה למותם של כ-3,500 ישראלים, ובימים אלה ממש נראים רמזים ראשונים לעלייה נוספת בתחלואה. תופעות הלונג קוביד והסיבוכים השונים של המחלה לא נעלמו. תפקידם של המומחים לכוון להתנהלות שתצמצם את סיכוני המחלה - ולא להוביל את העדר, שמפנטז על כך שכבר ניצחנו את הקורונה.
- שרית רוזנבלום היא כתבת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
