יותר מ-150 כלי טיס יורטו על ידי לוחמי ההגנה האווירית מתחילת המלחמה, אך רבים אחרים הצליחו לפגוע ביעדם - וגרמו לנזקים כבדים, כולל נפגעים בנפש. כעת, במערכת הביטחון מעריכים שבתוך שלושה חודשים יימצא פתרון מבצעי טכנולוגי טוב יותר ליירוט.
משרד הביטחון הקצה מאות מיליוני שקלים למציאה ופיתוח של פתרון, ואף העניק לתעשיות הביטחוניות בישראל "צ'ק פתוח". עיקר השיפור צפוי להגיע מכיפת ברזל שכבר פועלת בתחום, והוכנסו בה שיפורים המאפשרים יכולות גילוי נוספות לזיהוי מטרות אוויריות חשודות בשמי ישראל.
נוסף על כך, בצה"ל מנסים להחזיר את יכולות התותחים דוגמת וולקאן, שהשימוש בו הופסק לאחר שגדודי נ"מ אלו נסגרו לפני שנים. בגבול הצפון ייפרסו תותחים בגליל, ומטרתם העיקרית תהיה ההתמודדות עם כטב"מי הנפץ. כטב"מים אלו מאופיינים בטיסה בגובה ובמהירות נמוכים, ולעיתים קרובות הם משוגרים מתוך ואדיות נסתרים ולטווחים קצרים באופן שמקשה על הגילוי.
למרות ההערכה כי השיפור מיוחס דווקא למערכת כיפת ברזל, גורמים במערכת הביטחון אמרו כי היירוט באמצעותה יקר - כמו גם היירוטים שמבוצעים לעיתים ממטוסי קרב. על כן יש למצוא פתרונות זולים יותר, כמו תותחים מתקדמים עם אמצעי גילוי חדשים. במערכת הביטחון ציינו את אלפי הכטב"מים שבהם מחזיק חיזבאללה, וכן את הכטב"מים שברשות איראן והמיליציות בעיראק.
ועדיין, למרות הכול, במערכת הביטחון מדגישים כי בכל מקרה לא תהיה "חסימה הרמטית" של חדירת כטב"מים - גם אם שיעור ההצלחה של היירוט אכן צפוי לעלות.
אתמול דיווח משרד הביטחון על שיא חדש ביצוא הביטחוני של מדינת ישראל, שנשבר בפעם השלישית ברציפות. בשנת 2023 ייצאו התעשיות הביטחוניות יותר מ-13 מיליארד דולר (שהם כ-49 מיליארד שקלים). בתוך חמש שנים הוכפל היקף היצוא הביטחוני הישראלי, למרות המלחמה בעזה ודרישת משרד הביטחון לתעדף ייצור לצה"ל.
ב-2024, כך לפי ההערכות, היקף העסקאות צפוי להישאר גבוה לאחר שמערכת "חץ" נמכרה על ידי התעשייה האווירית לגרמניה בקרוב לארבעה מיליארד יורו. למרות זאת, ראשי התעשיות הביטחוניות חוששים כי משבר הלגיטימציה של ישראל בעולם ישפיע לרעה על היצוא בשנת 2025, לצד החלטת צרפת למנוע כניסת נציגים וחברות ישראליים לתערוכת הנשק יורוסטורי.
ביקור שליח ביידן, ברקע הצהרת דובר צה"ל
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא יצחק הרצוג וראש האופוזיציה יאיר לפיד נפגשו היום - בנפרד - עם שליחו של נשיא ארה"ב לאזור, עמוס הוכשטיין. השליח האמריקני הגיע כחלק מהמאמצים להביא לפתרון דיפלומטי בצפון, אבל גם בישראל וגם בארה"ב מבינים שעבודתו תלויה בעיקר בדבר אחד - הפסקת אש בעזה. אם זו לא תקודם, הוא יכול רק להכין הסדר שיביא לרגיעה בזירה הצפונית - ולקוות לעסקת חטופים שתעצור את האש.
בפגישה של הוכשטיין עם נתניהו נכחו גם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, ראש הסגל צחי ברוורמן, המזכיר הצבאי של רה"מ אלוף רומן גופמן, היועץ המדיני אופיר פלק וסגנית שגריר ארה"ב בישראל סטפני האלט. לאחר מכן קיים הרצוג פגישה עם הוכשטיין, ושוחח איתו גם כן על התקיפות והירי הבלתי פוסקים מצד חיזבאללה - ועל "הצורך הדחוף", לדבריו, להשיב את הביטחון לגבול הצפון ואת התושבים לבתיהם. הנשיא הבהיר להוכשטיין כי המפתח לפתרון הוא שחרור החטופים והחטופות הישראלים שנמצאים ברצועת עזה.
הוכשטיין מנסה במקביל לרסן גם את ישראל, לאחר הצהרתו של דובר צה"ל אמש לתקשורת הזרה, שבה ציין כי "חיזבאללה מביא אותנו לסף", ולהפעיל את השפעת לבנון על חיזבאללה - על אף שזו קטנה מאוד. מכאן צפוי להמשיך השליח המיוחד של ביידן לביירות, שם ייפגש עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, ראש הממשלה נג'יב מיקאתי ושר החוץ עבדאללה חביב.
מאחורי הקפיצות התדירות האלה לאזור עומד חשש אמריקני כבד מאוד מהידרדרות למלחמה רב-זירתית. האמריקנים מזהירים שגם "מלחמה מוגבלת" עלולה לצאת משליטה, ובמצב כזה היא עלולה להכניס לזירה גם את איראן והמיליציות השיעיות.
אתמול, בהצהרה חריגה לתקשורת באנגלית, הזהיר דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי את הקהילה הבינלאומית כי חיזבאללה מביא את ישראל ל"סף של מה שעלול להיות הסלמה רחבה יותר - כזו שעלולה להיות בעלת השלכות הרסניות על לבנון והאזור". הגרי, ששיגר את האזהרה ערב הגעתו של הוכשטיין, הדגיש כי "חיזבאללה מסכן את עתידה של לבנון, כדי שהיא תוכל להוות מגן לחמאס. מגן למחבלים של חמאס שרצחו קשישים, אנסו נשים, שרפו ילדים וחטפו יהודים, מוסלמים ונוצרים, במהלך הטבח שלהם ב-7 באוקטובר".